דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים והפכתי בנספחי העמדות שהוצגו לי מצאתי לדחות את בקשת החייב לכלול את חוב החייב למל"ל (חֶלֶף מזונות) בגדר ההפטר.
כנקודת מוצא לדיון, וכך קובע גם סעיף 175 לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי תשע"ח – 2018, יש לומר את הברור מאליו: חוב מזונות שהחבות בו היא על פי פסק דין אינו בר הפטר בהליך אלא אם היתקיימו נסיבות חריגות.
בגדר "נסיבות חריגות" המצדיקות הכללת חוב מזונות עבר בגדר הפטר יש לבחון את אלה: (א) כושר הפרעון הנוכחי של החייב ועד כמה צפוי הוא להשתנות; (ב) קיום נכסים בבעלות החייב; (ג) נסיבות הווצרות החוב; (ד) האם מדובר בחוב עבר או בחוב הממשיך להיצבר; (ה) חלוף הזמן מעת יצירת החוב ; (ו) האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב; (ז) האם החייב חב עדיין בסיפוק צרכי הקטין או שמא מדובר בחוב עבר המאבד מאופיו המקורי; (ח) האם אי שמיטת החוב תיפגע בזכות החייב או הזכאי למזונות לקיום בכבוד? ; (ט) תום ליבו של החייב (המהוה שיקול מרכזי) ביצירת החוב בגדריו נבחן אם הייתה מניעה אמתית לשלם את המזונות או שמא החייב השתמט מתשלום.
גילו של החייב כיום מקבל חשיבות משנית ביחס למצבו הבריאותי, לכושר הישתכרותו לצפי לשינוי בכושר הישתכרות זה. מהמלצת הנאמן לצוו שקום כלכלי עולה כי לא אותרו נכסים בבעלות החייב אותם ניתן לממש.
...
בנסיבות אלה אין מנוס מלקבוע כי חוב המזונות אותו מבקש החייב לשמוט נוצר בחוסר תום לב.
עם זאת, העובדה שאין הצדקה לשמוט את חוב המזונות אינה משמיעה מסקנה לפיה אין להתחשב בחייב בשל מצבו הנוכחי הקשה כיום.
לסיכום, בקשת החייב לכלול את חוב המזונות למל"ל בגדר ההפטר נדחית.
עם זאת, אני מורה כי הליכי הגבייה נגד החייב בהם נקט המל"ל יוקפאו כנגד קיזוז סך חודשי של 10% מן הגמלה המשולמת לחייב לטובת כיסוי חוב החייב למל"ל וזאת ככל שלא יחול שינוי לטובה במצב החייב.