בקשה להוספת עדים לכתב אישום פלילי

כמצוות הוראת סעיף 182 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מודיע בזאת, כי לאחר שבחנתי את הראיות שהוצגו, לאחר ששמעתי את עדויות עדי התביעה ועדות הנאשם והתרשמתי מהן, וכן לאחר שנתתי את דעתי למכלול טענות הצדדים, מורה על זִיכּוי הנאשם מהאשום המיוחס לו, זאת מחמת הספק הסביר, הכל כפי שיפורט להלן.

יותר מזה, ביום 8.11.2020 נעתרתי לבקשת המאשימה להוספת עד תביעה (עופר) וניתנה הוראה להגשת כתב אישום מתוקן.

...

כאשר שאלתי אותו מדוע רצה לפתוח את החבילה, הוא השיב: "כדי לראות מה יש שם. באותו רגע כפי שאמרתי. איפה שזה היה נראה לי מוזר". הנאשם אישר כי התעניין לדעת מה היה בתוך החבילה, שכן "לקראת שבריר השנייה האחרונה שאני אמור לקחת את החבילה" (ע' 39 בדיון מיום 18.7.2021).

מכאן, נראה סביר כי בהינתן מערכת יחסי חברות ואמון כאלה, נעתר הנאשם לבקשות עופר אף שהיה בהן כשלעצמן לעורר סימני שאלה מסוימים ביחס לריחוק הפיזי בין מיקום השארת הכסף לבין מיקום איסוף החבילה.

בל נשכח, וליתר דיוק אין לשכוח, כי הספק הסביר נועד למקרה בו לאחר סיום הליך שמיעת הראיות ותהליך קביעת העובדות – המסקנה אינה ברורה.

לפנינו שתי בקשות לתיקון כתב-אישום לפי סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב- 1982 (להלן- החוק); האחת, על דרך של הוספת עדי תביעה (בקשה מס' 306), והשניה, לתיקון סעיף 64 לכתב-האישום (בקשה מס' 308).

...

סעיף 92 לחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת ("רשאי") בהחליטו אם להיעתר לבקשה לתיקון כתב אישום.

לצד זאת, ואף אם מניחים קיומה של עילה מספקת, לאחר ששמענו את טענות הצדדים, בכתב בעל-פה, ובחנו את עדותו של פילבר וההפניות לאמירותיו בחקירתו במשטרה, ובכפוף למסד הראיתי הקיים לפנינו היום, בטרם הוצגה לפנינו התשתית הראייתית המלאה בתיק, מצאנו לדחות את הבקשה, לגופה, משלא שוכנענו כי יש לאפשר תיקון כתב האישום בשלב זה של ההליך, לקראת סיום חקירתו של פילבר, וחשיפת קווי הגנתם של הנאשמים.

אשר על כן, מכל הטעמים שהובאו לעיל, הננו דוחים את הבקשה לתיקון סעיף 64 לכתב האישום.

לפני בקשה של המאשימה לתקן את כתב האישום בשנית מכוח סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 (להלן: "החסד"פ"), ולהוסיף 8 עדי תביעה (להלן: "עדים נוספים") אשר יפורטו להלן: רס"ר רביב מרגלית, חוקר משטרת ישראל, אשר גבה הודעת נאשם 5 ביום 24.11.14.

...

בע"פ 3600-18 פלוני נ' מדינת ישראל (20.6.19), בסעיף 110 כתבה כב' הש' ברק ארז: "לא מן הנמנע כי בקשות חוזרות ונשנות לתיקון כתב האישום יכולות היו להביא להפחתה בעונש. זאת, מטעמי צדק והגינות, ולנוכח הציפייה ביחס לרף ההתנהלות של התביעה, כמו גם הרגישות והדקדוק הנדרשים ממנה בבואה להגיש כתב אישום". לאחר ששקלתי את נימוקי הבקשה, את הסכמת ב"כ נאשם 7 לתיקון כתב האישום בשנית, את נימוקי התנגדות ב"כ הנאשמים 1,2 ו-5, מצאתי להיעתר לבקשה ולהלן נימוקיי: · כתב האישום הוגש כנגד הנאשמים בחודש אוקטובר 2017, ובו יוחסו לנאשמים ביצוע עבירות על פי פקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 שבוצעו לטענת המאשימה בין השנים 2004-2011, כשלנאשמת 1 ולנאשם 7 מיוחסות בנוסף עבירה/ות על פי חוק העונשין.

אני דוחה את בקשת ב"כ נאשם 5 החלופית, להתיר תיקון כתב האישום בכפוף למחיקת עדי תביעה 96,97,99 שאינם מציינים שמות של עדי תביעה אלא קבוצות של אנשים, דוגמת פקידי בנק.

אני דוחה את בקשת ב"כ נאשם 5 החלופית, שלא להתיר למאשימה להגיש בקשות נוספות לתיקן כתב אישום ,ככל שיוגשו בקשות נוספות לתיקון כתב אישום, הבקשות תשקלנה לגופן.

