בקשה להחזר ערובה הוצאות

הם מצדיקים להורות על חיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת החזר הוצאות המבקשת [היא הרשות], הנאלצת להדרש, פעם נוספת, לניהול הליך מורכב בעיניינו של אותו הנכס ומכוח אותה תשתית משפטית".

...

מדובר במכרז בהיקף כספי אדיר (מוערך בכ-150 מיליון ₪) המצוי בעיצומו ימים ספורים לפני המועד האחרון להגשת ההצעות למכרז שהתעכב כבר זמן רב עקב ההליכים המשפטיים שנעשו לפינויים של העותר ואמו שגרמו כבר נזקים כספיים לקופה הציבורית ואין כל הצדקה בנסיבות העניין לעיכובים נוספים ולכן דין העתירה להידחות.

לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית.

העותר ישלם למשיבות הוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

ביום 5.6.2017 הגישה התובעת בקשה להחזר הערובה.

החוק קובע כי אם המחזיק לא מסר תשובה לצוו העיקול או "שהגיש הודעה ורשם ההוצאה לפועל סבור שההודעה אינה שלמה או אינה נכונה, רשאי הוא, לפי בקשת הזוכה, להזמין את הצד השלישי לחקירה" (סעיף 46 לחוק ההוצל"פ).

...

אין גם לקבל את הטענה, שלא הוזכרה בכתב התביעה ונטענה במהלך הדיון, כי המזכירות פעלה בניגוד להוראה שמצויה גם היא בסעיף 6.1 לפיה "מיום הטלת העיקול ובמשך 90 ימים נוספים, כל כסף שהופקד או יופקד על ידי החייב יעוקל לטובת הגורם המעקל". ככל שהטענה כי המזכירות נהגה שלא כדין מאחר ופעלה לפי צו העיקול כשחלפו 90 ימים (ראו סע' 44(ב) לחוק ההוצל"פ), דין הטענה להידחות.

גם הטענה כי חל שיהוי בטיפול בהחזרת הערובה, מה שיצר חלון הזדמנות להטלת העיקול, דינה להידחות.

המסקנה היא אפוא שדין התביעה להידחות.

הם מצדיקים להורות על חיוב המשיב בהפקדת ערובה להבטחת החזר הוצאות המבקשת, הנאלצת להדרש, פעם נוספת, לניהול הליך מורכב בעיניינו של אותו הנכס ומכוח אותה תשתית משפטית.

...

את הסברו של המשיב (כאמור בסעיף 26 לתשובה) איני מקבל.

אני מקבל את הטענה.

סיכום: על יסוד כלל הנימוקים האמורים ולאחר איזון הזכויות והשיקולים שעל הפרק, אני מחייב את המשיב בהפקדת ערובה בסך של 60,000 ש"ח להבטחת הוצאות המבקשת בהליך זה. שיעור הערובה נקבע לאחר שראיות הצדדים הוגשו זה מכבר, וניתן להעריך כי התביעה עשויה להיות מורכבת לניהול ולבירור (מטעם המשיב צפויים להעיד עשרה עדים.

בפועל מכל מקום כאמור התוצאה היא שאין בקופת בית הדין כל סכום שהופקד על ידי מערערת זו אלא את חלק מהסכום שהפקידה מערערת (1), בתה, שלכולי עלמא הייתה צד (ולא עדה בלבד) בהליכים בבית הדין, על שתי ערכאותיו, הפסידה בעירעור וחויבה בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה – חיוב שמהפן המשפטי יש לו מקום, ובבתי המשפט הוא דבר שבשיגרה, אף לו לא היה מדובר בעיניין של זיוף ושל ניסיון להטעיית הערכאות השיפוטיות – ושפסק הדין בעיניינה לכולי עלמא ניתן בסמכות ועומד הוא על מכונו ללא שינוי (והיא אכן לא ביקשה, וכנראה שלא בכדי, את החזר כספי הערובה).

