בקשה להחזרת תפוסים: משאית וכספים בחשד לשימוש במסמך מזויף

הבקשה שבפני הנה בקשה להחזרת תפוסים כאשר המחלוקת שנותרה בין הצדדים נוגעת למשאית ולכספים שנתפסו.

ב"כ המבקש הדגיש כי המבקש אינו קשור למעשה הזיוף עצמו ונחשד בשימוש במסמך מזויף בלבד.

...

מאחר שמדובר בכספים לא ניתן למצוא חלופת תפיסה ולפיכך יש לדחות את הבקשה להשיב כספים אלו.

לסיכום אני דוחה את הבקשה הנוגעת לכספים.

ביצוע החלטתי זו יעוכב עד ליום 28.11.2016 על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערר.

הגם שבית המשפט קבע בבקשות להחזרת תפוס, שהתובע לא הוכיח זיקה למשאית, הסכימה הנתבעת, בסוף שנת 2007, שהמשאית תועבר לחזקתו של התובע, עד להכרעה במשפט, תוך תנאים קפדניים, של שמירה במחסן, איסור עשיית דיספוזיציה במשאית והפקדת ערבון בסך של 48,000 ₪, מסירת המשאית לתובע למשמורת נעשתה בהתאם לסעיף 33 לחסד"פ שעניינו "שמירת תפוס". אין בהסכמה זו הודאה לזכותו של התובע במשאית, אלא בהסדר שנועד לשמור על המשאית עד סיום ההליכים המשפטיים, ואסור היה לתובע למכור את המשאית לאחר שיחרורה, כפי שציין התובע בכתב התביעה שהתכוון לעשות.

לעניין המשאית, העיד התובע את הדברים הבאים: "אני קניתי את המשאית באובדן גמור, נשרפה המשאית, אני לקחתי את המשאית הזו העברתי אותה לג'נין והם תיקנו אותה. תיקנו את הקבינה, ארגז צבעו שהיה שרוף אחר כך שבאתי להוציא אותה שדלחתי את העובד שלי לג'נין , הוא הביא את המשאית הצבא עצרו אותו במחסום שהוא לא יכול להכניס את המשאית הוא היתקשר אלי, באתי דברתי עם החיילים במחסום אמרו לי שייתכן שהמשאית גנובה . אמרתי בוא נזמין מישטרה שתבדוק התקשרנו למעלה אפרים באו מז"פ וכמה שוטרים הם בדקו את המשאית שעות בסופו של דבר אמרו שהיא כשרה ואז היא יצאה מהמחסום. היא הייתה נוסעת ואז בא גרר לקח לי אותה לגשר לירדן רציתי להוציא אותה לירדן. לפני זה תפסו אצלי מוטוגרדר (מפלסת) אמרו שהרישיונות לא תואמים ואז נפלתי בבקום הזה ואמרו שרוצים לבדוק את המשאית הזו , הזמינו מישטרה, משטרת בית שאן באו ראו את הרישיונות של המשאיות אמרו שהם חושדים שהקבינה גנובה , אמרתי להם איפה תיקנתי את האוטו אמרו סבירות שהיא גנובה הקבינה. הם לקחו את המשאית למשטרת בית שאן הזמינו מז"פ מירושלים הם בדקו את הכינה לא מצאו הוכחה שהיא גנובה, המשאית עמדה שם בסופו . לגבי הטענה שהמשאית מורכבת משלוש משאיות שונות זה שקר . משאית מסוג סקניה אי אפשר להשים לה שום חלקים רק את שלה, הם צריכות להיות אותה משאית אותו דגם. הטענה שטוענת המישטרה שהייתה מורכבת היא מורכבת אין לה שחר. היא נסעת כימעט הייתה חדשה" עוד העיד התובע שרכש את המשאית ממגרש קמר והוא חושב שיש לו חשבונית (עמוד 8 שורות 1-3), כאשר עומת במהלך החקירה הנגדית עם מסמכים שהמשאית נרכשה על ידי גורם אחר מקמר, השיב: "אני לא יודע מה שאתה אומר לי, עזוב את העדות כל אחד יכול להעיד את כל מה שהוא רוצה. זו לא אותה משאית". ובהמשך שינה עדותו והעיד: "אני לא חושב שאמרתי שקניתי מחברת ביטוח, קניתי מחבר". מטעם התובע העיד השמאי מר גדי משה בקשר לחוות דעתו, המעריכה את השווי הכספי של חלקי חילוף.

