במסגרת הבקורת מצד הנתבע, הונפקה תעודת עובד ציבור ע"ש הגב' סיגל בן חמו, אשר הומצאה לתובעת ביום 13.10.2015, במסגרתה נקבע כי על התובעת לשלם תוספת דמי הביטוח עבור השנים 2009-2013 בגין הוצאות רכב המהוות טובת הנאה לעובדים.
מעבר לכך שעובדתית טרם שולמו דמי הביטוח, הרי שכל הטענות מתייחסות למישור היחסים בין הרשויות, ואין זה צודק שהתובעת תשלם את המחיר;
ככל שהתובע יחוייב לפעול לפי שומת מס ההכנסה, הרי שמעסיקים רבים יפנו לרשות המיסים בבקשה לשנות את סיווג ההכנסות תוך עשיית יד אחת עם רשות המיסים.
...
האם יש להורות על ביטול שומת הניכויים שהנתבע הוציא לתובעת לשנים 2013-2010? זאת השאלה בה עלינו להכריע בתיק זה.
נקדים אחרית לראשית ונציין, כי לאחר שנתנו את דעתנו לטענות הצדדים, החלטנו לקבל את התביעה, והכל כפי שיפורט להלן.
הנה כי כן, על פי המבחנים הנזכרים לעיל, לא מצאנו כי העותרת הצביעה על פגיעה בזכות הטיעון שלה במקרה שלפנינו.
על כן, מקום בו אין חולק כי לתובעת ניתנה זכות טיעון בכתב, דין הטענה להידחות.
אחרית דבר
לאור כל המקובץ לעיל, התביעה מתקבלת ואנו מורים על ביטול השומה שהוצאה לתובעת ע"י הנתבע ביום 30.03.17.
