בקשה להיתר בניית פרגולה על גג קיים

הבניין הנו בית משותף בן 3 קומות מעל קומת עמודים מפולשת, הכולל 9 דירות מגורים ובנוי בשטח כולל של 790 מ"ר. בקשת ההיתר כללה בקשה להיתר בניה של 40 מ"ר בנוי מקורה מכוח תכנית הגגות, יחד עם 12 מ"ר של פרגולת בטון ו-37 מ"ר מרפסת שמש פתוחה מכוח תכנית בב/105/ד/2, בתוספת של 12 מ"ר לשפור מיגון מכוח חוק התיכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק התיכנון ובניה") ובתוספת 8 מ"ר סוכה מקורה מכח תכנית תכנית הסוכות.

ועדת הערר טוענת מנגד, כי יש לדחות את העתירה, זאת מן הטעמים הבאים: הועדה המקומית לא נימקה את החלטתה כשאישרה את בקשת ההיתר, לרבות את ההקלה שהעניקה מדרישת אישור שלושה-רבעים מהדיירים, זאת על אף שועדת הערר הורתה לה לעשות כן במפורש, ודי בכך כדי להורות על ביטולה ועל דחיית העתירה; החלטת ועדת הערר התקבלה מתוקף סמכותה כערכאה הבכירה יותר בהירארכיה התכנונית, קיימה דיון בטענות הערר ונימקה את ההחלטה בפירוט רב; סעיף 10 לתכנית הגגות קובע כי תכליתה לקבוע את שטחי הבניה המותרים על גגות בניינים, וסעיף 12 קובע כי השטח הבנוי המרבי לא יעלה על 40 מ"ר, שחריגה מעבר לכך מהוה סטייה ניכרת מהתכנית, ולכן לא ניתן להוסיף סוכה בנסיבות דנן, שכן היא חורגת מהשטח המרבי המותר מכוח תכנית הגגות; מטרתה של תכנית הסוכות הנה לאפשר את קיום מצוות הישיבה בסוכה בחג הסוכות, ותו לא, ומשום שלא ניתן להקים סוכה בדירה, הותר לדיירים בעיר לבנות סוכה בדמות מרפסת חיצונית, שאינה מקורה בקירוי קבוע, ושהיא תלויה, בולטת, המתווספת לקיר החצוני של הבניין מעבר לקו הבניין.

...

ועדת הערר טוענת מנגד, כי יש לדחות את העתירה, זאת מן הטעמים הבאים: הוועדה המקומית לא נימקה את החלטתה כשאישרה את בקשת ההיתר, לרבות את ההקלה שהעניקה מדרישת אישור שלושה-רבעים מהדיירים, זאת על אף שוועדת הערר הורתה לה לעשות כן במפורש, ודי בכך כדי להורות על ביטולה ועל דחיית העתירה; החלטת ועדת הערר התקבלה מתוקף סמכותה כערכאה הבכירה יותר בהיררכיה התכנונית, קיימה דיון בטענות הערר ונימקה את ההחלטה בפירוט רב; סעיף 10 לתכנית הגגות קובע כי תכליתה לקבוע את שטחי הבניה המותרים על גגות בניינים, וסעיף 12 קובע כי השטח הבנוי המירבי לא יעלה על 40 מ"ר, שחריגה מעבר לכך מהווה סטייה ניכרת מהתכנית, ולכן לא ניתן להוסיף סוכה בנסיבות דנן, שכן היא חורגת מהשטח המירבי המותר מכוח תכנית הגגות; מטרתה של תכנית הסוכות הינה לאפשר את קיום מצוות הישיבה בסוכה בחג הסוכות, ותו לא, ומשום שלא ניתן להקים סוכה בדירה, הותר לדיירים בעיר לבנות סוכה בדמות מרפסת חיצונית, שאינה מקורה בקירוי קבוע, ושהיא תלויה, בולטת, המתווספת לקיר החיצוני של הבניין מעבר לקו הבניין.