התובע טען בתגובתו לבקשה לסילוק על הסף מחמת היתיישנות, ובסיכומים, כי כנגד התובע עמד כתב אישום, שכלל 3 אישומים שונים, אישום שלישי, היתייחס לזיוף מסמכים הקשורים עם המשאית, אישום שנמחק ביום 24/1/11.

" האישום השלישי, ייחס לתובע זיוף מסמכים הקשורים לשימוש ובעלות במשאית, זיוף מספר שלדת המשאית, קרי סימן זהוי הרכב, במטרה לאפשר העברת המשאית לירדן.

...

על אלה, בהסתמך על הראיות שהובאו, המדברות בעד עצמן, אני סבורה שטענות התובע בכתב התביעה, נגועות בחוסר תום לב מהותי והעדר ניקיון כפיים מובהק, והתביעה נעדרת כל עילה כלפי הנתבעת.

לסיום – דין תביעת התובע כנגד הנתבעת להידחות מחמת התיישנות.

בהינתן התוצאה לדחיית התביעה, נדחית ההודעה לצדדי ג'.

המבקשות הנן שלוש חשודות מבין חשודות נוספות-חברות וחלק מבעליהן, בעבירות של העושה פעולה ברכוש אסור, קשירת קשר לפשע, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזוייף בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ההורס מכס או פוגע במזיד ושלא כדין, וערכו של הנזק עולה על 500,000 ₪, השמטת הכנסה במזיד, עיסוק בעסק ללא רישיון/בנגוד לתנאים, השלכת פסולת ברשות הרבים, פינוי פסולת שלא לאתר שנקבע והשלכת פסולת בנסיבות מחמירות.

טענות הצדדים: המבקשת טיירו נעים בע"מ: מבקשת להשיב לה כספיה שנתפסו בעריית חיפה בהתאם לצוו/החלטה שניתנו במעצד צד אחד ביום 11/5/2022 בבית משפט השלום בחדרה על ידי כב' השופט הלר.

המבקשת חידדה, כי הבקשה אינה נוגעת לתפיסת המסמכים שכן אין לה דבר להסתיר בנושא, אלא רק כנגד תפיסת הכספים העכשוויים והעתידיים, שכן זו תוביל לפגיעה כלכלית חמורה במבקשת ולפגיעה אנושה ביכולותיה לבצע את העבודות עבור עריית חיפה, שכן הכספים המשולמים למבקשת משמשים לתשלום אגרות הטמנה, היטלי הטמנה, מיסים, סולר, דלקים, ספקים, עובדים, הפעלת ציוד, תשלום הלוואות לבנק בגין מימון הפעילות ועוד.

לגבי מבקשת זו וכעולה מסעיף 6 לת/1 התשתית הראייתית אינה מצביעה בשלב זה על מעורבות ישירה בעבירות שנצפו ונעברו לאור הפרוט אליו התייחסתי לעיל והאבחנה שערכתי בין "המעגלים". לגבי המבקשת כוכב המרכז - הוצגו לי ראיות ישירות מגובות בדוחות ובצילומים לפיהן משאיות נהוגות בידי נהגי החברה או נציגיהן ניראו שופכות פסולת באתר חוות יריחו.

אולם, גם אם מדובר בתשתית ראייתית מבוססת כנגד מבקשת זו, עדיין עלי לבחון האם בנסיבות העניין החזקת התפוסים ע"י המשיבה מוצדקת או ניתן לעשות שימוש באמצעי שפגיעתו בזכות הקניין של המבקשת פחותה מתפיסה של ממש.

...

לעניין המבקשות בפני, אני קובעת כי המבקשת חברת טיירו נעים נמנית על המעגלים הרחוקים יותר ואילו חברת כוכב המרכז נמנית על מעגל קרוב יותר לגביו יש ראיות ישירות לביצוע העבירה על ידי מי משלוחיה או נציגיה.

סיכומו של דבר: ביחס למבקשת טיירו נעים בע"מ, ובהמשך לקביעותי לעיל ביחס לתשתית הראייתית הקיימת בעניינה, אל מול הנזק הממשי העלול להגרם לה ולאחרים ככל שצו התפיסה שניתן יעמוד בעינו, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ותפיסת חשבונותיה ו/או תקבוליה ו/או יתרות הזכות ו/או היתרות העתידיות העומדים לזכותה אצל עירית חיפה ומורה כי אלה יועברו לחשבון הבנק של המבקשת.

אני מורה למשיבה לשחרר את התפוסים לידיה של המבקשת כוכב המרכז בכפוף לעמידה בתנאים הבאים: הפקדת במזומן או בערבות בנקאית סכום של 25% משווי התפוסים.

