בקשה להסדרת מעמד בישראל על בסיס חיים משותפים

ביום 17.8.17 הגישו המבקשים בקשה לקבלת מעמד על סמך חיים משותפים לפי נוהל 5.2.0009 "טפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (להלן: "בקשה להסדרת מעמד").

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור באופן כזה שהמבקש לא יורחק מהארץ עד להכרעה בערר.

כך גם, לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבה בעצמה, הנפיקה (אף אם ב"היסח דעת") למבקש רישיונות השהייה, אף לאחר פסקי הדין, אשר הורו על יציאתו מהארץ- התנהלות אשר לכאורה יצרה מצג בו המבקש אכן שוהה כדין בארץ, בהתאם לרישיוניות השהייה שהונפקו לו. אני סבור כי לאור נסיבות אלו, ראוי שיתאפשר למבקש לשהות בישראל עד להכרעה בערר.

לאור כל האמור, כאשר לא ניתן בשלב זה לשלול את סיכויי הערר, משמאזן הנוחות מהווה את אבן הבוחן המרכזית ונוכח נסיבותיו הייחודיות של העניין אני מקבל את הערעור באופן כזה שהמבקש לא יורחק מן הארץ עד להכרעה בערר.

ביום 5.3.17 פנו המבקשים אל המשיב בבקשה להסדרת מעמד המבקשת בישראל על סמך טענת זוגיות מכח נוהל חיים משותפים – במסגרת הבקשה נטען כי המבקשים הכירו בחודש אוגוסט 2016 באתר היכרויות ומאז הם מנהלים קשר זוגי.

שני תנאים אלה אינם נבחנים במנותק זה מזה, אלא נשקלים על בסיס "מקבילית כוחות" לפיה ככל שסכויי העירעור להיתקבל גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת "מאזן הנוחות" ולהיפך, כשהשיקול הדומינאנטי הנו מאזן הנוחות (בר"מ 7582/12 אג'ה פריידי נ' משרד הפנים (13.12.12)).

...

יחד עם זאת, בענייננו, אני סבור כי מן הראוי שטענות המבקשים ייבחנו לגופו של עניין במסגרת הדיון בערעור, ואסתפק בכך, שלא ניתן בשלב זה, לשלול לחלוטין את סיכוייו.

באשר למאזן הנוחות, אני סבור כי בנסיבות העניין הוא נוטה לטובת המבקשים.

לאור כל האמור, בהתחשב בכך שמאזן הנוחות מהווה את אבן הבוחן המרכזית, ניתן בזאת סעד זמני לפיו המבקשת לא תורחק מהארץ ,לא יינקטו נגדה פעולות אכיפה ויעוכב פסק הדין של בית הדין לעררים, עד להכרעה בערעור.

בתחילת הדיון דווחתי על קיומה של תביעת הנתבע ועל הסיבה שבגינה היא לא הוגשה כתביעה שכנגד ועל הסיבות שבגינן לא הגישו הצדדים עד אותו שלב בקשה לאיחוד דיון בין שתי התביעות.

עובדות בסיסיות ורלוונטיות שאינן שנויות במחלוקת הצדדים חתמו על הסכם שכר טירחה מיום 22.4.22 המחזיק עמוד אחד (תוכן ונוסח ההסכם מוסכמים גם הם, והעתק ההסכם – אותו הסכם - צורף כנספח הן לקובץ הנתבע והן לקובץ התובעת).

התובעת העניקה לנתבע שירותים משפטיים מסוימים עפ"י ההסכם (הנוגעים להסדרת מעמדה בישראל של בת זוגו החדשה של הנתבע ולהסדרת כניסתה לישראל לפרק זמן מוגדר – להלן: "הסדרת המעמד" ו"הסדרת הכניסה", בהתאמה) במשך תקופה של מספר חודשים (מחודש אפריל 2020 ועד חודש ינואר 2021), עם הפסקה של כשלושה חודשים (מחודש מאי 2020 עד חודש אוגוסט 2020) במהלך התקופה שאותה יזם הנתבע עקב משבר ביחסיו עם בת זוגו החדשה.

