בקשה להמשיך תביעה כנגד חברה הנמצאת בהקפאת הליכים

עוד צוין בתגובה כי בשלוש מתוך ארבעת תביעות הדיירים, היתקיימו ישיבות קדם משפט ומאחר ואין המדובר בתביעות אותן יזמה המבקשת, אלא בתביעות שהוגשו נגדה, אזי שדחיית הבקשה עלולה להותיר אותה חשופה להמשך היתדיינות בתביעות הדיירים, בלא כל יכולת לבירור טענותיה כנגד החברות במסגרת אותם ההליכים, ובכך יפגעו זכויותיה הדיוניות.

בהקשר זה קבע בית-המשפט העליון (כב' השופט ע' גרוסקופף) בעיניין אסולין, בפיסקה 12 כדלקמן: היתר להמשיך בניהול הליכים משפטיים נגד חייב המצוי בהליכי חידלות פרעון יינתן רק במקרים נדירים וחריגים, בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חידלות הפרעון יגרום עוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין.

המבקשת בתגובתה לתשובת הנאמן נימנעה מלהתייחס לעניין זה, ומכאן שאין אלא לקבוע כי משניתן צו הקפאת ההליכים הזמני בהחלטתי מיום 22.3.2021, אזי שההודעה לצד ג' שהוגשה על-ידי המבקשת כנגד החברות בת.א. 72248-12-20 הוגשה למעשה באופן המנוגד להוראות הצוים ובנגוד להוראות הדין ועל כן בטלה.

...

שנית, ולגופו של עניין, לא מצאתי כי הבקשה נמנית על אותם מקרים חריגים בגינם יש להיעתר לבקשה למתן היתר להמשך ניהול הליכי תביעה פרטניים כנגד חדל הפירעון.

חמישית, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקשת עינוי דין כטענתה, קל וחומר שעה שהגישה הודעות לצד ג' גם כנגד חברת שחר תמיר ניהול פרויקטים בע"מ לגביה נטען כי ערבה אישית לעמידת החברות בהתחייבויותיהן על פי ההסכם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בהסכם היתקשרה המבקשת עם החברה בעסקת קומבינאציה, שלפיו תבנה החברה על נכס מקרקעין שנימצא בבעלות המבקשת ותמסור למבקשת 45% מהבנייה שתעשה (נספח א' לכתב התביעה).

בכתב התביעה טענה המבקשת כי המשיב התחייב התחייבות אישית לשלם לה סך של 40,000 ₪ לחודש, וכן אישר כי הוא מחויב באופן אישי לשלם את הסכום האמור בעדותו במסגרת הליך אחר, תביעה שהגישה המבקשת נגד החברה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת.א.20517-11-13, להלן: התביעה נגד החברה)).

בקשתו נסמכה על שני נימוקים: האחד – כי בית דין רבני "מסוים" כהגדרתו ביקש מהמבקשת שלא להמשיך בהליך, והמבקשת נאותה להקפיא זמנית את ההליך; השני – חששו של המצהיר מטעם המבקשת מהסיכון הבריאותי שבהתייצבות לבית המשפט בעיצומה של מגיפת הקורונה.

עיון בו מלמד כי המבקשת המשיכה להסתמך על התחייבותו החתומה של המשיב, ועל דבריו לפני בית המשפט המחוזי מרכז-לוד במסגרת התביעה נגד החברה כפי שעשתה בכתב התביעה המקורי, אך הוסיפה היתייחסות לכך שהסכם הקומבינאציה הוא בטל מכוחו של פסק הדין בתביעה נגד החברה.

...

ההליך השתהה בשל המתנה להכרעת בית המשפט העליון, ובגין מגפת הקורונה ומחלות, ולכן שיהוי נוסף "לא יעלה את חומרת הפגיעה המערכתית ולא יגרם נזק למערכת עקב התיקון המבוקש". דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, בהחלטה, ובתיק בית המשפט המלא שסרוק במערכת נט המשפט הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

להלן אפרט את הנימוקים שהביאו אותי למסקנה זו. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הקודמות) הסמיכה את בית המשפט "להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". גישת בתי המשפט לאורך השנים הייתה ליבראלית והתירה את התיקון ברוחב לב. עם זאת, נקבע כי ההחלטה בדבר תיקון כתב התביעה מחייבת איזון בין מספר שיקולים ובהם: האינטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שיהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי היעתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (ר' ע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (4.4.2021), רע"א 3162/14 אברהם גזונטהייט נ' שלמה איזנברג, פסקה 5 (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט); רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל‏, פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014)).

