בקשה להחייאת חברה מחוקה לפי סעיף 369 לפקודת החברות

דיון והכרעה הפן הנורמאטיבי עניין החייאת חברה והחזרתה לפנקס הרלוואנטי, מעוגנים במסגרת סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן: "הפקודה"): " חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פירסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס - רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצוו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נמחקה החברה.". האפשרות להעניק פטור מאגרה במצב כגון דא, מעוגנת בתקנה 5א(ד) לתקנות: " חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1).". במסגרת בשא (ת"א) 12334/01 ורשבסקי מרים נ' חברת חלקה 143בגוש 6122 בע"מ (פורסם בנבו, 22.08.2001), אשר מהוה פסק דין מנחה לעניין פטור מאגרה במקרים של בקשה להחייאת תאגיד לצורך העברת נכסים, קבע בית המשפט המחוזי , כי יש לבחון את בקשת הפטור מאגרה לאור שיקולים שבמדינות משפטית, וביניהם השיקול של "לא ליהנות את המעוול מעוולתו" ועיקרון השיויון בתשלום האגרות אל מול חברות המקפידות על מילוי חובותיהן, החשש מפני היתחמקות כוללת מתשלום אגרות אגב צריכת שירותי רשם החברות , הרצון לעודד עבירות נכסים ומעמדה החוקתי של הזכות לקניין בדין הישראלי.

בהתאם לעניין ורשבסקי, על בית המשפט לבחון שני יסודות מרכזיים בבואו לחייב חברה מחוקה בתשלום אגרה שנתית: האחד, זהותו של מבקש החייאת החברה.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, מצאתי לקבל את עמדתו העקרונית של המשיב, כי על המבקשות לשאת בתשלום מלוא חוב האגרות לרשם החברות, כתנאי להחייאת החברה.

למען הסר ספק, החלטתי זו נועדה לעניין החייאת החברה בלבד, ואין בה כדי לקבוע דבר לעניין הזכויות בנכס עצמו.

לפני בקשה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג – 1983, להורות על החייאת טירת גוש 8274 חלקה 109 בע"מ (להלן: "החברה").

דיון סעיף 369 לפקודת החברות, קובע: "חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פירסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס - רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצוו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נמחקה החברה" סעיף 369 מקנה מעמד להגשת בקשה להחייאת חברה מחוקה גם לנושים הרואים עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה.

...

משיבים 4 ו – 5 רשומים בנסח החברה כבעלי מניות נדחות שאינן מקנות זכויות.

דרישת רשם החברות להתניית החייאת החברה בתשלום האגרה, מקובלת עליי באופן חלקי.

כך הוא גם באשר לטענות משיב 3 לחובות של המבקשת ואייזיק לחברה ו/או למשיב 3 או לבקשה להצהיר על זכויותיו של משיב 3 בדירה שהוקצתה לו. סוף דבר המרצת הפתיחה מתקבלת.

אני מורה על החזרת שמה של טירת גוש 8274 חלקה 109 בע"מ לפנקס רשם החברות, בכפוף לתשלום אגרה שנתית בגין השנים 1990 עד 1997 ככל שעל פי רישומי רשם החברות לא שולמה אגרה שנתית בשנים אלה או חלקן.

לטעמו קיימת הבחנה בין חברה פעילה לחברה מחוקה שאם לא כן היה נוצר אי שויון ומצב בו חוטא יוצא נשכר, כיוון שחברה פעילה היתה משלמת אגרות ומגישה דו"חות לאורך שנים ואילו חברה מחוקה היתה מבקשת ביטול מחיקה ובכך מיתחמקת מחוב האגרות בשנים בהן היתה מחוקה; עוד סבור הוא כי לפי סעיף 369 לפקודת החברות עם השבת שם החברה למרשם היא תיראה כאילו לא נמחקה מעולם ולכן עליה לשאת במלוא חוב האגרות השנתיות.