שתי בקשות בפניי: · בקשת המישטרה להארכת תוקף החזקת תפוסים: 12 כלי רכב (כולל שני מחפרונים), חומר חשבונאי, ומסמכים שונים, מחשב נייח, פלפונים שונים, רובה איירסופט וסמים אסורים, שנתפסו בהתאם למה שפורט בבקשה, 3 חשבונות בנק מוקפאים, אחד על שם המשיב 1 ושניים על שם חברת החובלים בע"מ, המשיב, ( להלן: "התפוסים"); · בקשת המשיבים 2 ו 3 להורות על החזרת 9 כלי רכב מתוך התפוסים השייכים להם.

במהלך התקופה הרלוואנטית, משכו המשיבים 2 ו 3 למעלה מ 100 צ'יקים ששווים עולה על 690,000 ₪ מהתקבולים מחשבון החברה, תוך שהצ'יקים נימסרו לנותני שירות פיננסים לצורך המרתם לכסף מזומן, בידיעה שעל עשרות צ'יקים מתוכם מופיעה חתימת הסב מזויפת.

משכך בקשה המישטרה להתיר לה להמשיך להחזיק בתפוסים למעט משאית וולוו 18240601, מחפרון גי.סי.בי 104331, מחפרון קייס 30887, למשך 180 יום נוספים, ולהאריך את המשך החזקת התפוסים עד לקיום דיון במעמד הצדדים.

סעיף 35 לפסד"פ מגדיר את התקופה שבה תיתפוס המישטרה חפץ וקובע כך: "אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המישטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המישטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נילקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע." כמובן, ככל שנוקף הזמן בלי שהוגש כתב אישום, הפגיעה בזכות הקניין של הבעלים מיתעצמת ובהתאם לכך נעה נקודת האיזון אל עבר שיחרור בחלופת תפיסה או בכלל.

שלישית, ב"כ המשיב 1 לא היתנגד באופן מפורש להמשך הקפאת הפקדון הקיים בחשבון המשיבה 4 (חשבון 134803 סניף 559 בסך של 285,000 ₪) אך למען הזהירות יודגש כי מדובר בכסף תפוס למטרת חילוט, ועיון בחומר החקירה מלמד על קיום חשד סביר לבצוע העבירות המיוחסות למשיבים, על הקף עבירות גבוה בהרבה משווי אותו פקדון, ועל סיכוי סביר כי הסכום הנ"ל יחולט ככל והעבירות יוכחו בהליך פלילי, משכך, אין מקום בשלב זה להורות על השבתו, מה גם שהחקירה הסתיימה ולמשיבים נשלחו מכתי יידוע / שימוע, וצפויה בקרוב להיתקבל החלטה בתיק.

...

סוף דבר, אני מורה על הארכת תוקף תפיסת הרכוש הבא: בנוגע לרכבים רנו 18240601, ו קרייזלר 8459653, טויוטה 1549863 (אשר הוחזרה למשיבה 3 בתנאים), ויתר הרכוש התפוס חומר חשבונאי, מחשב נייח ומסמכי שונים השייכים למשיבה 4, פלאפונים שונים, רובה איירסופט וסמים אחרים- למשך 180 יום ממועד סיום תקופת התפיסה הקודמת.

אני מורה על הארכת תוקף הקפאת חשבונות הבנק המשיבה 4: חשבון 134803 סניף 560 וחשבון 134803 סניף 559 שניהם של בנק מזרחי טפחות, והקפאת הפיקדון הכספי הקיים בחשבון הבנק הפרטי של המשיב 1 שמספרו 326109 סניף 719 בנק הפועלים למשך 180 יום ממועד סיום תקופת התפיסה הקודמת.

באשר לרכבים קבוצה א וקבוצה ב' הכלל הנהוג הוא שבמקרים שבהם קיים סיכוי סביר לחילוט, ניתן להורות על החזרתם בכפוף לתנאים, אשר כוללים אף הפקדה, במזומן או בערבות בנקאית, בשיעור של כ- 30% משוויים (בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (8.7.08); בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל (24.5.11); בש"פ 2224/15 מידברג נ' מדינת ישראל (2.4.15)), וכך אני מורה: ניתן יהיה להחזיר כל אחד מהרכבים סיטרואן 7926512, רנו 91291701, משאית סקניה 2164470, מחפרון גי, סי,בי. 104331, מחפרון קייס 30887, משאית סקניה 6066513, טויוטה 7982871, וולוו 3169978 בתנאים הבאים: התחייבות עצמית של הבעלים הרשום של הרכב בסך של 70% משווי הרכב אשר צוין בהודעת המשטרה לתיק מיום 17.8.21.

