בקשה להמשך עיכוב הליכים בתיק פלילי

כעת, שב ומבקש היועמ"ש להורות על המשך עיכוב הליכים בתיק זה עד לסיום שמיעת העדויות בתיק הפלילי, תוך שמצוין כי יתכן שבהמשך יעתור היועץ המשפטי להמשך עיכוב ההליכים אף מעבר לכך.

...

סוף דבר לנוכח כל האמור הבקשה מתקבלת בחלקה.

אני מורה, בשלב זה, על המשך עיכוב ההליכים בבקשת האישור שבפניי וזאת עד לתום שמיעת עדי התביעה בגדר ההליך הפלילי, בעניין "פרשת 2000". היועץ המשפטי ישוב ויעדכן בדבר התקדמות ההליך הפלילי וזאת עד ליום 28.3.2021.

המזכירות תעביר החלטתי זו לידיעת הצדדים.

ביום 25.5.2020 הוגשה הודעת רשות התחרות על פיה התבקש המשך עיכוב ההליך בתיק זה עד תום שלב העדויות בהליך הפלילי אשר הוגש כנגד הנתבעת 3 ועובדים מטעמה ומטעם הנתבעת 1, או לכל הפחות עד לסום העדת עדי התביעה 1-21 בהליך הפלילי.

...

אני קובעת את התיק לישיבת קדם משפט ליום 15.7.2021 שעה 12:00.

הסוגיה היחידה, והבלעדית בה עוסקת החלטתי זו הינה שאלת קיומה של הצדקה בהותרת ההחלטה בדבר עיכוב ההליך האזרחי על כנה.

המזכירות תתבקש לעדכן את היומן ולהמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בדיון מיום 21/1/18 אליו הגיעו ללא ייצוג, ביקשו הנאשמים לעכב המשך ההליך בבית המשפט עד שתנתן הכרעה בעתירה שהוגשה לבג"ץ, בסוגיית הקרקעות החקלאיות בכפר ריחאנייה (להלן: "בג"ץ 1943/16").

ככל שהבקשה מוגשת בשלב מאוחר, עולה החשש כי הנאשם מנסה באמצעות כלים הנתונים במשפט הפלילי לצורך יצירת משפט צדק, להיתחכם ולבחון את תוצאות ההליך הפלילי, ועל פיהן להחליט אם לדבוק בהודייתו או לחזור בו ממנה.

בנסיבות ענייננו, לאחר שהגישו הנאשמים תשובה המפורטת לאישום ובכלל הטענה כי סעיף 7 בכתב האישום קושר את ביצוע העבירות להיות הנאשמים נושאים בתפקידים צבוריים, ביום 25/04/17 הודיעו הצדדים כי הסכימו על מתוה לפיו הנאשמים יודו בעובדות כתב אישום מתוקן שלא יכלול את סעיף 7 הנ"ל. ואכן, בחלוף פחות מחודש, הודו הנאשמים בכתב האישום המתוקן, ועל פי בקשתם נדחה רישום הכרעת הדין למועד אחר לאחר שתתקבל החלטת היועמ"ש בבקשתם הנוספת לעיכוב הליכים בתיק.

...

אני סבור כי עסקינן בבקשה שהוגשה על ידי הנאשמים לאחר שהתברר להם כי כל הכלים המשפטיים בהם השתמשו, לא הצליחו למנוע מהם לתת את הדין בגין עבירות על חוק התכנון והבניה בביצוע הבניה האסורה והשימוש שעשו במקרקעין ללא היתר.

לא שוכנעתי כי מתקיימים במקרה זה נימוקים מיוחדים המצדיקים להתיר לנאשמים לחזור בהם מההודאה.

סוף דבר הבקשה לחזרה מהודאה נדחית.

לפניי בקשת היועצת המשפטית לממשלה להורות על המשך עיכוב ההליכים בתיק זה עד להגשת הודעת עידכון נוספת מטעמה, אשר תוגש ביום 15/2/23 ולהותיר לעת הזו את בקשתה לעיכוב הליכים תלויה ועומדת.