סוף דבר: אני מתירה תיקון כתב אישום בשנית על ידי הוספת עדי תביעה נוספים, ומורה למאשימה להגיש כתב אישום מתוקן שנית לתיקיית כתבי טענות.

סעיף זה פורש בפסיקה, מאז ומתמיד, באופן המתיישב עם תכלית ניהול ההליך הפלילי והיא בירור וחשיפת האמת - ר' ע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל בו נקבע בין השאר כי: "...המגמה הברורה בפסקי הדין של בית משפט זה היא למנוע עוות דין העלול להיגרם בין לנאשם ובין לאנטרס הצבורי העלול להיפגע מזיכויו של עבריין עקב משגה של התובע..." , ת"פ (מחוזי חיפה) 384/00 מדינת ישראל נ' פלוני בו סוכמה ההלכה בנושא זה, כך: "ככלל, יתיר בית משפט תיקון כתב אישום בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו ו/או ייגרם לו עוות דין... הלכה היא כי אין ליצור מצב בו טעות בתום לב או אפילו רשלנות של תובע, תימנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תיגרום לעיוות דין ופגיעה באנטרס החברתי העליון של בירור האמת..." וכן בת"פ (י-ם) 25493-08-12 מדינת ישראל נ' חזן ואח'; ת"פ (רחובות) 10962-10-17 מדינת ישראל נ' קובר ואח', ועוד).

לצערי, מדובר בעוד מקרה מאותם מקרים רבים נוספים בהם אני נתקלת בשגרת עבודתי בבית משפט זה, מזה שנים, בהם פונה המאשימה אל בית המשפט בבקשה לתקן את כתב האישום (ובדרך כלל בבקשה הוספת עדי תביעה) ימים ספורים לפני מועד תחילת שמיעת הראיות (במקרה זה יום לפני) וחודשים רבים לאחר שכתב האישום הוגש, כשהוא למעשה פגום ולא עבר כל תהליך של בקרה או לפחות לא כזה שיכול היה למנוע את התקלה, לקראת תחילת שמיעת ההוכחות.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי למשמעות הבקשה ולטענות הצדדים, מסקנתי היא כי דינה להתקבל בחלקה.

משחומר החקירה במקרה זה הועבר לעיון ב"כ הנאשמיםם מבעוד מועד, אך כפי שהסתבר במהלך ישיבת 20.10.22 לאחר מכן, ככל הנראה לא הועבר במלואו, לפחות בכל הנוגע לתמונה שצולמה ע"י השוטר איאד חלבי, והסיבה לכך לא נתבררה, מסקנתי היא כי תיקון כתב האישום בדרך של הוספת העדה הגב' ראיסה רוטרברג, לא יפגע בהגנתו של מי מהנאשמים, בעוד שהוספת השוטר איאד חלבי לצורך הגשת התמונה שלא הועברה לעיון ב"כ הנאשמים יכול ותפגע בהגנתו של מי מהם.

סוף דבר ומפני הטעמים שפורטו לעיל, אני מחליטה לקבל את הבקשה בחלקה ומורה על תיקון כתב האישום בדרך של הוספת העדה הגב' ראיסה רטרברג והיא בלבד.

באת כוח הנאשמים טענה, לעומת זאת, כי בקשת התביעה מהוה ניסיון לערוך מקצה שיפורים בכתב האישום, וכי הוספת עד בשלהי פרשת התביעה, לאחר חקירת מספר עדים מהותיים, מהוה פגיעה מהותית בזכות הנאשמים להליך הוגן, ועשויה לגרום לעיוות דין.

דיון והכרעה לפי סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982: "בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובילבד שניתנה לנאשם היזדמנות סבירה להיתגונן; התיקון יעשה בכתב האישום או ירשם בפרוטוקול". לאחר תחילת המשפט, מסור שיקול הדעת אם לאפשר תיקון כתב אישום לבית המשפט.

...

עוד טען, כי לקראת הדיון בו העיד לבסוף עו"ד קמר, ביום 13.12.22, התברר כי בשל השגגה המתוארת באיתור המסמכים הנדונים, לא צוין ברשימת עדי התביעה עד רלוונטי נוסף, נציג חברת החקירות "שירם". לטענת בא כוח התביעה, יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב אישום, שכן המסמכים הרלוונטיים הועברו לעיון ההגנה ביום 7.7.22, וזאת לפני מתן המענה המתוקן ביום 25.10.22, כך שהיו בפני באת כוח הנאשם בעת גיבוש עמדתה בתיק.

ריפוי פגם – גילוי המסמכים הנוספים במסגרת רענון שנערך לעד תביעה הוביל את התביעה למסקנה, כי ישנו עד נוסף, שעדותו נוגעת לאותם מסמכים.

לאור כל האמור, הבקשה לתיקון כתב האישום מתקבלת, וכתב האישום המתוקן בשנית ייסרק בתיק.