בקשה להמשך מעצר בית ופסילת רישיון בעבירות תעבורה

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע מ"ת 9491-04-21 מדינת ישראל נ' אבו עאייש(עציר) תיק חצוני: 351049/2021 בפני כב' השופט הבכיר, אלון אופיר מבקשים מדינת ישראל ע"י שלוחת תביעות תנועה נגב משיבים מוחמד אבו עאייש (עציר) ע"י ב"כ עו"ד יוסי הכהן החלטה

בבש"פ 1152/17 מולה דרבה נ' מדינת ישראל (20.2.17): "...אם בעת הנוכחית הצליח העורר לגייס עצמו לתהליך של גמילה, שלו נמצא מתאים – הרי שבהתחשב בגילו הצעיר ובמיעוט ההזדמנויות שעמדו בפניו – יש לעשות כל מאמץ לאפשר לו לעשות שינוי. שינוי כזה, ככל שיצליח, ייטיב עמו, ולא פחות מכך עם החברה כולה, שהרי לצד האנטרס להגן על הציבור מפני מבצעי עבירות ניצב גם האנטרס הצבורי בשיקום עבריינים". בבש"פ 5240/18 יוסי קוזיאשוילי נ' מ"י (15.7.18) נקבע: "לגישתי ערכו של הליך שקום לא נפגם אך בשל כך שהעורר נדחף אליו בלחצו של ההליך הפלילי. לעיתים אדם מתקשה להפנים את חומרת היתמכרותו, עד שהיא מדרדרת אותו לבית העצורים. במקרים מסוג זה, רצונו של אותו אדם להחלץ מהבור אליו נקלע, באמצעות הסכמה לטפול בשורש הבעיה שדרדרה אותו לשם, היא שאיפה ראויה, העשויה לסייע להליך שקומו". מהפסיקה לעיל עולה כי יש צדק רב בטענת ב"כ המשיב לפיה חל כירסום בעמדה העקרונית שקבע בית המשפט העליון בפרשת סוויסה, ויש לבחון כל מקרה לגופו, האם התנאים ה"חדשים" בפסיקה המאוחרת חלים ביחס לפרשה שבפני: כאמור, לא מצאתי כי המשיב החל תהליך גמילה טרם בקשתו זו. לא מצאתי כי המשיב הביע מרצונו החופשי רצון לעבור טפול ארוך במוסד סגור עת ראיין אותו שירות המבחן, ופנייה זו באה בפני בית המשפט רק לאחר שהתברר כי שירות המבחן פסל (בהמלצה) כל אפשרות של שיחרור בתנאים של איזוק עם פקוח של הערבים המוצעים.

אין בנמצא חלופות מאיינות מסוכנות ברף כה גבוה, גם לא המשך מעצר בדרך של איזוק, וזאת לאחר ששרות המבחן קבע בהמלצה שמקובלת עלי, כי אין במפקחים המוצעים כדי לאפשר פקוח אפקטיבי על משיב ספציפי זה. המדובר במשיב שניסה להמלט משוטרים אגב מרדף מסכן חיים, ולכן יכולתו של בית המשפט לתת בו אמון כי יציית לתנאי שיחרור כאלה ואחרים לאחר שלא ציית להוראות בית המשפט בדבר פסילת רשיונו, היא מוגבלת מאד.

...

אין בנמצא חלופות מאיינות מסוכנות ברף כה גבוה, גם לא המשך מעצר בדרך של איזוק, וזאת לאחר ששירות המבחן קבע בהמלצה שמקובלת עלי, כי אין במפקחים המוצעים כדי לאפשר פיקוח אפקטיבי על משיב ספציפי זה. המדובר במשיב שניסה להימלט משוטרים אגב מרדף מסכן חיים, ולכן יכולתו של בית המשפט לתת בו אמון כי יציית לתנאי שחרור כאלה ואחרים לאחר שלא ציית להוראות בית המשפט בדבר פסילת רשיונו, היא מוגבלת מאד.

במצב המתואר לעיל, ולאחר שנבחנו ונבדקו על ידי כל האפשרויות לאיון מסוכנות המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מנוס במקרה זה ממעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו וזאת מאחורי סורג ובריח.

אני מורה עם כן על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים מ"ת 9805-06-20 מדינת ישראל נ' נתשה תיק חצוני: 326490/2020 בפני כבוד השופט ארנון איתן מבקשת מדינת ישראל משיב מראד נתשה החלטה

מבוא: בפניי בקשה להרות על המשך מעצר הבית בו נתון המשיב, וכן להורות על פסילת רישיונו עד לתם ההליכים המשפטיים.

למשיב מיוחסות העבירות הבאות: הגשת בקשה לרישיון בזמן פסילת ביהמ"ש, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה על מדרכה, נהיגה בקלות ראש, נהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד סיטרי, נהיגה ללא רישיון רכב, אי ציות לתמרור 203, נהיגה ללא רישיון (מעולם לא הוציא), נהיגה ברכב ללא ביטוח.

...