מסקנתי זו מתחזקת מקום בו העותרת איננה אדם מן השורה, שיכולתו להשפיע על נוסח החיקוק כדי לקדם את עניינו היא מועטה; לפניי רשות מינהלית, שבסמכותה לפעול לשינוי מעין-חקיקתי של נוסח שני החיקוקים מושא העתירה דנן, בדמות תיקונם לשם קידום עמדתה התכנונית ותפיסתה את המרחב התכנוני בעיר בני ברק, ובכך מחזיקה היא ביתרון על פני עותר פלוני, שייתכן שבנסיבות חריגות עשוי היה בית המשפט להיעתר לבקשתו לדון בעתירה תיאורטית.

לפיכך, ומן הטעמים האמורים, העתירה נדחית.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, העתירה נדחית.

   התובעים צרפו לתצהירם את היתר הבניה מספר 20040671 מיום 27.2.07 בו צוין כי הבקשה להיתר בניה של תוספת חדר ופרגולה על הגג אושרה בתנאים וכי כל התנאים מולאו.

עם זאת, ההיבט התיכנוני אינו השיקול היחיד הרלוואנטי בהקשר זה, ולצידו יש לבחון את אפשרות קיומה של פגיעה קניינית בעקבות הבנייה על הגג המשותף המצדיקה את סעד ההריסה הנתבע.

...

התובעים ישלמו לנתבעים בתוך 30 ימים מהיום את הסכום של 4,976 דולר ארה"ב בערכם בש"ח להיום עבור הוצאותיהם בגין הבניה.

התביעה שכנגד נדחית ברובה למעט חיוב התובעים לשלם לנתבעים בתוך 30 ימים מהיום את עלות החלק היחסי של תשתית הבנייה, בסך של 5,070 $ בערכם בש"ח להיום וכך אני מורה.

יתרת התביעה והתביעה שכנגד נדחות הדדית.

לגבי תהליך שמתקיים היום, בועדה, וגם מהנדסת הוועדה, התהליך חיובי לאשר את תוספת הבניה בשטח לרבות הפרגולות כפי שאני מבקש.

כל הפרגולות המסומנות בבקשה להיתר זה מצב קיים.

מבוקש פרגולה על גג הבית.

...

כמו כן נטען על ידי הנאשם ובא כוחו שיש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם שהינו אדם בן 70 מתנדב שנים בקהילה , נעדר עבר פלילי כל שהוא, חינך את ילדיו לאהבת העם והמדינה והם משרתים בצה"ל. כפי שניתן להיווכח מקריאת החלטתי מיום 27.6.16, החלטתי שלא להיעתר לבקשת הנאשם, ולהימנע מהרשעה, לא נעשתה כלאחר יד, אלא לאחר שבחנתי את הנסיבות שעלו בפניי במבחני הפסיקה לרבות פסקי דין שנפסקו לאחר ההלכה המנחה בפרשת כתב.

מן הפסיקה האמורה עולה כי גם שמדובר בנאשם שהוא בבחינת איש חסד וצדקה, שמעלותיו וסגולותיו האישיות הינן יוצאות דופן לא מצא בית המשפט העליון להימנע מהרשעה שעה שהגיע למסקנה שלא מתקיימות הנסיבות הקבועות לכך בחוק, הגם שסגולות כאמור יכולות לעמוד לזכותו של אדם כנסיבות מקלות בגזירת הדין.

כך מצאתי בעניינו של הנאשם, כאמור לא ראיתי מנוס בהרשעתו בדין ומשכך הרשעתי אותו, אולם סבורני כי במכלול הנסיבות שנטענו והוכחו בפניי, יש לגזור את דינו של הנאשם לקולא.

אני מורה לנאשם להרוס בתוך 120 יום מהיום את כל הבניה הבלתי חוקית כפי שפורטה בכתב האישום, אלא אם כן יקבל בתוך אותו פרק זמן היתר, ובגבולות ההיתר שיינתן לו, ככל שיינתן.

פיצול המקרקעין לשתי יחידות נפרדות נעשה באמצעות ביצוע חריגות בנייה, שניבנו לכל הפחות בשנת 2016 או בסמוך לכך, וכדלקמן: תוספת בנייה בשטח של 31 מ"ר ללא היתר בקומת החדר על הגג, אשר חלקה המזרחי, בשטח של 12 מ"ר, אשר משמשת כמטבח ניבנתה לפני עשרות שנים, ואילו החלק הנוסף בשטח של 19 מ"ר ניבנה בשנת 2017; תוספת דלת וקיר הפרדה לכניסה ליחידת הדיור בקומה השנייה, בחלל מדרגות פנימי משמאל; תוספת קיר ודלת המפרידים את קומת החדר על הגג מהקומה התחתונה וכן חלל מדרגות המשמש כמבואה עם 2 כניסות לשתי היחידות הנפרדות.

