בקשה להסדר נושים ומינוי מנהל הסדר לפי חוק חדלות פירעון

הרקע לערעור בתיק נשוא ערעור זה (חדל"פ 28957-12-19) מתבררת בקשה אשר הגיש מוחמד סח'ניני ("החייב") להסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, לפי חלק י' בחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק").

על פי הוראות החוק הרלוואנטיות, רשאי בית המשפט למנות מנהל הסדר לבצוע פעולות שונות הכרוכות בקידום הצעת הסדר החוב, ובהן גם "הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין" (סעיף 326 (א) בחוק).

כאשר עסקינן במי שמונה להיות "נאמן" בהליכי חידלות פרעון לפי חלק ג' של החוק, נקבע בסעיף 215 בחוק, כי "מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת הנאמן בתביעת חוב, רשאי להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט". אין בחוק הוראה דומה ביחס למי שמונה כמנהל הסדר בהליכים לפי חלק י' של החוק.

כאשר עסקינן בתביעת חוב המוגשת לנאמן בהליכי חידלות פרעון, נקבע כי הנושה רשאי להגיש את תביעת החוב "בתוך שישה חודשים ממועד פירסומו של הצוו לפתיחת הליכים" (סעיף 210 (א) בחוק), ובהמשך נקבע כי "הנאמן רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן לא יכול היה הנושה להגיש את התביעה במועד וכי מן הצדק לעשות כן, בהיתחשב בין השאר בשלב בהליך שבו הוגשה הבקשה" (סעיף 210 (ג) בחוק).

...

למרות הודעה זו, הוגשה למשיב תביעת החוב מטעם המערער רק ביום 8.6.20 ובצירוף בקשה להארכת המועד להגשתה עד למועד זה. בעקבות הגשת תביעת החוב, הודיע החייב על התנגדותו למתן ארכה להגשתה, וטען שבנסיבות אלו יש לדחות את תביעת החוב במלואה ולהמשיך בהליכי הסדר הנושים.

יש להדגיש כי קביעה שלפיה ניתן להיעתר לבקשה להארכת מועד במסגרת הליכי הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים גם בלי לדרוש "טעמים מיוחדים", אין משמעותה היענות מיידית לכל בקשה ארכה, אלא רק בחינתה בצורה ליברלית יותר ובשים לב למכלול הנסיבות.

ברי הדבר כי ככל שהאיחור יהא גדול יותר, ככל שטעמי האיחור יהיו קלושים יותר, וככל שהליכי ההסדר יתקדמו עד להגשת הבקשה – כך תגדל הנטייה שלא להיעתר לבקשה.

אשר על כן אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת המשיב מיום 5.7.20 ומאריך את המועד להגשת תביעות החוב למשיב עד ליום 8.6.20 – כפי שבקש המערער.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 24206-02-20 שאול נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' מספר בקשה: 3 בפני כבוד השופט רונן אילן מבקשת: יפה שאול משיבים: 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב 2. עו"ד מיטל אופיר (מנהלת הסדר) החלטה

בירור בקשה זו מחייב הכרעה בשאלת עצם קיומה של סמכות לבית המשפט לעכב הליכים כלפי מי שמגיש בקשה להסדר חוב עם נושים, וככל שיש כזו סמכות – היקפה והשיקולים בשימוש בה. הרקע לבקשה בתיק זה מתבררת בקשת המבקשת לאישור הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, וזאת לפי הוראות חלק י' בחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק").

בקשה להסדר חוב הוגשה ביום 10.2.20, ובהחלטה מיום 17.3.20 נקבע שהצעת המבקשת תובא לאישור הנושים, והמשיבה 2 מונתה כמנהלת ההסדר לפי סעיף 326 (א) בחוק.

...

ולפיכך, למרות קבלת הטענה העקרונית בדבר הסמכות הנתונה לבית המשפט, לא ניתן להיעתר לבקשה.

ולסיכום: אני מקבל את טענות המבקשת, הממונה ומנהלת ההסדר, וקובע שלבית המשפט סמכות להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל המתנהלים כלפי המבקשת, נוכח הגשת בקשת להסדר חוב לפי חלק י' בחוק ולאחר מינוי מנהלת ההסדר והפקדת הכספים בקופת ההסדר כפי שנקבע.

ולמרות זאת, בהיעדר פירוט של סיכויי קבלת הצעת הסדר החוב והיעדר פירוט ההליכים שמבקשים לעכב, לא ניתן להיעתר לבקשה וזו – נדחית.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע חדל"ת 60140-12-20 אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ נ' הממונה ואח' לפני: כב' השופט יעקב פרסקי בעיניין: ובעניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ח - 2018 תקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי התשע"ט - 2019 (להלן: "החוק") (להלן: "התקנות") ובעניין: אשפלסט מסחר ותעשיות פלסטיק 1999 בע"מ (בשיקום) (להלן: "החברה") ובעניין: עו"ד ארז חבר – הנאמן לחברה בשיקום (להלן: "המבקש") ובעניין: הממונה על חידלות פרעון ע"י עו"ד מלי חג'ג' לשם (להלן: "הממונה") החלטה בבקשה 49

החברה ביקשה מספר סעדים, השלישי, מינוי עו"ד ארז חבר כמנהל ההסדר, (לפי סע' 326 לחוק).

כאן המקום להדגיש שהנני משוכנע שאת שירותיו של עו"ד ארז חבר, שכרה החברה באמצעות בעל השליטה בה, בשל ניסיונו הרב, בהליכי חידלות פרעון ושקום חברות, דבר שבא לביטוי בכך שהנושים באופן חריג, למרות שבעל התפקיד הוצע בידי החברה ובעל השליטה, לא היתנגדו לכך, ובאופן חריג, אף הממונה נקט בעמדה דומה.

