בקשה להיתר נישואין לקטין לפני הגיעו לגיל 18

ביום 3.10.21 התבקש תסקיר דחוף לפי חוק גיל הנישואין תש"י-1950 (להלן: "החוק" ואו "חוק גיל הנישואין") מלשכת שירותי הרווחה בxxx על מנת לבחון את השאלה שבנידון , האם ליתן היתר לנישואי הקטינה עם מר XXX.

בשנת 2013 תוקן החוק (תיקון מס' 6) והועלה גיל הנישואין לגיל 18 שנים, התיקון לחוק אף שינה את הטרימינולוגיה הקיימת מ"נער ונערה" ל"קטין וקטינה" בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב -1962.

כפי שנקבעה בפסיקה הריון אינו מהוה נסיבה מיוחדת למתן היתר נישואין וכפי שנקבע בה"נ (ראשל"צ) 61225-05-16 פלונית נ' היועמ"ש (פורסם ביום 8.7.2016) "הריון כשלעצמו אינו מחייב מתן היתר נישואין ואיננו מהוה שיקול בלעדי ויחיד שיש להביאו בחשבון (גם אם יש לו משקל רב)." עוד בעיניין זה נקבע בפסק דינה של חברתי, כב' השופטת חני שירה בה"נ 29638-03-21 (פסק דין מיום 13.4.2021 ) כי: "אם נבחן את טובתה של הקטינה, שעניינה נדון, מזוית הפסיקה, הרי שלא מצאתי במה תיפגע טובתה שלה אם תמתין לנישואין כאשר תגיע לגיל 18. אמנם רצונה ברור אך לא בהכרח רצונה- טובתה." בנסיבות המקרה שלפניי לא מצאתי ליתן היתר לנישואי הקטינה עם בן זוגה, לא מצאתי כי הדבר יהיה לטובתה או שמתקיימת נסיבה מיוחדת למתן ההיתר, מצאתי כי מדובר בקטינה אשר טרם הגיעה לבגרות הנדרשת להבנת שינוי כל כך משמעותי בחייה, כאשר הרושם הנוצר הוא שכל רצונה הוא להתחתן ולהביא ילדים עם החתן המיועד וכפי שהעידו שניהם היתעברותה של הקטינה היא הסיבה לרצון בני הזוג להתחתן כעת, כאשר להתרשמותי לא מדובר ברצונה העצמאי של הקטינה , רצון זה עטוף בחלומות ותקוות של אהבה לבן זוגה ואינו נשען על מחשבה ראציונלית והבנת הקשיים שעלולים להווצר במסגרת הנישואין.

...

עוד צוין בתסקיר, כי בן הזוג הוא הדומיננטי במערכת היחסים בין השניים והקטינה נהנית מעליונותו זו, גורמי הרווחה לא מצאו התקיימותן של נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה המצדיקות מתן היתר נישואין חריג כדרישת החוק, נהפוך הוא, המסקנה היא כי בנסיבות המקרה דנן טובתה של הקטינה הוא לא להינשא בגילה הצעיר.

מכאן מתבקשת גם המסקנה, כי אהבתה של הנערה לבחיר לבה אינה כשלעצמה נסיבה מיוחדת, המצדיקה היתר נישואין, שכן, לכאורה, חזקה על נערה צעירה, שנישאת מאהבה (ראה: ע"א 182/58 [1]).

על כן, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים , מצאתי לקבל את המלצות התסקיר ואת עמדת ב"כ היועמ"ש בפרקליטות ולדחות את הבקשה.

העולים שהגיעו ארצה ממדינות שונות, הביאו עימם מנהגים שונים, גם בכל הנוגע לנישואי קטינים, כאשר היה חשש ממשי לפגיעה של ממש בקטינים, אם יותרו נישואיהם, ללא בקרה, כמו גם חשש שאלה יאולצו להנשא, בשל לחץ משפחתי, עדתי או דתי.

יוער כי בצרפת, שם התגוררו הצדדים, עד לאחרונה, קיימת מיגבלת גיל לנישואין ואולם שם קטין שמבקש להנשא יכול לעשות כן באישור הוריו בלבד (פניה לבית המשפט נידרשת רק אם אין הסכמה של ההורים),ראו דו"ח סקירה משווה לגיל הנישואין שהוגש 23 .

בחוק גיל הנישואין העניק המחוקק לבית המשפט שיקול דעת, לאשר נישואין במקרים מסוימים, גם לפני גיל 18 , מה שכמובן לא קיים ביחס להוצאת רישיון נהיגה.