סיכום על יסוד כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

חברת אחמד חסן בע"מ נימצאת בהליך הקפאת הליכים.

התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעת על סך 380,113 ₪, בטענה לאי תשלום כספים, בגין עבודות ייצור והתקנת מעקות שביצעה בפרוייקט עבור הנתבעת בהתאם להסכמות שהתגבשו בין הצדדים בעל-פה. כעולה מכתב התביעה, התובעת ביצעה בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2019 עבודות שאושרו, והנתבעת סירבה לשלם לה חרף פניות חוזרות ונישנות של התובעת, ומכאן תביעה זו. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי לא נכרת כל הסכם בינה לבין התובעת, וכי התובעת ביצעה את העבודות הנטענות עבור חברת אחמד חסן בע"מ, שהיא כאמור הקבלן הראשי בפרוייקט, והיא זו שהתקשרה עם התובעת והזמינה את העבודות ממנה.

במהלך הדיון קיבלו הצדדים הצעת בית המשפט ולפיה נמחקה הבקשה לסילוק על הסף ללא צו להוצאות, ונדחתה ההכרעה בבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להוצאות עד לאחר קבלת עמדת הנאמנים של חברת אחמד חסן בע"מ. בהמשך הוגשה עמדת הנאמנים ושני הצדדים הגיבו לה. ביום 20/06/2021 קבלתי את בקשת הנתבעת וחייבתי את התובעת להפקיד סך של 12,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת בסוף ההליך.

מן הכלל אל הפרט: לטענת התובעת, בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה חברת אחמד חסן בע"מ, נתבקשה היא על ידי נציג מוסמך של הנתבעת להמשיך בבצוע העבודות תוך לקיחת אחריות למימון העבודות.

...

סוף דבר: התובעת לא עמדה בנטל המוטל עיה להוכחת קיומם של יחסים חוזיים בינה ובין הנתבעת – לא יחסים ישירים באמצעות חתימה על חוזה בין הצדדים ולא מכוח סעיפים 5 ו- 6 לחוק החוזים המקימים יחסים חוזים בדרך של הצעה וקיבול או בדרך של התנהגות הצדדים מחומר הראיות עולה, כי הנתבעת שילמה לתובעת שני תשלומים בתור "צינור" ובהסכמת שלושת הצדדים, זו ותו לא. זאת ועוד, קביעה כי על הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים האמורים (סכומים שלא נתמכו באף ראיה אובייקטיבית או חיצונית) עלולה לגרום לתשלום כפל מצד הנתבעת בגין אותן עבודות בשים לב להליכים מול חברת אחמד חסן בע"מ. מכל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

לעניין ההוצאות ושכר טרחת עורכי הדין - משנתתי דעתי לתוצאת פסק הדין, התנהלותם הדיונית של הצדדים, ההוצאות שנפסקו במהלך ההליך, יתר השיקולים הצריכים לעניין על פי התקנות החדשות והפסיקה, ולפנים משורת הדין כלפי התובעת במידה מסוימת – אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום כולל של 6,000 ₪.

מאחר והתובעת הפקידה ערבון, אני מורה על העברת סך של 6,000 ₪ מהערבון המופקד לטובת ב"כ הנתבעת, ואת היתרה על פירותיה תוחזר לב"כ התובעת.

במסגרת החלטה זו נקבע, בין היתר, מינויים של עו"ד אמיר פלמר ועו"ד אלונה בומגרטן, כנאמנים ליישום הליכי חידלות הפרעון של החברות (להלן: "הנאמנים") ביום 19/07/23 אושר הליך מכר פעילות האבטחה והשמירה של חברת שחף, לחברת מודיעין אזרחי בע"מ, ומכר פעילות המוקד לחברת צוות 3 מערכות מיגון בע"מ. על פי טיעוני הצדדים, ביום 10/08/23 הגיש המבקש תביעה נגד החברה לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה במסגרת ד"מ 25707-08-23 אפינאר נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ, בגין טענות לפיטורים שלא כדין, ניכוי שכר, פיצוי בגין תלוש פגום, אי מתן הודעה מוקדמת ועוד.

