מעבר לטענותיו כנגד מהימנות המתלוננת, המערער טען כנגד קביעתו של בית משפט קמא כי "ראיה מרכזית נוספת היא חוות דעת מז"פ בנוגע לדנ"א שהופק מתאי זרע (הדגשה – י.ע) שנמצאו על תחתוניה של המתלוננת בסמוך לאחר הארוע. למעשה אין מדובר בתמיכה בלבד, אלא בראיה עצמאית ומשמעותית". במסגרת הבקשה להוספת ראיות ביקש המערער להוסיף חוות דעת חדשה מטעמו, לפיה הדנ"א שנימצא על תחתוניה של המתלוננת ובאיבר מינה לא הכיל תאי זרע; וכי משלא ניתן היה לקבוע זהות בין החומר הנדגם לפרופיל של המערער, אין לחוות דעת המז"פ משמעות ואין להשתמש בה כראיה מכל סוג שהוא, אפילו לא של תוספת ראייתית.
זאת, כיוון שהמתלוננת דיווחה על קיומו של קובץ השיחה מספר ימים לאחר הארוע, וכי השיחה לא הופקה ישירות מהמכשיר של המתלוננת על ידי חוקר, אלא המתלוננת היא זו ששלחה אותו לתביעה באמצעות יישומון "WhatsApp". במסגרת הבקשה, ביקש המערער להגיש שלוש ראיות שבכוחן לערער, לטענתו, את הנחתו של בית המשפט כי שיחת הטלפון היתקיימה בסמוך לארוע: הראשונה, חוות דעת מומחה לפיה על פי החתימה האלקטרונית על הקובץ לא ניתן לקבוע מתי נוצר הקובץ, ועל פי שם הקובץ אף ניתן לשער כי הוא נוצר כקובץ שני וביום 21.8.2016 (ביום בו המתלוננת דווחה לתביעה כי ברשותה הקלטה זו).
בעניינינו, המערער אינו טוען כי לא היה באפשרותו להציג את הראיות שמבקש להציג עתה, וכדבריו: "המדובר בראיות שסביר והייתה קיימת אפשרות להשיגן במסגרת ההליך בערכאה הדיונית, אך הדבר לא נעשה מסיבות שאינן ברורות". מעיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא עולה כי באת כוח המערער נימנעה באופן מכוון מהגשת הודעות המתלוננת; ויתרה על הגשת חומרי החקירה בתלונה הקודמת; הסכימה להגשת תמליל שיחת הטלפון; ונמנעה מחקירה נגדית של מומחית התביעה.
עורך הדו"ח הגיע למחסום א-זעים לאחר שדווח לו על התלונה על ידי מפקד המחסום, והעביר את המתלוננת לקבלת טפול רפואי, לבקשתה, לבית החולים הדסה הר הצופים.
...
גם אם הקובץ לא משקף את השיחה במלואה, הרי שלאור התיאור הכללי שחסיין מסר, אף אני סבור, כבית משפט קמא, כי ניתן לראות בהטחת האשמה כלפיו "מה עשיתם לי" כתמיכה נוספת לגרסת המתלוננת.
אכן, מדובר בדיווח שגוי שלא עולה בקנה אחד עם גרסת המתלוננת, אולם סבורני, כבית משפט קמא, שאין משמעות גדולה לפערים אלה, כיוון שזהו מסמך המהווה עדות מפי השמועה, ובעיקר נוכח האמור בדו"ח ולפיו המתלוננת "לא מסרה עוד פרטים, בקושי שיתפה איתי פעולה, נראתה מפוחדת ולא הרבתה לתקשר". אזכיר שוב כי הגורם הראשון עמו המתלוננת נפגשה היה מפקד מחסום א-זעים, ובמזכר שערך ביום 19.8.2016 צוינו העובדות התואמות את גרסת המתלוננת.
לסיכום, לאור האמור לעיל, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט קמא, ויש להותיר הרשעתו של המערער על כנה.