...

לפיכך, אני מורה על דחיית בקשת הנאמן להסמכתו לביצוע פעולות החקירה נשוא ההסדר, פעולות שפורטו בהסדר הנושים כמו גם בבקשה 49.

לפני בקשה לעיכוב הליכים, מינוי מנהל הסדר וכינוס אספות נושים לפי הוראות תיקון מס' 4 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 (תיקון מס' 4 - הוראת שעה - נגיף קורונה החדש), התשפ"א-2020) (להלן: "תיקון 4").

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הסעד המבוקש על ידי החברה בהתאם לתיקון 4 אינו מתאים בנסיבות העניין בתיק זה, מהטעמים הבאים: תנאי מקדים לקבלת סעד לפי החוק הנו כי החברה מצוייה בחדלות פרעון או עלולה להמצא במצב של חידלות פרעון (סעיף 1 לחוק).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הסעד המבוקש על ידי החברה בהתאם לתיקון 4 אינו מתאים בנסיבות העניין בתיק זה, מהטעמים הבאים: תנאי מקדים לקבלת סעד לפי החוק הינו כי החברה מצוייה בחדלות פירעון או עלולה להימצא במצב של חדלות פירעון (סעיף 1 לחוק).

במצב דברים זה, לא שוכנעתי כי מתקיים התנאי המקדים בדבר חדלות פירעונה של החברה, במיוחד לאור העובדה כי עסקינן בחברת הזנק שקושי תזרימי זמני, כפי שקורה לא אחת בחברות מעין אלה, אינו מעיד בהכרח על חדלות פירעונה.

התוצאה לאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו חדל"ת 28349-01-23 יונט קרדיט שירותים פינאנסיים בע"מ נ' מחזיקי אג"ח מובטחים ואח' מספר בקשה: 29, 32 לפני כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא בעיניין: חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ח – 2018 ובעניין: יונט קרדיט שירותים פינאנסיים בע"מ על-ידי ב"כ עו"ד עמית לדרמן ועו"ד דורית קרני החברה ובעניין: עו"ד אלונה בומגרטן – מנהלת ההסדר לעצמה ועל-ידי ב"כ עו"ד ירון רוסמן מנהלת ההסדר ובעניין: שלמה אייזיק שי פנסו על-ידי ב"כ עו"ד יואל פרייליך ועו"ד אורן שהרבני משה כחלון על-ידי ב"כ עו"ד נדב ויסמן ועו"ד עדי פרמדר ועו"ד יוסי אטינגר המבקשים ובעניין: הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי על-ידי ב"כ עו"ד הדר נאות הממונה החלטה

ביום 19.1.2023 ניתן צו כמבוקש, ועו"ד אלונה בומגרטן מונתה לתפקיד מנהלת ההסדר (להלן: "מנהלת ההסדר").

אי לכך, היותם של המבקשים נושים מותנים של החברה (ועל מעמד נשייתם המותנית יפורט בהרחבה בהמשך הדברים) מכפיף אותם להוראותיו המחייבות של הסדר החוב לרבות בכל הנוגע למועד הקובע לצורך הגשת תביעות החוב ולסנקציה הנלווית להמנעות מלעשות כן. על ההשלכות הנובעות מאי-הגשת תביעות חוב במועד בהליך של הסדר נושים (על פי חוק החברות, התשנ"ט-1999) עמד בית המשפט העליון בענין ע"א 1091/15 ראובן רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited, בפסקות ע-עא (נבו 13.7.2016): "כך, לחברה בה הושלמו הליכי הסדר ניתן מעין הפטר מכל החובות שקדמו להסדר ויכולה היא לצאת לדרך כלכלית חדשה, נקיה מחובות העבר, ואין נושיה זכאים לחזור ולהעלות חובות וטענות מן התקופה שקדמה להליך הקולקטיבי. כפי שביאר השופט מלצר בפסק דינו, במקרים בהם מדובר בהסדר שהושג לצורך שיקומה של החברה, מתחדדת החשיבות בשמירה על ודאות בנוגע להפטר: ככל שיתאפשר לנושים לתבוע חובותיהם לאחר אישור ההסדר, עלול נושה לחשוש כי אחר ממתין להתאוששות החברה כדי לידרוש את פירעון חובו, וכך לא יסכים למחול על מקצת חובותיו כדי לאפשר לחברה להבריא, תוך שהאחר יושב על הגדר ו"אורב". מהלך שכזה ישמוט כמובן כל אפשרות לייצר הסדר הבראה, ויפגע לא רק בנושים אלא בחברה עצמה ובגורמים הקשורים בה ומעוניינים בהמשך קיומה.

במילים אחרות, בנוסף ומעבר למחסום הדיוני הניצב בדרכה של המבקשת, בדמות הכלל הסטאטוטורי של הקפאת הליכים לפי סעיף 29 לחוק חידלות פרעון, ניצב בפניה מחסום כימעט בלתי עביר, בדמותו של הסדר הנושים שאושר וקיבל תוקף של פסק דין עוד בשנת 2016.

...

לדידה של החברה, בנסיבות אלה מושתקים אייזיק ופנסו מהגשת התנגדויות או הסתייגויות להסדר הפשרה, ובחירתם לעשות זאת בדרכים עקיפות מעוררת תהיות רבות אשר מובילות למסקנה שמדובר בניסיון לגרום להעדפתם על פני יתר הנושים תוך אדישות לפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מכך.

המסקנה האמורה יפה שבעתיים ביחס לאייזיק ופנסו אשר כבר הגישו תביעות חוב מטעמם מכח הערבויות האישיות שהעמידו השניים לחברה.

ברם, לא שוכנעתי כלל ועיקר כי החזקה האמורה נסתרה בענייננו.

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, הבקשות נדחות.