למרות החלטות אלה ביקשה היועמ"ש להמשיך ולעכב את ההליך עד לתום פרשת התביעה בהליך הפלילי וזאת בשל כך שכנגד חלק מהעדים כאן הוגש כתב אישום.

...

בפתח החלטתי יש להבהיר הרקע למתן ההחלטה לגופה בשלב זה ולהעיר כי לא היה מקום להגיש הבקשה כפי שהוגשה.

עוד יצוין כי העובדה שהיועמ"ש מבקשת בשלב זה לעכב את ההליכים עד 15/2/23 אין לה משמעות אמיתית שהרי לא ברור כי פרשת התביעה בהליך הפלילי תסתיים עד אותו מועד ונוכח ההיקף המרובה של העדים שם ייתכן ותימשך עוד זמן רב. לסיכום, ההלכה הרווחת כאמור היא כי הליך משפטי אזרחי צריך להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות ועל מנת שהתובע יוכל לקבל את יומו בביהמ"ש ואין זה ראוי שהליך אזרחי יעוכב ויישאר תלוי ועומד עד שתסתיים פרשת התביעה של חשוד, שאינו בעל דין או מקורב לבעלי הדין בהליך האזרחי.

כיוון שכך, אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק.

החלטתי בדבר שמיעת ראיות מפרוטוקול הדיון מיום 6/6/22 וכן השינויים למועדים שנקבעו בהחלטתי מיום 10/11/22 עומדות בעינן ועל הצדדים לפעול על פיהן.

לאחר סיום ההליך הפלילי, הודיעה המדינה כי איננה עומדת עוד על המשך עיכוב ההליכים בבקשה לאישור התובענה.

ב"כ המדינה, עו"ד ליאב ויינבאום, טען כי מן הראוי שהדיון לפניי יתקיים לאחר מיצוי הליך גילוי המסמכים בהליך האזרחי, שכן חלק גדול מהחומרים שנאספו בתיק החקירה הפלילי מצויים בידי המשיב 2 והאחרים בלאו הכי וללא קשר לחקירה, ומן הראוי כי מסמכים אלה יועברו, אם בכלל, במסגרת הליך גילוי המסמכים ולא במסגרת הבקשה הנוכחית.

...

המסקנה היא שמדובר בהליכים מתחרים.

שלישית, שיקול היעילות בבסיס ההחלטה בעניין פלוני מבקש לאחד את הטיפול בבקשות דומות לפני הגורם "בעל הכלים, הידע, הפרספקטיבה והמגע עם התיק המסוים" וכך קבע השופט הנדל בפלוני: "בעניין ג'ולאני הבעתי את העמדה כי יש להסדיר את הסוגיה וכי המסלול הראוי להשגה על החלטת רשויות התביעה בבקשת עיון הינה בבית משפט פלילי. זאת, בין היתר, משום שלאחר הגשת כתב אישום ובהתקיים הליך משפטי בפני בית המשפט הפלילי, הרי האחרון הינו בעל הכלים, הידע, הפרספקטיבה והמגע עם התיק המסוים הנדרשים על מנת להכריע מה הם חומרי החקירה והאם חשיפה של אותם חומרים תפגע בהליך הפלילי בבית המשפט, ובגורמים הנוגעים לו. להבנתי ומניסיוני בהתקיים הליך פלילי, דיון בבקשה בפני המותב או שופט פלילי אחר בבית משפט יתרום רבות ליעילות הדיון ולמניעת סרבול". אמנם כאמור, באותו עניין פלוני, בית המשפט העליון קבע כי השופט בתיק הפלילי (להבדיל מבג"ץ) הוא הגורם המתאים, אך השיקולים עצמם שצוינו בהחלטה, על רקע המקרה המסוים בפניי, מובילים למסקנה, כעמדת המדינה והמשיב 2, שנכון שבית המשפט זה ידון בבקשה, ככל שתהיה רלוונטית, אך זאת לאחר מיצוי הליך הגילוי האזרחי.

לאור כל האמור לעיל, ועל אף שעמדתי הראשונית הייתה לדון ולהכריע בה, מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.