בקשה להחלפת ועדת שמאים מומחים מטעם בית המשפט

בהתייחס לרכיב התביעה המתייחס לחלקה 146, הנתבעת העלתה בכתב ההגנה טענת חוסר סמכות עניינית כטענת סף ; לשיטת הנתבעת, משלא הושגה פשרה בין הצדדים ונותרה ביניהם למעשה מחלוקת שמאית/כספית גרידא לעניין גובה פצויי ההפקעה שהוצעו על ידי הנתבעת בגין הפקעת חלקה 146, היה על התובעים להגיש את טענותיהם בנושא בפני ועדת ההשגות שבמשרד המשפטים (להלן-"ועדת ההשגות") שרק לה מסורה הסמכות העניינית להכריע בסוגיה זו בהתאם לסעיף 9א'(א) לפקודת הקרקעות ולפיכך ביקשה הנתבעת להורות על מחיקת התביעה שבכותרת על הסף ככל שהיא מתייחסת לחלקה 146 בהיעדר סמכות עניינית לבית משפט זה. כבר אציין כי בכתב התשובה מטעמם התובעים לא התייחסו באופן מפורט וברור לטענת חוסר הסמכות העניינית וטענו בהקשר זה כי הם לא חלקו על סכום הפצוי שהוצע על ידי הנתבעת (לפי שווי של 400 ₪ למ"ר) אלא על הנכויים שהוצעו על ידי הנתבעת מסכום הפיצויים לקראת הפשרה וכחלק מההסדר שהוצע.

לעניין בירור שאלת השווי הכספי, ככל שתיקבע זכאות התובעים לפיצויים מהנתבעת, הנתבעת כאמור בכתב ההגנה מיתנגדת להסתמכותם של התובעים על שומת המקרקעין שהועברה במסגרת המו"מ שהתקיים בין הצדדים לצורכי הסדר ולטענתה אין למנות שמאי מומחה מטעם בית המשפט משהתובעים לא טרחו להגיש כל חוות דעת מטעמם.לעניין ההליכים המקדמיים, הנתבעת הודיעה כי השלימה את ההליכים מטעמה וכי היא רק ממתינה לקבלת חלק מהמסמכים שפורטו בגילוי המסמכים מטעם התובעים.

ראשית, ובמישור המעשי, עיון בכתב ההגנה של הנתבעת מעלה כי בצד הסתייגותה העקרונית מהבאת נתונים/מסמכים מהמו"מ שנוהל, על ידי התובעים בכתב התביעה, הנתבעת עצמה פירטה בסעיף 11 לכתב ההגנה את השתלשלות העניינים במהלך המו"מ ואף צרפה מספר מכתבים שנשלחו על ידי בא כחה במסגרת המו"מ. בהתאם יש לראות בנתבעת כמי שויתרה על כל טענה שעניינה חסיון או אי קבילות של מסמכים אשר הוחלפו בין הצדדים במסגרת המו"מ. בהקשר זה למותר לציין כי אין זה מתקבל על הדעת שהנתבעת תצרף לכתב הגנתה את מכתב ההצעה שנשלח על ידה ביום 5.1.21 (נספח 2 לכתב ההגנה) (להלן-"מכתב ההצעה"), ו"באותה נשימה" תבקש להיתעלם מהשמאות הראשונה , שצורפה בשעתו על ידי הנתבעת כנספח לאותו מכתב.

...

במקרה שלפנינו, מדובר בשלוש שאלות כשמתוכן שאלות 6ו-7 הן לעמדתי שאלות עובדתיות פשוטות שכל מטרתן היא להבהיר מה היה הבסיס העובדתי שלפיו קבע השמאי בשמאות הראשונה את שווי חלקה 146 ובהתאם אני מורה לנתבעת להשיב על שאלות אלו גם אם לצורך המענה היא נדרשת לפנות לשמאי מטעמה.