סעיף 29(5) לחוק חידלות פרעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חידלות פרעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעיניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חידלות הפרעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחסכון בזמן השפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

ובלשונו של בית המשפט העליון ברע"א 7283/22 חדד נ' יעקב כשדי השקעות בע"מ, פסקה 11 (01/01/23): "הראציונאל העומד מאחורי רכוז התביעות לפני גורם אחד, הוא הנאמן, חלף הגשת תביעות מרובות לאכיפת חובותיו של החייב לבתי משפט שונים, נעוץ ביכולתו של הנאמן לעמוד על תמונת החובות הכוללת, דבר אשר תורם לקיומו של הליך מרוכז, יעיל, מהיר ושוויוני לחלוקת נכסי החייב..". בשים לב לאמור, נקבע כי היתר לניהול הליכים משפטיים נגד תאגיד המצוי בהליך חידלות פרעון יינתן רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, "בהם בירור המחלוקת לגופה מצריך הכרעה מורכבת מאד מבחינה עובדתית או משפטית, או כאשר קיים חשש משמעותי כי בירור המחלוקת במסגרת הליכי חידלות הפרעון יגרום עוות דין או יפגע פגיעה של ממש בזכויות הדיוניות או המהותיות של בעלי הדין. כך, למשל, במצבים בהם יש ריבוי נתבעים; כשנדרש הליך מיוחד המחייב מומחיות שאינה מצויה אצל בעל התפקיד שמונה על ידי בית משפט של פשיטת רגל; כאשר בירור תביעת החוב לפני בעל התפקיד יהיה כרוך בעלויות גבוהות מאלו אשר במסגרת תביעה נפרדת; במצבים בהם קיים ניגוד עניינים אצל בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב" (רע"א 7205/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקה 12 (02/01/19) (להלן: "עניין אסולין"); (רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום, פסקה 2 (23/12/07)).

...

עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקש לא עומד בתנאי החוק להגשת בקשה לקבלת היתר לניהול הליך משפטי נגד חברה בחדלות פירעון, שכן טענות המבקש נוגעות לאירועים שאירעו לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, וממילא אין מדובר בניהול הליך מורכב בבירור הטענות שבשלהם ראוי לנהל הליך משפטי בנפרד מהליכים חדלות הפירעון.

סעיף 29(5) לחוק חדלות פירעון קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

עוד עולה מכתב התביעה כי המבקש מודה כי הוא בעצמו התפטר, שכן אף לטענתו סירב להמשיך לעבוד ועזב מיוזמתו את מקום העבודה (סעיף 5 לכתב התביעה), על כן טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין, בהיעדר שימוע, דינן להידחות.

סוף דבר: סיכומו של דבר, ולאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

בפניי בקשה שהוגשה על ידי חברת דוניב השקעות בע"מ (להלן: "המבקשת") למתן היתר להמשך ניהול הליך נגד חברת פורת ניהול מלונות בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "החברה") במסגרת תיק ת"א 21750-10-23 בבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: "ההליך הנפרד").

לטענת המבקשת, מן הראוי לאפשר לה להמשיך לנהל את ההליך הנפרד, מאחר שהחברה הנה נתבעת אחת מתוך ארבעה נתבעים שאינם נמצאים בהקפאת הליכים.

סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצוו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חידלות הפרעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חידלות פרעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעיניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חידלות הפרעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחסכון בזמן השפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרישמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

...

דיון לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתיר למבקשת להמשיך בניהול ההליך כנגד החברה מחוץ להליך חדלות הפירעון, להידחות.

סעיף 29(5) לחוק קובע כי הקפאת הליכים נגד תאגיד משמעה, כי "לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון". הסעיף מבטא את הכלל המנחה לפיו, עם כניסת החברה להליכי חדלות פירעון, חל עיכוב הליכים משפטיים בעניינה, המונע מנושיה לנקוט בהליכים נגדה, אלא ברשות בית המשפט של חדלות הפירעון, וזאת מתוך מטרה לרכז כל התביעות בהליך אחד באופן שיקל על חלוקת הנכסים באופן שוויוני, מהיר ויעיל; מטעמים של יעילות; וחיסכון בזמן השיפוטי של ערכאות השיפוט השונות (ראו והשוו: ע"א 6553/20 עיריית תל אביב יפו נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 12 (29/07/2021)).

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.