, בישראל על סמך חיים משותפים בלישכת מנהל האוכלוסין וההגירה בתל-אביב עד קבלת אשרה מסוג ב-1.

...

סיכום תביעת התובעת – מתקבלת חלקית.

תביעת הנתבע – נדחית.

המשמעות האופרטיבית/כספית של כל הנ"ל היא שהנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 7,550 ₪, שהינו ההפרש בין המקדמה ששולמה לבין מחצית מהתמורה הכספית ההסכמית, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (להוצל"פ) 22.4.21 ועד יום התשלום המלא בפועל.

ביום 10.6.2013 הגיע המשיב אל לישכת רשות האוכלוסין והתעניין באפשרות להגשת בקשה להסדרת מעמדה של המערערת על בסיס טענה לחיים משותפים וכן בעיניין אפשרות קבלת אשרת כניסה לבת לישראל.

...

עם זאת, כפי שטענו המערערים בצדק, למרות החלטתו לאמץ את המלצת רוב חברי הוועדה, בחינת עמדותיהם כפי שפורטה לעיל, מעלה כי לא ניתן לומר שעמדת רוב חברי הוועדה הייתה כי יש לדחות את בקשת הבת להסדרת מעמדה מטעמים הומניטאריים.

כך או אחרת, דומה כי בסופו של דבר היה ניתן לבת מבוקשה.

לנוכח כל אלו נמצא כי החלטת המשיב לוקה בחוסר סבירות באופן המצדיק להתערב בה. הערעור מתקבל.

ביום 1.7.18 המערערים הגישו לראשונה בקשה משותפת להסדרת מעמדה של המערערת בישראל כידועים בציבור.

ביום 6.6.21 ניתנה החלטת המשיבה הדוחה את בקשת המערערים, תוך ציון היתרשמות שלילית מכנות הקשר ביניהם בראיונות שנערכו, על בסיס פערים שפורטו ותפיסה "כי מדובר בקשר של אנטרסנט", ובשים לב לעברה של המערערת כשוהה לא חוקית.

בהתייחס לפסק הדין, גרסו המערערים כי ביה"ד שגה בקביעותיו לפיהן עברה הפלילי של המערערת מצדיק את שלילת זכותו לחיי מישפחה של המערער, בהיותו אזרח ישראל שומר חוק; באימוץ עמדת המשיבה המאפשרת דחיית בקשה להסדרת מעמד מכוח זוגיות ללא בחינת הראיות המוגשות על ידי המבקשים להוכחת הזוגיות; באישור היתייחסות המשיבה לפערים בין המערערים בראיונות, אשר לפי הנטען היו פערים מינוריים שנבחנו באופן מגמתי ובלתי מאוזן; והכל בהשוואה לפסקי דין אליהם הפנו המערערים שלגישתם תומכים בקבלת עמדתם – ובפרט פסק הדין בעמ"נ 34396-04-21 רודינוב ואח' נ' משרד הפנים (16.8.21) (להלן: "עניין רודינוב").

יתרה מכן, בעיניין רודינוב הוצגו מסמכים מרשויות הרווחה ומביה"ח קפלן שהיה בהם כדי לבסס לא רק את כנות הקשר אלא אף את החשיבות בקשר האמור לשלומו הפיזי והנפשי של בן הזוג הישראלי, כהיבט הומניטארי שצוין כבסיס להחלטה לקבל את העירעור שם ולאפשר את המשך קיום החיים המשותפים בישראל.

...

כן ציינה ב"כ המדינה בדיון בפניי כי המערערת "מוזמנת תמיד להגיש בקשה מגיאורגיה". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכלל החומר שהציגו הצדדים לפני ושקלתי את טענותיהם, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.

ויובהר, כי אין בידי לקבל את טענת הרדיפה שנטענה בעלמא במסגרת בקשת הסעד הזמני.

לאור כל האמור, הנני דוחה את הערעור.