החייאת חברה – המסגרת הנורמאטיבית סעיף 369 לפקודת החברות עוסק בבטול מחיקת חברה וקובע כך: "חברה או אחד מחבריה או מנושיה שראו עצמם מקופחים ממחיקת שמה של החברה, ובית המשפט, על פי בקשת אחד מאלה שהוגשה תוך עשרים שנים מיום פירסום ההודעה על המחיקה ברשומות, שוכנע שהחברה המשיכה בעסקיה או היתה מופעלת בעת שנמחק שמה, או שראה מטעם אחר שמן הצדק הוא להחזיר את שמה לפנקס — רשאי בית המשפט להורות בצו ששמה יוחזר לפנקס, ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצוו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה; ורשאי בית המשפט ליתן באותו צו כל הנחיה והוראה שיראה לצודק, כדי להעמיד את החברה וכל אדם אחר במצב קרוב ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נמחקה החברה." תקנה 5א(ד) לתקנות האגרות קובעת כי בנסיבות מסויימות, כאשר ההחייאה נידרשת לשם ביצוע פעולות שחובה לבצען על פי דין, תהיה פטורה חברה שמחיקתה בוטלה מתשלום אגרה בגין תקופת המחיקה (ההדגשות אינן במקור – ח.פ): " 5א(ד) חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)." כאשר קיימת מחלוקת בדבר תשלום אגרות נידרש ביהמ"ש לבחון שניים: האחד, זהות מבקש החייאת החברה ומידת הקשר שלו אליה והשני, מהי מטרת החייאת החברה שכן אין דין פעולה רצונית כדין פעולה שהחברה אנוסה לבצעה (ה"פ 26648-10-13 דירת חלקה 525/14 בגוש 5214 בעמ ואח' נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות [פורסם במאגרים]; ה"פ 39466-03-13 א שטרית תחבורה וחלקי חילוף בע"מ ואח' נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות [פורסם במאגרים]).

...

לכן שיקולי הצדק והמדיניות המשפטית מובילים למסקנה שאם השהות הארוכה בין מחיקת החברה לבקשה להחיותה נגרמה עקב התרשלות בעל מניותיה שהזניח ענייניו או בשל התנהגות מכוונת שמטרתה להמנע משתלום אגרה רשאי ביהמ"ש לחייב בתשלום אגרות גם מעבר ל-7 שנים (ראו עניין ורשבסקי; ראו גם ה"פ (נצ') 4629-02-13 מולדר בע"מ נ' רשם החברות, פורסם במאגרים ביום 19.6.2013).

לסיום ולעניין טענת המבקשת להחייאה לשם פירוק מרצון אפנה להחלטת כב' הש' ורדה אלשיך בה"פ (ת"א) 4100-07-13 בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/ אגף רשם החברות: "יובהר, כי חדשות לבקרים מוגשות בקשות שונות להחייאת חברות מחוקות, אשר במסגרתן נטענת הטענה כי מטרת החייאת החברה היא חיסולה ואין מדובר בהחייאה לצורכי המשך פעילות. טוב יעשו המבקשים להיבנות מטענה זו, אם יעלו אותה באופן מושכל. כפי שכבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, כי בראשית שנותיה המוקדמות של המדינה, הוקמו חברות לצורכי בעלות במקרקעין משיקולי מס שונים. בעלי הנכסים זכו ליהנות מהטבות מס כאלו ואחרות, כך שהחברה איננה אלא כסות לבעלות אמיתית של המחזיקים בנכס. במצב דברים זה, שומה על המבקשים להחיות חברות כגון אלו, אם ייתנו דעתם לעובדה, כי לצד ההיתרונות הגלומים בהתאגדות כחברת בעלוּת במקרקעין, ישנם אף ישנם חובות בצידם, כגון תשלום אגרה למשיב." סוף דבר מורה על החייאת החברה בכפוף לתשלום מלוא חוב האגרות; הגשת דו"ח שנתי והמצאת תצהיר מקורי מטעם המבקשת לידי רשם החברות, ככל שמסמכים אלה טרם הומצאו.

אם וככל שתשלם המבקשת את חוב האגרות וינתן צו המורה על השבת החברה לפנקס, אזי תהא רשאית היא להגיש כל תובענה שתמצא לנכון בעניין ההצהרה על הזכויות והעברת הרישום, כשאיני מביעה דיעה מיהם המשיבים המתאימים להליך שכזה ולמי מסורה הסמכות לדון בתובענה שכזו, שכן בבעלות של מניות בחברה עסקינן.

הוראות תקנה 5א(ד) לתקנות מורות כהאי לישנא: "חברה שהוגשה לגביה בקשה לביטול מחיקתה לפי סעיף 369 לפקודת החברות, לשם ביצוע פעולות שהיא חייבת לבצען לפי דין ולא לשם המשך פעילות, פטורה מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי תשלומה, לגבי השנים שלאחר המועד שבו הפסיקה החברה את פעילותה ועד למועד ביטול המחיקה, ובילבד שהגישה לרשם, לאחר שקיימה את חובותיה כאמור, דוח והודעה לפי סעיף 338 לפקודת החברות והמציאה לרשם את המסמכים המפורטים בתקנת משנה (א) ובתקנת משנה (א1)." (ההדגשה אינה במקור – א.א) לשון התקנה מנחה, כי היה ומתבקשת החייאת חברה מחוקה, וזאת לשם ביצוע פעולות שהחברה עצמה חייבת בביצוען לפי דין, והחברה המחוקה לא תמשיך בפעילותה, אזי תזכה לפטור מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל עליה בשל אי תשלומם.

