בקשה להגשת תצהיר עדות ראשית נוסף מטעם הנתבעת

לפני בקשה להתיר לתובעים להגיש תצהיר של עד נוסף מטעמם, ובקשת הנתבעת 1 לדחיית תביעתם על הסף.

ביום 8.1.23, הודיעו התובעים כי המצהיר היחיד מטעמם, נבאג ורור, נפטר, ולכן ביקשו להגיש תצהיר עדות ראשית של התובע 1, בנו הבכור של המנוח, שמתגורר שנים רבות בקנדה, שכן התובעת 3, אלמנתו של המנוח, כלל אינה מסוגלת להעיד בשל מצבה הבריאותי.

...

נוכח האמור בתגובת הנתבעת 1 ביקשתי את התייחסותם של התובעים לרבות העתק התצהיר שברצונם להגיש אולם תגובה כאמור איחרה להגיע ורק לאחר התראות בית המשפט הוגשה התגובה והתצהיר בטענה כי החלטות בית המשפט לא הומצאו לידי ב''כ. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לקבל את הבקשה להגשת תצהיר חלופי ולדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף.

על כן, אני מורה על צירוף תצהירו של התובע 1 ודוחה את הבקשה למחיקת התביעה על הסף.

בעקבות החלטה זו, ביקשו המבקשים להגיש תצהיר עדות ראשית נוסף של עד מטעמם, השוהה בישראל, אשר יוכל להתייצב לחקירה בבית משפט וזאת תחת תצהיריהם.

עוד נטען, כי בהחלטתו, היתעלם בימ"ש קמא מהפסיקה העדכנית המתירה העדה מרחוק בנסיבות מסוימות ולא נתן משקל לכך שהמבקשים הנם נתבעים שנגררו להליך בעל כורחם.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובהחלטות נשוא הבקשה, הגעתי למסקנה כי דין בקשת הערעור להידחות, אף ללא צורך בתשובת המשיבים וזאת מהנימוקים הבאים כפי שיפורטו להלן: כאמור, המבקשים מבקשים לערער על החלטות אשר הינן דיוניות ונוגעות לאופן ניהול ההליך: החלטה בעניין היוועדות חזותית והחלטה שלא להתיר הגשת תצהיר נוסף תחת תצהירים אחרים שהוגשו זה מכבר.

לגופו של עניין, בהתאם לסעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, בית משפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות, בין היתר אם קבע כי ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת וכי הזימון המבוקש כרוך בהכבדה על ההליך המשפטי (רע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' עו"ד ליעד וטשטיין (20.7.22)).

התוצאה היא איפוא כי בקשת רשות הערעור לגבי שתי ההחלטות נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע שבצדה.

בהחלטתי מיום 30.11.2022, קבעתי כדלקמן [ההדגשות במקור – ר' ג']: "לפניי בקשת הנתבעת לדחיית ישיבת ההוכחות בהליך זה שנקבעה ליום 5.12.2022. הבקשה הוגשה ביום אתמול (29.11.2022). בבסיס הבקשה טענת הנתבעת כי העדה שהגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה בהליך (להלן: העדה), לא תוכל להתייצב לישיבה. זאת, בשל טעמים רפואיים שונים. לבקשה צורף אישור רפואי מטעם הרופאה של העדה בקופת החולים. יצוין, כי הבקשה היא לדחיית ישיבת ההוכחות לחודש מרץ 2023 ואילך, שכן רק במועד זה צפויה העדה להחלים מהמחלה ומהניתוח המתוכנן לה בחודש ינואר 2023. יצוין כי לנתון אחרון זה (בדבר מועד ההחלמה הצפוי), אין היתייחסות באישור הרפואי.

ביום 20.12.2022, יממה לפני ישיבת ההוכחות הנוספות שנקבעה (לאחר שבישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 5.12.2022 נשמעו העדים מטעם התובע), הוגשה לתיק בית המשפט בקשה בהסכמה לדחיית מועד הדיון בשל מחלת בא-כוח הנתבעת.

...

בהחלטה מיום 15.5.2023 קבעתי כי "לא ניתן להיעתר לבקשה במתכונת שבה הוגשה. האישור הרפואי שצורף לא מתייחס ולו בקירוב לנטען בכותרת הבקשה בדבר מצבה הרפואי של העדה. הבקשה נדחית. אין באמור כדי למנוע הגשת בקשה מתוקנת הנתמכת באסמכתה רפואית אחרת". על רקע זה הוגשה הבקשה בפניי, לדחיית ישיבת ההוכחות המשלימה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים סבורני כי בדין מתנגד התובע לדחיית מועד הדיון.

משמעות הדברים היא כי בשלב זה אני דוחה את הבקשה ומועד הישיבה יעמוד על כנו.

בפני בקשת התובע להורות על הוצאתם מתיק בית המשפט של תצהיר העדות הראשית שהוגש על ידי הנתבע 1, על הוצאת נספח 7 לתצהיר וכן על הוצאת שני תצהירי עדות ראשית נוספים שהוגשו מטעמו של הנתבע 1.

...

אני סבורה כי אין בטענותיו אלה של הנתבע לבסס הצדק סביר למחדלו.

אשר על כן, לאור הוראתה הקטגורית של תקנה 62 לתקנות ובהיעדר הצדק סביר למחדלו של הנתבע, אשר לא גילה מסמכים אלה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו, אני מורה על הוצאת נספח 7 לתצהירו של הנתבע מתיק בית המשפט.

סוף דבר כעולה מהאמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה ובהתאם לכך אני מורה על: הוצאת תצהיריהם של מר מלכי ומר גריגין ועל הוצאת נספח 7 לתצהירו של הנתבע מתיק בית המשפט.

בהמשך ביקשה הנתבעת בהסכמה להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמה, ובהתאם לכך גם הוגש על ידה תצהיר נוסף.

...

אשר על כן, ולאחר שהאישה עצמה אישרה כי אין מניעה עסקית להעברת 30% ממניותיה, אני קובעת כי על האישה להעביר עתה סך של 12,000 מניות על שם האיש.

אשר על כן לאחר בחינת לשונו של ההסכם וחקירות הצדדים אני קובעת כי בעת תקופת הביניים שנקבעה בהסכם זכאי האיש לקבלת מחצית הדיבידנד שקיבלה האישה.

סיכום לאור כל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על איזון המשאבים בין הצדדים בכל הנוגע למניות האישה בחברת X, כדלקמן: האיש זכאי לקבלת 20,000 מניות ממניות האישה בחברת X בעין.