בקשה להיתר בנייה: תוספת בנייה למבנה קיים

למרות הויתור בהסכם לזכות או זיקה בנחלה, היחיד הגיש יחד עם המבקשת משנת 2007 ואילך בקשות למתן היתרי בנייה של בריכת שחייה ותוספת בנייה למבנה קיים.

...

התנהלות זו של הצדדים במרוצת השנים סותרת את ההסכם ומובילה למסקנה של מעורבות היחיד בהשבחתו ושיפור תנאיי המחיה בנכס.

לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

אני מחייב את המבקשת בהוצאות הנאמן והממונה בסך של 2500 ₪, הוצאות הנושה -המשיבה 4 – ושכר טרחת בא כוחה בסך של 2000 ₪ ובהוצאות הנושה- המשיבה 5 – ושכ"ט בא כוחה, בסך של 1000 ₪.

טענות המבקש : לטענת המבקש בבקשה: הוא מתגורר במבנה המשמש לבית מגורים שנים רבות; תאור העבודה האסורה "תוספת בניה מבלוקים למבנה קיים בשטח של כ – 50 מ"ר" - אינו מדויק ולא ברור ממנו אם הצוו הוצא על חלק מהבית או על כל הבית; הנסיבות אינן מתאימות להוצאת צו מינהלי; לצוו לא צורף תצהיר מפקח ואישור הוועצות; הנ.צ. הרשום בצו שגוי; נפלו פגמים בהיוועצות.

...

באותו עניין בית המשפט מצא פגם בכך שלא צוינה בדו"ח המפקח שיחה שנערכה בינו לבין תושבי המקום, אך לא ביטל הצו רק בשל כך, אלא אף בשל כך שלא הוכח במידת ההוכחה הנדרשת שלא חלפו יותר מ – 30 ימים ממועד אכלוס המבנה.

נוכח האמור, גם טענה זו – דינה להידחות.

בנסיבות אלה, נוכח האמור, הבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי – נדחית.

לגירסת התובעים בחודש 07/17, לערך, נודע להם כי הנתבע הגיש בקשה לועדה לתיכנון ובניה למתן היתר בניה לתוספת שתי יחידות דיור למבנה קיים בקומה 3, ועוד שתי יחידות דיור קוטג' בקומות 4+5, סה"כ תוספת של 4 יחידות דיור למבנה קיים.

...

סוף דבר מכל האמור לעיל – אני פוסק כדלקמן: אני מורה על דחיית התביעה בתיק 41059-11-18.

אני מקבל את התביעה בתיק 12682-08-19 ומחייב כל אחד מהנתבעים, בחיובים נפרדים, לשלם לתובע את הסך 45,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 20.9.15 (סמארה) והחל מיום 28.10.15 (חאזם) ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו הנתבעים (בחלקים שווים) לתובע החזר אגרות משפט משוערכים, וכן שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

הועדה הוסיפה כי יש חשיבות עצומה בחיזוקם של מבנים מפני רעידות אדמה, וקיום דיון בבקשה להיתר שעניינה תוספת בניה משמעותית על מבנה קיים, כפי הבקשה דנן, מבלי שהבקשה להיתר כוללת היתייחסות לחיזוקים נדרשים בבניין הקיים מעורר קושי של ממש.

...

יובהר כי נדחות מכל וכל טענות הוועדה המקומית לפיהן תפקידה לבדוק ש"לא מתחילים לבצע עבודות בטרם התקבלו החישובים" (ס' 8 ו-10 להודעה מיום 10.5.2022).

כמפורט לעיל – הגעתי למסקנה שבעת אישור ההיתר לא הייתה בפני הוועדה המקומית חוות דעת מהנדס לעניין חיזוק המבנה כולו וכי הוועדה המקומית לא וידאה שהבקשה עומדת בתקן – כפי שנדרש על ידי ועדת הערר, ומכאן שנפלו פגמים בעת הוצאת ההיתר.

סוף דבר העתירה מתקבלת.

ההיתר הראשון, רישיון בניה שמספרו 3717 מתאריך 10.3.1967 מתייחס להקמת מבנה טרומי המשמש כמחסן (ראו מב/12), ההיתר השני היתר מס' 4929 מתאריך 13.8.72 בנוגע לתוספת בניה למבנה קיים של תחנת השידור (ראו מב/13) והשלישי היתר מס' 6914 מתאריך 1.8.1988 קשור לתוספת קומה מעל מבנה קיים, שינויים פנימיים בקומת הקרקע ומקלט על קרקעי (ראו מב/14).

קרי, המבקשת הכירה בקיומו, השלימה עם כך ולא ציינה כי מדובר בבניה בלתי חוקית הדורשת את הריסתו, כפי שנטען בבקשה זו. במהלך עדותו, הופנה עד המבקשת, מר משורר, לתשריט הקשור להיתר משנת 1967 ונשאל אולי יהיה זה נכון לקבוע שהתורן מסומן וכתוב עליו כהאי לישנא "תורן לאנטנה קיים" השיב: "כן. מדובר בתופעה די קיימת שהרבה פעמים בתשריטים לבקשות להיתר מכניסים בשרטוט מבנה קיים ולא חלק מהבקשה, כי בבקשה המסוימת זה לא. זה רק תמונת רקע שמכניסים לאותו תשריט" (ראו פרוטוקול 19.6.22, עמ' 206, שורות 7-11).

...

היתר לשינוי מיקום המשדר ניתן בסופו של דבר על ידי המשרד להגנת הסביבה לגובה של 76 מטרים, ההיתר ניתן בתאריך 13.5.15 והוגש לתיק כראיה (ראו מש/9).

זאת ועוד, גם אם כל עניין שלעצמו לא היה מוביל למסקנה שיש לדחות את הבקשות האמורות, הרי שהצטברותן הכוללת של המחדלים מצד המבקשת, ובעוצמתם המצטברת יש בכדי להטות את הכף לטובת קבלת טענת ההגנה מן הצדק על כל חלקיה שנמנו לעיל בהחלטתי.

העולה מן המקובץ, כי בנסיבות שתוארו באריכות, לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ואני דוחה אותה.