...

סבורני, כי האחריות בדבר אי פירעון האגרות מוטל על המבקשים, ועליהם בלבד, ואין הם יכולים להיבנות מהעובדה, כי נעלמה מעיניהם החובה לשאת בתשלומי האגרות השנתיים, או כי המשיב לא טרח לשלוח הודעות גבייה במרוצת השנים.

סבורני, כי בנסיבות העניין, אין חולק כי הלכה למעשה, החייאת החברה תעשיר את כיסם של בעלי המניות, באשר בסוף התהליך, יקבלו לידם זכויות בנכסי מקרקעין, ומשכך שומה עליהם למלא את חובתם כלפי המשיב, כאשר הם עותרים לקבלת זכות כזו או אחרת מהחברה.

מאידך גיסא, סבורני כי מבחינה מהותית, פעולת רישום הזכויות במקרקעין החדשים, שבאה לעולם כתוצאה מהליכי איחוד וחלוקה בשנת 1995, אינה מעלה או מורידה.

עצם העובדה כי ישנו גוף המנהל רישום ומעקב, ולרבות פיקוח על אותן חברות, הגם אם הן "מחוקות", מהווה לשיטתי "שירות". ודוק, ככל שחברה אינה חפצה בקבלת שירות מן המשיב, בין אם העדר צורך או שסבורה היא כי אין תועלת בכך, תתכבד ותפעל לחיסולה בהקדם ולא בחלוף זמן כה רב. הדברים מקבלים משנה תוקף, על רקע הנימוק דלעיל "לִזְכוּת המשיבים", לפיו, אי רישום הזכויות במרשם המקרקעין אינו דבר רצוי, בשל הסתמכות צדדים שלישיים וחיזוק מהימנותו של המרשם, אך לדידי, אף השארת חברה בסטאטוס מחוקה, בבחינת "לא להקיא ולא לבלוע", אינו דבר רצוי, ובמיוחד שהמבקשים הינם האחראים הישירים למצב זה. סוף דבר בנסיבות המקרה, המבקשים יישאו במלוא תשלום האגרות כתנאי להחייאת החברה ובכפוף לעמידה ביתר התנאים המנויים בתגובת המשיב.

מונחת לפני בקשה לפי סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983 (להלן: "פקודת החברות"), להחייאת חברת חלקה 216 בגוש 6538 בע"מ, ח.פ 5100279417 (להלן: "החברה") אשר נמחקה ממרשמי רשם החברות (להלן: " המשיב") בגין אי תשלום אגרה שנתית.

אפנה ל-ה"פ (ת"א) 4100-07-13‏ בנימין קריתי נ' משרד המשפטים/אגף רשם החברות (2013): "יובהר, כי חדשות לבקרים מוגשות בקשות שונות להחייאת חברות מחוקות, אשר במסגרתן נטענת הטענה כי מטרת החייאת החברה היא חיסולה ואין מדובר בהחייאה לצורכי המשך פעילות. טוב יעשו המבקשים להיבנות מטענה זו, אם יעלו אותה באופן מושכל. כפי שכבר נאמר לא אחת על ידי בית משפט זה, כי בראשית שנותיה המוקדמות של המדינה, הוקמו חברות לצורכי בעלות במקרקעין משקולי מס שונים. בעלי הנכסים זכו להנות מהטבות מס כאלו ואחרות, כך שהחברה איננה אלא כסות לבעלות אמיתית של המחזיקים בנכס. במצב דברים זה, שומה על המבקשים להחיות חברות כגון אלו, אם ייתנו דעתם לעובדה, כי לצד היתרונות הגלומים בהתאגדות כחברת בעלוּת במקרקעין, ישנם אף ישנם חובות בצדם, כגון תשלום אגרה למשיב." בטרם חיתום אעיר שתיים.

...

בכל הכבוד הראוי, סבורני כי אין בטענה זו, המועלית חדשות לבקרים, כל ממש.

העובדה כי ישנו גוף המנהל רישום ומעקב, ולרבות פיקוח על אותן חברות, הגם אם הן "מחוקות", עולה לשיטתי כדי "שירות". ככל שחברה או בעלי מניות אינם חפצים בקבלת שירות מרשם החברות, מכל סיבה שהיא, יתכבדו ויפעלו לחיסול החברה על אתר ולא בחלוף זמן כה רב. סוף דבר, ככל שימולאו תנאיו של המשיב, לרבות פירעון חוב האגרות החברה תוחיה כמבוקש, ובלא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.