לאחר שהוגשו טיעוני הצדדים מסתבר כי שאלה אחת ויחידה עומדת כיום להכרעה: האם לצורך החייאת חברה שנמחקה מפנקס רשם החברות ואשר לא שילמה את האגרות המוטלות עליה החל משנת 1994 ואילך, יש לידרוש כי ישולמו מלוא חובות האגרה של החברה, או שמא לאור דיני ההתיישנות, יש להורות לחברה לשלם את חובותיה עבור שבע השנים האחרונות בלבד.
רשם החברות בתגובתו לבקשה עומד על כך שיתבצע פירסום על אודות הגשת הבקשה בעתון יומי (פירסום שאכן בוצע), וכן כי יומצא דו"ח שנתי מקורי ועדכני לשנה זו, בהתאם לסעיף 141 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 וישולם מלוא חוב האגרה הרובץ על החברה בגין השנים 1994 ואילך בסך של 28,517.4 ש"ח, נכון למועד הגשת התגובה, וכל זאת כתנאי להחייאת החברה.
לא צריכה להיות מחלוקת כי בנוגע לחברה רשומה שלא נמחקה מפנקס רשם החברות ואשר צברה חובות בגין אי תשלום אגרה (ואשר לא נמחקה מחמת אי תשלום אגרות בהתאם לסמכות שעמדה בשעתו לרשם החברות), מוסמך רשם החברות לגבות את חובות האגרות עד שבע שנים אחורנית, שכן על חוב מוקדם יותר חלה היתיישנות, כעל כל חוב אחר.
קביעה זו באשר לתקופת ההתיישנות לגבי חוב אגרות בגין השנים בהן הייתה מחוקה אינה עומדת לבדה, שכן לבית המשפט סמכות לשקול במסגרת בקשה לביטול מחיקת חברה כל שיקול שנראה לו צודק בנסיבות העניין, ובכלל זאת שיקולים הנוגעים לשעור חוב האגרות המוטל על חברה המבקשת החייאה.
...
הפרסום כאמור ייעשה אחרי קיום התנאים המפורטים מעלה, ובמסגרתו יצהירו המבקשים כי מילאו אחר כל התנאים המפורטים בהחלטה זו.
אשר על כל האמור לעיל, בזיקה להחלטתי מיום 6/6/13, לאור המפורט בסעיף 4 לתגובת רשם החברות לבקשה להחייאת החברה ולאחר שהתרשמתי כי מן הצדק להורות על החייאת החברה והחזרת שמה לפנקס רשם החברות כדי שיעלה בידה לנהל את ההליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי בחיפה ולמצות את זכויותיה בכל הנוגע לנכס המקרקעין שעל פי הנטען מצוי בבעלותה, אני מורה כי בכפוף למילוי כל התנאים המפורטים לעיל, יש להורות על החייאת החברה.
סוף דבר:
על יסוד כל המוסבר לעיל, אני קובע כי ככל שהחברה תפרע מראש את חוב האגרה המוטל עליה, לפי החלטה זו, תמציא דו"ח שנתי מקורי ועדכני לשנה זו, תדאג לקבלת האישור הנדרש מרשם ההוצאה לפועל וכן תבצע את הפרסום כמפורט לעיל, כי אז ניתן יהא להורות על החייאתה.
הואיל והמחלוקת בין הצדדים הייתה מחלוקת כנה ולאור התוצאה אליה הגעתי, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