כמו כן הובאו במסגרת שקולי בית משפט קמא העובדה כי לא הוכח כי הוגשה בקשה להיתר בנייה וכי מדובר במצב דברים בו ההליך מצוי בראשיתי וההיתר אינו בהשג יד. טיעוני בא כוח המערערים בא כוח המערערים טען כי טעה בית משפט קמא כאשר לא מינה למערערים, שהנם מבוגרים וחולים, עורך דין מייצג, וכי קיימות אינדיקאציות לכך כי לא הבינו את המיוחס להם וכי הוטעו על ידי בא כוח המשיבה לחשוב כי כתב האישום מתייחס לבניית פרגולה.

על כן טען בא כוח המערערים כי יש להורות על ביטול ההרשעה ולחלופין להפחית מסכומי הקנס שהושתו על המערערים ולהחיל עליהם את "דוקטרינת ההגנה מן הצדק". בטיעוניו שבעל פה טען בא כוח המערערים כי הפיצול המתואר בכתב האישום אינו פיצול אמיתי הואיל ולא קיים פיצול פיזי בין יחידות הדיור.

...

לפיכך, אני סבור כי על צדדים למשפט, לנקוט משנה זהירות ושיקול דעת מדוקדק בטרם ינקטו בהליכים משפטיים, שיש ויתבררו כי מיותרים הם כפי ההליך שלפני.

אשר על כן, לאחר שאני שוקל בקפידה השיקולים המפורטים לעיל, אני מגיע לכלל מסקנה כי יש להשית הוצאות משפט לטובת אוצר המדינה.

אני מחייב את המערערים לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 1,000 ש''ח. המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

במסגרת תב"ע זו, הגישה החברה לוועדה בקשת היתר לבניית גג רעפים על מבנה קיים ותוספת פרגולות, כמפורט בתשריט ההיתר ת/1א', לאחר שההגשה אושרה על ידי אחד ממפקחי הועדה במסגרת פגישה עם אדריכל החברה; השלישית, על פי התשריט ת/1א', מופיעים בשטח החלל, אשר גובהו 2.18 מ', קירות, מלבנים מקוקווים המסמלים חלונות נסתרים, שטח מרפסת מרוצף, דלת הזזה, חלונות ודלתות בין החדרים, וכן רבוע ומלבן המסמלים כלים סניטאריים; הרביעית, מטרתה של חברת "בל הר", בהגשת בקשה לתוספת בניית גג, הייתה, בין היתר, להכשיר 2 דירות למגורים בשטח החלל, אשר מתחת לגג, אך החברה לא ציינה בטבלת השטח תוספת שטח בנייה מעבר לקיים, קרי: מעבר ל-510.94 מ"ר, לאחר מיצוי הבנייה שעל פי ת/2; החמישית, הבקשה, נשוא תשריט ת/1א', הובאה לדיון בפני הועדה, ותוארה כבקשה לבניית גג רעפים חדש מעל בניין קיים "עם חלוקה פנימית בתוך חלל הגג", כאשר גובה החלל הינו עד 2.2 מ' ללא "תוספת שטחים", כאמור בת/5א'.

...

לאחר שבחנו את הבקשה למתן היתר, העבירוה פקחי העירייה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, וזו אישרה מתן ההיתר.

האם ניתן לקבוע כן, גם באשר לתנאי השני, הנידרש לקיומה של ההגנה? – סבורני, שהתשובה לכך שלילית.

דין הערעור להידחות.

לא עלה בידו של ב"כ המערערת להראות אחרת, ומשכך, אין מנוס אלא לאשר הכרעת דינו של בית משפט קמא, במובן זה שהרשעת המערערת בעבירות לפי סעיף 145(א) ו-204 לחוק התכנון והבניה, תעמוד על כנה.