נוכח נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שפורטו בפניי -ראיתי במקרה זה להיעתר לבקשה באופן חלקי, ולהתיר למשיב לצאת למסגרת תעסוקה -כסבל בשוק- כך שיוכל להמשיך ולשאת בעול פרנסת משפחתו המונה 7 נפשות.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: המשיב ישהה במעצר בית בין השעות 21:00 -06:00 ברחוב מפקד 113 בסילוואן.

מבוא: בפניי בקשה להורות על המשך מעצר הבית בו נתון המשיב עד לתם ההליכים המשפטיים ופסילת רישיונו עד לתם ההליכים.

בעניינינו – ועל אף עבר תעבורתי הכולל עבירות שיכרות, נהיגה בזמן פסילה, תאונת דרכים ומאסר על תנאי להפעלה, הרי שנוכח המועד בו הוטלה הפסילה- 17.10.2013, המועד בו נתפס המשיב נוהג יוני –יולי 2020, המועד בו אמורה להסתיים הפסילה וסמיכותה למועד ביצוע העבירות, ובעיקר כירסום ראייתי כמפורט לעיל, לא ראיתי מקום לקבל את הבקשה ולהורות על מעצרו של המשיב –במעצר בית מלא- עד לתם ההליכים המשפטיים.

...

נוכח כל האמור אני קובע את תנאי מעצרו של הנאשם כלהלן: המשיב יפקיד סך של 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור -והתייצבות לחקירה ודיונים.

בפניי בקשה להורות על המשך תנאי מעצר הבית בהם נתון המשיב, זאת עד לתם ההליכים המשפטיים נגדו, וכן להורות על פסילת רישיונו עד תם ההליכים.

למשיב מיוחסות עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה(נ"ח) תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), נהיגה ברכב שרישיונו פקע, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה, נהיגה ברכב שניתנה עליו הודעת איסור שימוש, לפי תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה תשכ"א 1961, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז 1977, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ"ח) תש"ל 1970.

...

נוכח כל אלו, מתבקש בית המשפט להיעתר לבקשה.

שלישית, צילומים שבידי ההגנה מזמן הקודם לאירוע (כ- 20 דקות לערך) אף הם אינם מבססים מסקנה כי המשיב לא נהג ברכב, בהעדרו של רצף זמנים אחד.

באשר לטענה בדבר העברת התיק העיקרי לדון בפני מותב אחר, הרי שאין בכך כדי להביא למסקנה בדבר התמשכות ההליך, נתון המצדיק לטענת ההגנה את ביטול התנאים.

נוכח זאת אני מורה כדלקמן: מעצר בית מלא בביתו בכתובת הלימון 2 אבו גוש- טלפון: 0507711216 המשיב יחתום על ערבות עצמית בסך 5000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על המשך מעצרו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא וזאת עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

דיון והכרעה בהתאם לבקשה שהוגשה נגד המשיב, מדובר במשיב אשר הוגש נגדו כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע משנת 2008.

עוד צוין כי המשיב נתפס נוהג בזמן פסילה ביום 22.1.23, נעצר, נחקר וקיבל זימון לשיפוט מהיר לבית המשפט, וכבר ביום 1.2.23, עשרה ימים בלבד לאחר מועד ביצוע העבירה הראשונה, ביצע עבירות נוספות.

יחד עם זאת, עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה המקימה עילת מעצר ונשקפת ממנה מסוכנות ובמיוחד כאשר למשיב נימסרו שתי הודעות על פסקי הדין שניתנו נגדו והורו על פסילתו מהחזקת רישיון נהיגה, והמשיב בעודו ממתין לזימונו לדין במסגרת שיפוט מהיר ובחלוף זמן קצר (במסגרת הארוע השני), בוחר לנהוג על אף האיסור בנהיגתו בשל פסילתו מהחזקת רישיון נהיגה.

על אף האמור, אני סבורה כי יש משמעות לעובדה כי תקופות הפסילה שהושתו על המשיב במסגרת פסקי הדין שניתנו נגדו, מקורן בעבירה אחת של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע ואינן תוצאה של ביצוע עבירות תעבורה חמורות כמו עבירות של נהיגה בשיכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, גרימת תאונת דרכים וכו'.

...

טענת ב"כ המשיב כי מדובר בעבירות אשר אינן מקימות עילת מעצר או לחילופין כי לא נשקפת מהמשיב מסוכנות היא טענה שאין בידי לקבלה באופן מלא.

על אף האמור, אני סבורה כי יש משמעות לעובדה כי תקופות הפסילה שהושתו על המשיב במסגרת פסקי הדין שניתנו נגדו, מקורן בעבירה אחת של נהיגה כאשר תוקף רישיון הנהיגה פקע ואינן תוצאה של ביצוע עבירות תעבורה חמורות כמו עבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת סמים, גרימת תאונת דרכים וכו'.

בנסיבות אלה אני סבורה כי יש להותיר את המשיב נתון בתנאי מעצר בית מלא.