...

נעיר כי אין אנו רואים אומנם את ההיגיון בבקשה כי יוחזרו לה ולא לבתה, אך אין זה מענייננו ולא התעמקנו בכך אף אז: משביקשו זאת המערערות ומשהחליט בית דיננו להיעתר לבקשה להפחתת הערובה לפנים משורת הדין לא מצאנו לנכון לעמוד על כי הללו יוחזרו דווקא לבת עצמה, אין כל סיבה שזו לא תוכל לבקש כי גם חלק מכספי הערובה שלה יועברו לאימה.

בפועל מכל מקום כאמור התוצאה היא שאין בקופת בית הדין כל סכום שהופקד על ידי מערערת זו אלא את חלק מהסכום שהפקידה מערערת (1), בתה, שלכולי עלמא הייתה צד (ולא עדה בלבד) בהליכים בבית הדין, על שתי ערכאותיו, הפסידה בערעור וחויבה בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה – חיוב שמהפן המשפטי יש לו מקום, ובבתי המשפט הוא דבר שבשגרה, אף לו לא היה מדובר בעניין של זיוף ושל ניסיון להטעיית הערכאות השיפוטיות – ושפסק הדין בעניינה לכולי עלמא ניתן בסמכות ועומד הוא על מכונו ללא שינוי (והיא אכן לא ביקשה, וכנראה שלא בכדי, את החזר כספי הערובה).

מסקנות ומתן הוראות סוף דבר: הבקשה להחזר כספי הערובה להוצאות המשפט שהופקדו בקופת בית הדין – נדחית.

טענות המבקשת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), קובע חזקה שבדין, לפיה עם הגשת תביעה לבית המשפט ע"י חברה בע"מ, תחויב החברה בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע, ועל החברה התובעת מוטל הנטל לסתור חזקה זו. בנוסף, קיימות בעניינינו ראיות מוצקות המחזקות חזקה זו. מעיון בנסח החברה של המשיבה שבמאגר רשות התאגידים עולה, כי על בעל המניות והדירקטור היחידי של המשיבה, הוטלה הגבלה בתיק הוצל"פ מספר 0519732-05-21.

בבואו להפעיל שיקול דעתו, יאזן בית המשפט בין זכות הגישה של המשיבה לערכאות, לבין זכותה של המבקשת להחזר הוצאות באם תזכה במשפט.

...

טענות המשיבה דין הבקשה להידחות בהיותה סתמית, האמור בה נטען בעלמא ולא צורף לה תצהיר לאימות הטענות העובדתיות המועלות בה. הבקשה מוגשת במטרה לסכל את בירור התובענה, והתנהגותה של המבקשת נגועה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים.

דיון והכרעה סעיף 353א' לחוק, שכותרתו "ערובה להוצאות משפט" קובע כהאי לישנא: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". ברע"א 4128/17 LAUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) נ' טאוב, פסקה 14 (29.6.2017), סיכם השופט דנציגר את ההלכה אודות סעיף 353א' לחוק ופירט כיצד יש לבחון בקשה להפקדת ערובה על ידי תאגיד בערבון מוגבל לפי סעיף 353א' לחוק , כדלהלן: "אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה; ... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תידחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים [...] הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית [...]. בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תידחה, הדיון עובר לשלב השני. בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה. בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה. בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין, .... כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות". מן הכלל אל הפרט השלב הראשון- בחינת מצבה הכלכלי של המשיבה המשיבה מאשרת בתגובתה לבקשה כי מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים (סעיפים 9 ו- 15 לתגובה).

השלב השלישי – גובה הערובה משהגעתי למסקנה כי על המשיבה להפקיד ערובה להוצאות המבקשת, אבחן להלן את גובה הערובה הנדרשת.

לאור המקובץ לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה למשיבה להפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות המבקשת והנתבעת 2 בסך 100,000 ₪.