באשר למסירת מידע, הרי שאין להפוך את היוצרות ולשים את המאשימה בעמדה שעליה להסביר מדוע היא אוכפת את החוק, או לעמוד לדין על כך כי היא איננה מבצעת אכיפה מלאה של דיני התיכנון והבניה, ויש לבחון כל בקשה להמצאת מידע, בהתאם לנסיבות, לאחר שיוכח כי קיים יסוד לטענת האפליה האסורה, ולא להכביד על המאשימה, יתר על המידה רק בשל העובדה כי הועלתה טענה של אפליה באכיפה, כאמור.
על רקע זה נקבע כי על הנאשם המבקש לקבל מידע בנוגע למדיניות האכיפה, להניח תשתית ראייתית לכאורית ראשונית שיש בה כדי לתמוך בטענתו, וכי אין להורות לתביעה למסור מידע מכוח סעיף 108 לחסד"פ ללא ראיות ראשוניות אלו.
בעיניין זה ראו ע''פ 37/07 פרג' נ' מדינת ישראל , פורסם ב"נבו" , דברי כב' השופטת חיות , כתוארה אז) : "הכלל הוא שכל עוד לא הסתבר שאי העמדתם לדין של חלק מן המעורבים בפרשה פלונית נבעה מתוך שרירות או מתוך שיקולים פסולים , אין באכיפה חלקית כזו אף שהיא פוגעת בעקרון השויון כדי להצדיק ביקורת שיפוטית פולשנית בין בדרך של הוראה להעמיד לדין את יתר המעורבים ובין בדרך של השוואת מצבם של המעורבים שהועמדו לדין לאלה שלא הועמדו לדין".
יחד עם זאת , עת מדובר במצב בו לא ניתן להבטיח משפט הוגן לנאשם , כאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות של צדק והגינות , בשל היתנהלותה הקלוקלת של התביעה , אזי בית המשפט ישקול צעד קצוני זה של ביטול כתב האישום.
יתרה מכך, על אף קיומה של בניה בהקף לא מבוטל, כפי עובדות כתב האישום, שבוצעה ללא היתר, ואי קיום צו הפסקת העבודות, הרי שלגבי אותן עבודות לא פעלו הנאשמים ולא עשו דבר לשם הכשרתה, אז כיצד ניתן לקבל מצב בו בניה שנבנתה ללא היתר תוותר על כנה ולא תוכשר, וביצועה נעשה תוך הפרת צו הפסקת עבודות, לא יינקטו לגביה הליכי אכיפה, בשל כך שהמאשימה לא אכפה את החוק על כלל עבירות הבניה באיזור?
תוצאה זו היא אבסורדית, נטולת הגיון בסיסי, ואיננה עומדת במבחן השכל הישר.
...
דווקא נוכח הנפקות של קבלת טענה לאכיפה בררנית, עד כדי אפשרות לביטול כתב האישום, נדרש בית המשפט "לסנן" טענות אלה גם בשלב הגילוי, שאם לא כן, אין לדבר סוף".
וכך מציין בית המשפט:
" מן המקובץ לעיל עולה כי הטענה להפליה פסולה בהעמדה לדין בעילה של הגנה מן הצדק, חולשת גם על מקרים בהם טוען הנידון כי נפל פגם בהעמדתו לדין, או בניהול ההליך הפלילי נגדו, ולו משום חדלונה של הרשות, בטעות שנפלה על-ידה בתום-לב, או בגין מחדלים מצידה (זאת לצד מקרים בהם פעלה הרשות בשרירות מכוונת, בחוסר תום-לב, ומתוך שיקולים זרים).
"
האם זה המצב במקרה הנדון לפנינו ? האם אכן יש בנסיבות המתוארות ע''י הנאשמים כדי להביא למסקנה כי נקיטת ההליך הפלילי והמשך ניהולו נגד הנאשמים יש בהם כדי לפגוע מהותית בעקרונות של הגינות משפטית וקיומו של משפט הוגן בעניינם של הנאשמים?
ביטול כתב האישום הוא המעשה הקיצוני שבית המשפט יידרש אליו רק במקרים קיצוניים ונדירים .
סוף דבר- דין הבקשה דחיה, וכך אני מורה.
