בקשה להעברת דיון לבית משפט אחר

כפועל יוצא מכך, נענו בחיוב בקשות להעברת הדיון מבית משפט אחד לבית משפט אחר כימעט ללא סייג, כאשר הוגשו בשלב מקדמי ובטרם הגשת הראיות ושמיעתן.

...

יישום הלכות אלה על המקרה שבפניי מוביל למסקנה כי מן הדין להתיר לתובע לתקן את תביעתו ולהעבירה לדיון בפני בית המשפט המחוזי.

אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי על התובע להציג במסגרת הבקשה ראיות לכך שהיקף נזקו עולה על תקרת הסכום שבסמכות בית משפט השלום, שהרי על-פי גישה זו ניתן יהיה לדון בבקשה רק בשלב מתקדם של ההליך, ועמדה זו סותרת את התכלית של ייעול ההליכים.

על-פי הפסיקה, אין מקום לעשות כן בעת הדיון בבקשה זו. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב התביעה ומורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

לפניי בקשת האם להעברת הדיון בישוב הסיכסוך לבית המשפט ויח' הסיוע במחוז מרכז.

תקנה 6 לתקנות בית משפט לעינייני מישפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 (להלן: "התקנות") קובעת: " (א) תובענה ראשונה בעינייני מישפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון בישראל, ובילבד שאחד הצדדים עדיין מתגורר באותו מקום מגורים; ואולם אם התובענה בעיניינו של קטין, רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה ובתיקים נוספים בין אותם צדדים, לבית משפט במקום אחר". בבש"א 3569/08 ק.ס. נ' מ.ש. (3.11.2008) נקבע לעניין סמכות שיפוט מקומית בעניינים אלה: "סמכות שיפוט מקומית בדין הכללי נקבעה עקב שילוב של רצון להקל על הצדדים להתייצב בדיון ולנהלו ובהתבסס על ההנחה כי עדיף לקיים את הדיון בבית המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נשוא התביעה, שכן אז יקל על הבאת העדים והראיות בפני בית המשפט, ותקודם נוחות הצדדים בניהול הדיון". בנוסף נפסק בבש"א 3569/08 שלעיל ש"טובת הקטין היא שיקול העל, השיקול המכריע".

...

הסמכות קיימת לאור הסכמת הצדדים בתיק אישור ההסכם, וראו החלטתי מיום 2/8/20.

על אף כל האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה להעברת הדיון למחוז מרכז, בהינתן כי עניינו של הדיון הקטין וזמני השהות עימו.

מכל האמור לעיל, אני קובעת כי איזון האינטרסים ורציונל התקנה מצדיק העברת תיק ישוב הסכסוך לבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, לפי קביעת סגנית הנשיא לענייני משפחה במחוז מרכז.

זאת, אף אם אותו בית משפט אחר גם הוא בעל סמכות מקומית לידון בתביעה שטרית זו. ודוק: כפי שקבע בית משפט קמא, מקום בו מוגשת לבית המשפט הנעבר בקשה להעביר את הדיון בתובענה לבית משפט אחר, בשל חוסר סמכות מקומית, ובית המשפט הנעבר מוצא כי הוא אכן איננו מוסמך מקומית לידון בתביעה, עליו להעתר לבקשה והוא איננו כפוף לכלל של "לא יעבירנו עוד", הקבוע בסעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, שכן העברת הדיון אליו לא נעשתה על ידי בית משפט, אלא על ידי רשם ההוצאה לפועל.

...

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי המשיב הצביע על טעם המצדיק את הותרת הדיון בבית משפט זה כאשר האחרון לא התכחש לטענה כי מקום מגוריו הינו בתל-אביב, יתרה מזאת, עיון בבקשה ההתנגדות שהוגשה מעלה כי כתובת מגוריו של המשיב הינה רחוב יפת 97 ד' 7 תל אביב-יפו וזאת גם לפי מרשם האוכלוסין אשר צורף לבקשה, ואף לא כל נימוק אחר היכול להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה בהתאם לחלופות המנויות בתקנה 7(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

משלא סתר המשיב את הטעמים שבעקבותיהם קנויה הסמכות המקומית לבתי המשפט שבמחוז תל אביב ולאור העובדה כי המבקש ציין מפורשות בבקשת הביצוע כי הסמכות המקומית נתונה למחוז תל אביב-יפו וכן נוכח כתובת מגוריו של המשיב, יש לקבל את הבקשה ולקבוע כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית לדון בתיק.