" (ההדגשה בקוו תחתי אינה במקור – נ.מ.ל) חלקו של הרכב בבצוע העבירות בהן מואשם משיב 2 : בע"פ 623/78 יצחק סירני נ' מדינת ישראל נאמר כי : "התיחסות למעשה עבירה שנעשה בחפץ או לגביו, כאמור בסעיף 39(א) מכוונת לא רק לנסיבות בהן שימש החפץ בגדר אוביקט למעשה העבירה (כגון מיסמך שזוייף), אלא גם למקרים שבהם שימש החפץ ככלי לבצוע העבירה, למרות שהעבירה שבוצעה לא באה לידי ביטוי במעשים או במחדלים שהשאירו רשומם על החפץ. הסנגור המלומד הדגים דבריו לענין תחולת סעיף 39(א) בהפניה אל בנקנוטים מזויפים ואכן אין ספק כי יראו בבנקנוטים כאמור חפץ, שבו או לגביו נעשה מעשה עבירה. אולם אין בדוגמה כדי למצות את מה שעולה מנוסח הדברים: גם מקל אשר שימש לתקיפה הוא חפץ אשר בו נעשתה עבירה. הווה אומר. עבירה שנעשתה בחפץ כוללת גם עבירה אשר בה שימש החפץ כמכשיר עזר לביצועו של המעשה האסור". לאור הודאת משיב 2 והרשעתו בעובדות כתב האישום המתוקן אין מחלוקת כי הרכב נשוא הבקשה שימש לביצועה של העבירה המיוחסת למשיב 2.

שם נקבע כי הרישום במשרד הרשוי אינו יוצר בעלות והשינוי ברשום אינו משנה בעלות ולפיכך עיקול שנירשם במשרד הרשוי לא תפס לגבי משאית שנמכרה כדת וכדין" מן הכלל אל הפרט : לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושמעתי עדות המבקשת בפני מצאתי כי המשיבה הרימה הנטל הרובץ על כתפיה להפרכת רישום הבעלות של הרכב במשרד הרשוי וכי מבקש 2 הנו בעליו האמיתיים של הרכב נשוא בקשה זו והכל מהטעמים כדלקמן : המבקשת לא הציגה ולו ראשית ראייה כי אכן רכשה הרכב מכספה.

העובדה כי שלושת בעליו האחרונים של הרכב היו המבקשת, אם אשת משיב 2 ובנו של משיב 2 וזאת נוכח הנזק הכספי הנגרם לבעלי הרכב עם העברות הבעלות התכופות בגינו , מעלה החשד סביר כי העברות בעלות אלו נועדו להטעות ולהסוות זהות בעליו האמתיים של הרכב.

אמנם, ההלכה הנוהגת מצוה כי יש להעדיף החזרת התפוס בחלופה אשר תבטיח זכות המדינה לעתור לחילוט עתידי של החפץ התפוס ולממש החלטת החילוט העתידית אך במקרה זה משקבעתי כי המבקשת אינה בעליו הלכה למעשה של הרכב נשוא הבקשה כי אם משיב 2 ומשלא הוגשה כל בקשה להחזרת תפוס מטעם משיב 2 (אשר תידון בנפרד באם תוגש) הרי שאני קובע כי דין בקשתה של המבקשת להדחות והכל מהטעמים לעיל.

...

מכל האמור לעיל עולה כי המבקשת רשומה אמנם כבעלים אך אינה נוהגת ברכב מנהג בעלים, אינה עושה בו שימוש , לא הוכיחה כי שילמה עבור רכישתו והחזקתו.

" לאור האמור לעיל אני קובע כי המשיבה הרימה הנטל הרובץ על כתפיה להפרכת רישום הבעלות של הרכב במשרד הרישוי וכי מבקש 2 הינו בעליו האמתיים של הרכב נשוא בקשה זו. לפיכך קמה למשיבה 1 עילה נוספת להמשך החזקתו של הרכב התפוס שהינה מניעת המשך ביצוע העבירות על ידי המשיב 1 באמצעות הרכב התפוס.

אמנם, ההלכה הנוהגת מצווה כי יש להעדיף החזרת התפוס בחלופה אשר תבטיח זכות המדינה לעתור לחילוט עתידי של החפץ התפוס ולממש החלטת החילוט העתידית אך במקרה זה משקבעתי כי המבקשת אינה בעליו הלכה למעשה של הרכב נשוא הבקשה כי אם משיב 2 ומשלא הוגשה כל בקשה להחזרת תפוס מטעם משיב 2 (אשר תדון בנפרד באם תוגש) הרי שאני קובע כי דין בקשתה של המבקשת להידחות והכל מהטעמים לעיל.