...

אין בידי לקבל את טענת ב"כ היועמ"ש כי היות ומדובר בבני המגזר החרדי הם מורגלים בדחיית סיפוקים ואין לקצר להם את ההליך במספר חודשים רק בשל רצונם.

סבורני כי דחיית הבקשה ומניעת הנישואין תהיה מאולצת, שרירותית ומיותרת, תפגע בטובת הנערה שלפניי ותקריב את טובתה על מזבח רצונו המבורך של המחוקק, להגן על נערות ונערים צעירים אחרים מפני הורים, או נורמות שמפעילים לחץ על נישואי בוסר, במועד בו אלה אינם בשלים לכך.

סוף דבר – להינשא לבחיר ליבה 1 , dd.12.04 אני מתירה לקטינה מ"מ ת"ז: ===== ילידת .

מכאן, והואיל וקיימת פסיקה המאשרת במקרים מסוימים הדומים למקרה דנן, נישואין גם בטרם הגיעו הקטינים לגיל 18 הרי שאין לעכב את תוכניתם להנשא לאלתר ובפרט כאשר ככל שחלילה יבוטלו הנישואין אזי הדבר עלול לגרום לטלטלה ופגיעה קשה בשמה הטוב של הנערה.

מנגד, טענה ב"כ היועמ"ש, כי לא היו בבקשה ולו נסיבה אחת המצדיקה חריגה מהכלל הקבוע בחוק ומהנחיות היועץ המשפטי לממשלה באשר לאיסור להתחתן בטרם יגיע קטין לגיל בגרות.

...

יוצא אפוא לענייננו כי עיכוב הנישואין משך חודשים רבים עלול להוביל את בני הזוג לסיטואציות ואי נעימויות העלולות חלילה וחס להטיל רבב בשמם הטוב, כאשר כל רצונם הינו להקים בית נאמן בישראל.

אפס, סבורני כי מוטל על כל מי שרוממות טובת הקטין וכבוד הבריות בגרונו, לשקול בפלס את טובתה של הנערה הספציפית דנן החייה בתוך קהילה שלה סטנדרטים ונורמות של ציבור דתי - חרדי, שמבקשת להמשיך את חייה בקרב בני משפחתה והקהילה מבלי להיות חלילה דחויה או חריגה ומבלי לשאת אות קלון כמי שלא עמדה כדבעי בדרישות ההלכה.

סוף דבר אני מאשר בזאת את הבקשה ומורה כי הקטינה .

לפני בקשה לפי חוק גיל הנישואין התש"י- 1950 (להלן- "החוק"), למתן היתר לשני קטינים, נערה ילידת 11.6.2004 (בת 17.2 שנים) ונער יליד 21.4.2005 (בן 16.4 שנים), להנשא זל"ז. ארבעת המשיבים, הוריהם של שני הקטינים שפרטיהם בכותרת הגישו בקשה משותפת בעיניינם .

מדובר בבני זוג, שניהם קטינים אשר היו מודעים למגבלת חוק הנישואין ואף היו מודעים להתנגדות הוריהם כי יינשאו טרם יגיעו לגיל 18 .

...

זאת ועוד, פסקי הדין שאוזכרו ע"י ב"כ המבקשים ובהם נעתר ביהמ"ש לענייני משפחה למתן היתר נישואין לקטין ו/או לקטינה נוגעים לנסיבות שונות מהנסיבות שבמקרה זה וזאת אף כפי שציינה בפירוט באת כוח היועמ"ש בסיכומיה.

לסיכום: א. במקרה דנן לא נמצאו נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינים, המצדיקות מתן ההיתר המבוקש.

לפיכך הבקשה נדחית.

לנוכח המכלול האמור העו"ס המליצה של להעתר לבקשה היות והקטינה היא שלא להתיר נישואיה טרם הגעתה לגיל 18 שנים.

...

לנוכח המכלול האמור העו"ס המליצה של להיעתר לבקשה היות והקטינה היא שלא להתיר נישואיה טרם הגעתה לגיל 18 שנים.

הקטינה גם הדגישה את הקושי בשמירה על איסור נגיעה לאורך תקופה כל כך ארוכה עד לנישואין וגם מסיבה זו ביקשה להיעתר לבקשה.

סבורתני כי אין להיעתר לבקשה.

גם אני סבורה כמו העו"ס כי בנסיבותיה של הקטינה נדרש כי היא תעבור טיפול רגשי משמעותי בטרם תינשא.

לנוכח המכלול האמור, הבקשה נדחית.