לסיכום: כעולה מהאמור לעיל הסמכות המקומית לדון בתובענה מסורה לבתי משפט השלום שבמחוז תל-אביב יפו, לפיכך, אני מורה על העברת התיק לכב' נשיא בית המשפט השלום במחוז תל-אביב, שיורה על ניתוב התיק במחוזו.

עם הגשת בקשת רשות העירעור, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, כב' השופט גלעד נויטל, ציין שאחיו של האב משמש כעוזר משפטי בבית המשפט המחוזי בתל אביב והורה על העברת החלטתו לנשיאת בית המשפט העליון על מנת שתשקול העברת הדיון לבית משפט אחר.

...

החלטתי זו ניתנת בהמשך להחלטתה של כב' השופטת קרן גיל מיום 17.3.2024 (להלן: המותב, החלטה בהתאמה) ולפיה נדרשתי להחליט בבקשתה של המבקשת להעברת מקום השיפוט בתובענות שבכותרת לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.

מתוך כל האמור לעיל, דעתי היא כי הן במסגרת הוראת סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה והן במסגרת תקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה בחרו הן המחוקק הראשי והן מחוקק המשנה, להרחיב את סמכויות נשיא בית המשפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, כך שבידם יהיה לקבוע האם תביעה חדשה שהוגשה תועבר לבירור בבית משפט לענייני משפחה אחר, וכמובן ששתי הוראות הדין הללו אינן מתנגשות ואינן מסיגות את גבולו של בית המשפט העליון להורות, בין היתר, על העברת כל תובענה שהוגשה לבית משפט שלום לכל בית משפט שלום אחר ו/או כל תובענה שהוגשה לבית משפט מחוזי לכל בית משפט מחוזי אחר.

משמסקנתי היא כי יש לי הסמכות להורות על העברת התובענות לבית משפט לענייני משפחה אחר, כעת אתפנה לדון בשאלה השנייה.

הלכה למעשה, להיותה של ערכאת הערעור בחיפה אין כל משקל במסגרת החלטתי זו, ולמצער יש לה משקל מינימאלי שאין בכוחו ביחד עם יתר נימוקי האם בענייני הנוחות, כדי להטות את הכף ולאפשר העברת הדיון מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ד' – סיכומם של דברים: מכל המקובץ לעיל, הריני להורות כדלהלן: בקשתה של האם להעברת התובענות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה נדחית.

מתיר פרסום החלטתי זו בהשמטת פרטים מזהים.

התביעה הוגשה תחילה לבית משפט השלום ורק לאחר שניתנו חוות הדעת הוגשה בקשה להעברת הדיון לבית משפט המחוזי נוכח שעורי הנכות שנקבעו שלטעמה של התובעת יביאו לפצוי שהוא מעבר לסמכות בית משפט השלום.

יחד עם זאת ציין כי הספרות בתחום הזה מאד מוגבלת וכאמירתו: "המציאות טופחת על פנינו". לצד האקדמיה והספרות שהיא דלה ישנו השדה הקליני שמלמד לעיתים אחרת.

...

אלא שחוסר היכולת של התובעת לשקם את עצמה במיוחד מהשימוש בתרופות אופייטיות, חוסר המעש, העדר כל טיפול בעצמה והשפעות הלוואי של התרופות על גופה, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה. מאחר ומדובר בתביעה מכוח החוק ועל פי הפסיקה די בראשית ראיה למינוי מומחה שכן הצדדים אינם יכולים להציג ראיות מטעמם, אני מקבלת את הבקשה למינוי מומחה בתחום הפנימי יחד עם זאת אני קובעת כי בדיקתו של מומחה זה תעשה לאחר שתתקבל חוות הדעת העדכנית של המומחה בתחום הנפשי.

סוף דבר התובעת תיבדק פעם נוספת על ידי המומחה בתחום הנפשי.

הבקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הפיברומיאלגיה נדחית.