גם בקשת התובע בעניין תביעת קיבוץ כפר מסריק דינה להידחות; הנתבעת ציינה במפורש, בתגובתה לבקשה והן במכתב התשובה לגילוי מסמכים מיום 29.12.21 כי הקיבוץ לא הגיש כל תביעה וטענות הקיבוץ פורטו למעשה על ידי הנתבעת בהודעת דוא"ל ששלח בא כוחה לתובעים ביום 4.8.20 (נספח 11 לכתב ההגנה) ובתשובה לדרישה לגילוי מסמכים הפנה ב"כ הנתבעת למכתב הנתבעת לקיבוץ מסריק מיום 29.10.20.

מכל מקום, מבקשת התובעים לא ברור אם הנתבעת המציאה את המכתב ששלחה לקיבוץ כפר מסריק מיום 29.10.20 ואשר צויין ברשימת המסמכים שברשותה בתשובתה מיום 29.12.21 לדרישה לגילוי מסמכים, ואני מורה לנתבעת להמציא אותו לתובעים ככל שאכן טרם עשתה כן. סיכום סיכומו של דבר, אני מורה לנתבעת להשלים עד ליום 28.2.23 המצאת מסמכים ומתן תשובות לשאלות ספציפיות כמפורט לעיל (סעיפים 72,73,87,92,97,98 להחלטה).

להלן עקרי טענותיהם בתגובתם: חוות הדעת שערך המודד חוסאם חמיסה שמבקשות התובעות להגיש במקום חוות דעת המומחה, נערכה מבלי שהוא ניכנס לשטח ולמבנים שבחזקת הנתבעים וקיימים בה ליקויים בסיסיים, ולכן היא לא יכולה להוֹות להחליף לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.

בחוות דעת השמאים מטעם התובעות שמבוקש להגיש במקום חוות דעת המומחה בית המשפט, נקבעו דמי שכירות זהים לחניה, לחצר, לגגון, לסככות ולמבנים.

  הלכה היא שפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים נדירים ביותר, כדברי כב' השופט ע' גרוסקופף ברע"א 4842/20 עריית אשדוד נ' אדמת הצבי השקעות בע"מ, פִסקה 23 (9.9.2020) [להלן: "עניין עריית אשדוד"]: "כידוע, ההלכה היא שפסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית משפט תעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע״א 6585/19 נ.ש.ד.ד 2000 בע"מ נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף הכרמל, פסקה 7 (25.11.2019); רע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 6  (31.1.2011)). 'על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עוות דין מחד גיסא, לבין שקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי. לשם כך, על בית המשפט להביא בחשבון את נסיבות המקרה הנידון לפניו, את אופייה וטיבה של הפרת החובה על-ידי המומחה, ואת השפעתה של הפרה זו על תוכן חוות הדעת ומסקנותיה' (רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקה 13 (3.5.2018). ראו גם: רע״א 3254/18 ש.ח.ן. כרמלי עבודות קבלניות בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 12  (10.5.2018)). זאת ועוד, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילתה של חוות הדעת כולה (רע״א 8152/18 פלוני נ׳ כלל חברה לביטוח בע״מ, פסקה 5  (10.2.2019); רע״א 7819/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, פסקה 7 (25.12.2016); רע״א 1770/12 אנגלו סכסון סוכנות לנכסים בע"מ נ' בלום, פסקה 5 (18.3.2012)).

...

ד – סיכום נוכח כל המפורט לעיל, אני דוחה את בקשת התובעות לפסילת חוות דעת המומחה.

בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשותיהן החלופיות של התובעות, בקשות אותן היה מקום לשקול רק במידה ואכן היה פגם היורד לשורשו של עניין בחוות הדעת (כפי שכתב כב' השופט ע' גרוסקופף בעניין עיריית אשדוד (לעיל, בפִסקה 23)).

התובעות תשלמנה לנתבעים הוצאות בקשה זו בסכום כולל של 2,000 ₪.

התובע הגיש בקשה מטעמו לזמן את השמאי המכריע לחקירה בביהמ"ש. ביום 8.10.2020, לאור בקשות הצדדים, קבעה כבוד השופטת לוקיץ כדלקמן: "בהליך זה אירעה "תקלה משפטית", שבה כתוצאה מהחלטת בית המשפט מיום 17.3.20 (להלן: "ההחלטה") הועברה המחלוקת בין הצדדים לבירור בפני וועדה מקצועית של איגוד השמאים, הליך שבית המשפט קבע כי הוא הליך בוררות, כאשר למעשה שני הצדדים, כמו גם הועדה, לא ראו בו הליך בוררות כהגדרתו בחוק הבוררות.

