לטענת התובעים, לצורך הכנה לקראת הדיון הם נדרשו להתפנות ולקרוא מאות עמודים של בקשות הפרוק, הקפאת הליכים נגדה ומינוי כונס / מפרק לחברת זורגניקה כמו גם להכין תגובה לבקשות אלו ולייצג את הנתבעת בדיון, בפרק זמן של 3 ימים ביניהם שישי שבת והכל תוך תקופת הסגר הראשון של מגיפת הקורונה על כל המשתמע מכך.
על פי הסכם שכר טירחה זה (להלן: "ההסכם השני") הייצוג כלל, בין היתר, הופעה לדיון שעתיד היה להתקיים ביום 4.5.20 בבית משפט מחוזי בירושלים ולכל דיון נדחה אחר, וכן להגשת תביעת חוב, בקשה למתן צו מניעה נגד השמוש במותג של הנתבעת, בקשה לקביעה שהסחורה שלגביה שילמה הנתבעת מקדמות לחברת זורגניקה שייכת הנתבעת.
לטענת התובעים, חרף קביעת בית המשפט כי זורגניקה עברה להליך הבראה וחרף עבודתם המאומצת והמקיפה בעיניינה של הנתבעת, שולמו לה סך של 20,000 ₪ בלבד והנתבעת סירבה לשלם בעד עבודתם וממילא לשאת ביתרת שכר טירחתם כפי שנקבע על פי ההסכם השני עד כי ביום 28.7.20 הודיעה הנתבעת טלפונית, באופן חד צדדי, לתובעים על הפסקת ייצוגה בידי התובעים ובהתאם הועבר הטיפול בתיק לבקשה לעורך דין אחר מטעמה.
יחד עם זאת, יש להבהיר כי נטל הראיה, בכל הנוגע לטענת הרשלנות המקצועית, מוטל על הטוען לה.
התביעה שלפנינו היא לתביעה לתשלום שכר טירחת עו"ד על פי הסכם עליו חתומים הצדדים ושהנתבעת אינה מיתכחשת לו. ככזו, טענת ההגנה בדבר רשלנות מקצועית, יכולה להיות רלוואנטית רק אם מועלית לצידה טענת קזוז (ר' ת"א (שלום תל- אביב) 37353/05 בצלאל בן דוד נ' אחיקם שינדלר עמ' 11 פסקה 21, פורסם בנבו, ניתן ביום 31.3.2009).
...
זאת ועוד, אני מקבלת את טענת התובעים כי בסופו של יום טענותיה של הנתבעת נדחו על ידי הנאמן שלא נוכח טענות לדין קדימה אלא נוכח העדר מסמכים מספקים שהועברו מהנתבעת לנאמן ולא היה די בהם לשיטתו של הנאמן לצורך הוכחת גובה החוב הנטען.
בעניין זה אני מקבלת את טענת התובעים כי עבדו ימים כלילות, בסד זמנים קצוב ולחוץ, על בקשות שונות בעניינה של הנתבעת כמו גם הוכנו מכתבים, נעשו התכתבויות ושיחות טלפון רבות עמם כמו גם הנאמן שמונה מטעם בית המשפט , לרבות, עבודה מאומצת במהלך ימי שבת וימי שישי – לפי דרישת מנהל הנתבעת מר יחזקאל אלמוג.
בנסיבות אלה אני מוצאת כי דין התביעה להתקבל.
