בדו"ח הפעולה של השוטרת ליז חרמון מצוין: "הנ"ל טוען שהפקיד וקיבל כבר רישיון חדש. עורך דינו ששוחח איתו בטלפון לא מסר אישור הפקדה טוען שאין איך להשיג בשעה 11 בלילה. לאחר שבוחנים טענו שאין ביכולתם לבדוק אם אכן בוצעה הםקדה עם היתייעצות צוות תנועה ורמת חיים תרשם הזמנה לדין ושימוע לנהג".
בטופס השימוע לגבי החלטה בדבר איסור שימוש מינהלי ברכב (4.1.23) שב וטען המשיב: "העורך דין שלי אמר שהפקיד את הרישיון נהיגה ואמר לי שאני יכול לנהוג ושלחו לי את הכרטיסים בדואר".
עיון במסמכי התיק הראשון, במערכת נט המשפט (אשר חלקם אינם פתוחים לעיוני), אשר נדון בפני כב' הש' הבכירה אטליא וישקין, מעלה את הדברים הבאים:
ביום 19.7.22 נדון המשיב בהעדרו, בין היתר לפסילה בת 3 חודשים.
עם זאת, לטענתו לא קיים אישור הפקדה בתיק בית המשפט ולכן ביקש להורות כי יונפק אישור הפקדה מיום 21.2.23.
במקרים בהם לא ניפתח תיק פ"ל, "יחקור השוטר את הנהג תחת אזהרה בחשד לעבירה של נהיגה בזמן פסילה עפ"י פרטי גזר הדין". הוראה זו מופיעה בסעיף 3.
סבורני כי את השאלה האם מדובר בהוראה על תיקון טעות טכנית, או שמא חישוב פסילה רטרואקטיבי שנעשה בנגוד להילכת ג'אבר ואבו שריפה, ראוי שייעשה בתקיפה ישירה של ההחלטה (אם בבקשה לעיון חוזר, ערר וכו') ולכל הפחות במסגרת התיק העקרי לאחר שיוצגו כל המסמכים מהתיק הראשון ולא באופן חלקי בלבד.
...
לטענת המבקשת, אם בית משפט זה יאשר את החלטת בית המשפט בתיק הראשון בנוגע לחישוב, התוצאה היא שהמשיב לא ריצה יום אחד של פסילה בגין התיק הראשון.
אמנם אין בהיעדר חקירה כדי להקים לזכות הנאשם טענה של הגנה מן הצדק (ר' לדוגמא החלטת כב' הש' הבכיר אופיר בתת"ע 10459-01-20 אברהים אבו רקייק (15.2.23), ואין אף בסטייה מהנהלים כדי לשלול מניה וביה את תקינות הפעולה (יפים לעניין, בשינויים המחויבים, דבריו של כב' הש' קוטון בעפ"ת 13860-04-18 דולב הירש נ' מדינת ישראל (27.5.18, שם בפסקה 34)); אך במקרה זה סבורני כי לו היה פועלים השוטרים על פי ההנחיה לא היה מעוכב בכל המשיב, וכתב האישום לא היה מוגש לפני בירור מעמיק, שנדרש.
סבורני כי את השאלה האם מדובר בהוראה על תיקון טעות טכנית, או שמא חישוב פסילה רטרואקטיבי שנעשה בניגוד להלכת ג'אבר ואבו שריפה, ראוי שייעשה בתקיפה ישירה של ההחלטה (אם בבקשה לעיון חוזר, ערר וכו') ולכל הפחות במסגרת התיק העיקרי לאחר שיוצגו כל המסמכים מהתיק הראשון ולא באופן חלקי בלבד.
מכל האמור הגעתי למסקנה כי קיים כרסום משמעותי בעוצמת הריאות במקרה זה, כרסום אשר מצדיק את דחיית הבקשה; וכך אני מורה.