"הפסיקה חזרה והדגישה כי היתערבות בית המשפט בהכרעת שמאי מכריע/מעריך/בורר/מעין בורר/מומחה מוסכם מכריע – יהא שמו של מנגנון ההכרעה אשר יהא – תיעשה רק בנסיבות יוצאות דופן של חריגה מסמכות, חוסר הגינות, חוסר תום לב, השפעה בלתי הוגנת, חריגה מעיקרי צדק טבעי וכיוצ"ב. ככלל, בית משפט לא יתערב במסקנות הנוגעות במובהק לעניינים שבמקצועיות ולשיקול דעת (ראו, כדוגמה, ע"א 4341/11 מזרה נ' דהאן [פורסם בנבו] (31.12.2012); ע"א 1168/07 יפה נוף תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר [פורסם בנבו] (1.2.2009)). משהתרשם בית משפט קמא כי המומחה פעל בהגינות, מקצועיות וניטרליות, אין מקום להתערב בקביעותיו לגופן, ובודאי שאין מקום לחזור ולאמץ את חוות דעתו השניה של בנדיט, כפי שנטען על ידי המערערת". (ראו: ע"א 76/13 סופר בע"מ נ' ננמ"ח (5.10.2014)) אני ער לכך שכבוד השופטת לוקיץ קבעה בהחלטתה מיום 8.10.2020, כי הכרעת הועדה המקצועית, כמוה הכרעה של מומחה מוסכם מטעם בית המשפט.

בעיניין מכסה המנוע ציינו חברי הועדה המקצועית כדלקמן: "בקרנו במוסך מורשה ב.מ.וו בניר צבי ושם תעדנו 2 נזקים דומים במכסה מנוע שאושרו לתיקון ואף תעדנו ערכת כלי עבודה ספציפיים ותקניים לתיקוני חלקי אלומיניום. מנהל מחלקת הפחחות עבר הישתלמות ייעודית בגרמניה לתיקון חלקי אלומיניום. אין מניעה של תיקון חלקי אלומיניום בסוג ואופי מסוים." נוסף על כך ובדומה למגן הקידמי, גם מכסה המנוע ניזוק בתאונה הקודמת והנזק הוערך ע"י השמאי בסכום של 33,776 ₪, אך התובע בחר שלא להחליפו או לתקנו בצורה נאותה.

...

לאור כל האמור, הרי שיש לקבל את התביעה על סך של 2,750 ₪ בלבד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התאונה ועד לתשלום בפועל.

ברם, בשים לב לתוצאה שהתקבלה בין היתר בשל התנהלות בחוסר תום לב של התובע אני סבור שיש לקבל את עמדת הנתבעת ולחייב את התובע בהוצאות משפט שכן, עיקר התביעה נדחה .

בנסיבות תיק זה, התובע ישלם לנתבעת סכום של 15,000 ₪ עבור הוצאותיה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

הנזק כלל רכבים שנשרפו וחלקי חילוף שנשרפו.

כמו כן, נחקר גם המומחה השמאי מטעם בית המשפט ביחס לחוות דעתו לגבי גובה הנזק.

(עמוד 12 לפרוטוקול) זאת ועוד, לא רק שלא העלה התובע טענה כי מדובר בהרחבת חזית, אלא שהתובע הגיש בקשה לאחר דיון ההוכחות הנ"ל ביום 6.6.23 ובה ביקש לזמן עד שלא הוגש תצהירו כאשר באותה בקשה צוין כי : "בהמשך לדיון שהתקיים היום(6.6.23) משיחה אקראית עם אותו עד שמבוקש לזמן התברר כי הוא פתח את העשר לכבאיות שיכנסו". עוד נטען בסעיף 2 לבקשה כי עדות זו של העד היא חשובה וחיונית לאור מהות המחלוקת בין הצדדים בשאלת מקום פרוץ השריפה ביום 17.5.2018 בלילה.

בע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים נגד נהוגות בע"מ ואח' (12.7.2011) צויין על ידי כבוד השופט מלצר כך: "בעלי הדין מעצבים את המוסכמות ואת הפלוגתות העומדות לדיון בגדרי כתבי הטענות שהגישו. ככלל, בעלי הדין מנועים מלסטות מיגדרי המחלוקות אותן היתוו בכתבי טענותיהם, אלא אם קיבלו מראש היתר לכך מבית המשפט (ראו: תקנות 91 ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות)), או כאשר בעל הדין שכנגד הסכים לשינוי החזית, באופן מפורש או משתמע (ראו: ע"א 759/76 פז נ' נוימן, פ"ד לא(2) 169, 173 (1977); רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ ([פורסם בנבו] 25.10.2007) (להלן: עניין אדמוב); ע"א 9118/06 שנרום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, בפסקה 25 ([פורסם בנבו], 5.3.2009); עע"ם 9317/05 משאבות השלום בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבניה יזרעאלים, בפסקה 21 לפסק דינה של חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה ([פורסם בנבו], 26.10.2010) (להלן: עניין משאבות השלום)).

...

אשר על כן, ועל סמך כל האמור לעיל, אני דוחה את טענתו של התובע בדבר רשלנות מצידה של הנתבעת 3 שגרמה לשריפה השניה ולנזקיו כתוצאה מכך.

לסיכום: התביעה נדחית במלואה.

בנוסף ישלם התובע לנתבעת 3 את שכר הטרחה ששילמה לשני המומחים מטעמה וכן את חלקה בשכר טרחת מומחה בימ"ש. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

בסעיף 20 להחלטה נקבע: "בבקשתם חתרו הנתבעים 1-2 להשתחל ברווח שבין השיפוט המקצועי לבין השיפוט האישי והאתי. לשם כך כווצו את המידע שמסרו לבית המשפט ו/או פיתלו אותו. הנתבעים 1-2 אף השתמטו מלתמוך כנדרש חלקים עובדתיים בבקשתם בתצהיר מטעם מר עד, שהיה צד לעתירה המנהלית, וזאת שעה שמומחה בית המשפט עצמו לא היה צד לעתירה המנהלית". נקבע כי ועדת הערר דנה בעיניין הכרעה מקצועית בין שומות מנוגדות ולא לצורך שיפוט אתי – פרסונאלי של שמאי מסוים.

ראה למשל החלטת כב' השופט כבוב ברע"א 8388/23 אברהם חזן נ' נחום יניב (4.12.2023) סעיפים 25-26, שם גם נקבע באשר לבקשה להחליף מומחה מטעם בית משפט לאחר שנתן כבר את חוות דעתו בסעיף 34: "הדברים האמורים מקבלים אך משנה תוקף, עת שנלקחים בחשבון הטעמים לנטייתו של בית המשפט שלא להתערב בשקול דעתו של 'מומחה מכריע' או להעתר לבקשת בעל דין להחליפו – לאחר שנתן את חוות הדעת. טעמים אלו הוצגו בפסיקתנו כך:

...

נקבע שם בסעיף 16: "אכן, השאלה מתי יש בהזדהות עם עמדה מסוימת במישור המקצועי הכללי, כדי להוות עילה לפסילת מינוי של מומחה מטעם בית המשפט מחמת משוא פנים או ניגוד עניינים בתיק ספציפי, איננה שאלה פשוטה כלל ועיקר. כשלעצמי, אינני סבור כי ניתן לקבוע בשאלה זו כללים ברורים היפים לכל מקרה, אלא כי מדובר באחד מאותם עניינים בהם אין מנוס מלהכריע בכל מקרה על פי נסיבותיו.

ב) ומן הכלל אל הפרט – במקרה דנן, לא שוכנעתי כי ייגרם נזק בלתי הפיך למבקשת ככל שההשגה על החלטת הביניים תדחה לשלב ערעור על פסק הדין, ככל שיהיה צורך בכך.

לסיכום א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.