בקשה להגדלת צו תשלומים בשל דיווח חלקי על הכנסות

ביום 16.10.2017 ניתן צו כנוס בעיניינה של המבקשת לבקשתה, ונקבע לה צו תשלומים חודשי בסך של 200 ש"ח. ביום 19.9.2019 הגישה המנהלת המיוחדת שמונתה בעיניינה של המבקשת דו"ח בו נטען כי המבקשת אינה מממשת את פוטנציאל הישתכרותה; אינה מגישה דוחות מלאים המגובים במלוא אסמכתות כאשר עולות סתירות מדיווחיה החלקיים; אינה מפרטת את הכנסותיה והוצאותיה של אמה, על אף שהיא מתגוררת עימה ועל אף שהתמונה הכלכלית אינה ברורה נוכח העובדה שהמבקשת עובדת בעסק של אמה אך משתכרת כ-3,000 ש"ח בלבד בחודש.

בנסיבות העניין, משהתבקשה הגדלת צו התשלומים החודשי לסך של 1,000 ש"ח, ובית המשפט הלך לקראת המבקשת והסכים להעמיד את הצוו על סך של 800 ש"ח וליתן לה היזדמנות נוספת לתקן את מחדליה, נראה כי מדובר בהחלטה סבירה ומאוזנת ביותר שאין כל מקום להתערב בה. הוא הדין גם באשר להחלטת בית המשפט המחוזי באשר לצורך בהכללת דיווח על הכנסות האם, נוכח נסיבות המקרה ובכלל זה מגוריה המשותפים עם האם; הצהרתה כי היא נושאת ביתרת חוב המשכנתא של האם; היותה מועסקת על ידי האם וטענתה כי היא מקבלת את משכורתה בדרך של תשלומים בכרטיס אשראי של האם.

...

כמו כן התבקשה בשנית הפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליה לגובה של 300 ש"ח שהוא "סכום המתקבל על הדעת ממשכורת של 3,000 ש"ח בחודש". דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית.

לפני בקשת המנהל המיוחד להגדלת צו התשלומים.

בנסיבות אלה טוען המנהל המיוחד, כי הכנסות התא המשפחתי של החייבים גדלו, שכן במועד הגשת בקשתם העיקרית, דווחה על הכנסה חודשית בסך של 6,500 ₪ והוצאות בסך של 7,880 ₪.

כך נקבע בעיניין פיגון: "כדי לזכות בכרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדריו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים". ויודגש בעיניין פיגון הוסף כי "תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם". במקרה דנן עולה תמונה כי אכן הכנסות התא המשפחתי של החייבים, גדלו, בין היתר בשל הפחתת שכר הדירה ששולם; העידר דיווח בגין תשלום שכ"ט בא כוחם, שכן בעיניין זה, לא צורפו אסמכתות.

בנסיבות אלה מוחלט לקבל את בקשת המנהל המיוחד באופן חלקי.

...

טענות החייבים לפיהן הם "שומרים" על הכנסות חודש אחד לצורך תשלום הוצאות בחודש העוקב, דינן להידחות, שכן כך לא אמורים חייבים לנהוג בהליך פשיטת הרגל.

בחודש 12/2017 דיווח החייב על הכנסה בסך כ – 4,000 ₪, ובחודש 09/2019 הגיעה הכנסתו לסך כ - 12,000 ₪.

החייב ביקש לקצוב את המזונות "באופן סביר וראוי ועל מנת שלא יפגעו ילדיו...". בסיפא של בקשתו זו, הוסיף החייב ובקש לבטל את ההוצאות שחויב בהם במסגרת הדיון שהתקיים ולא להגדיל את צו התשלומים החודשי באופן משמעותי, על מנת שניתן יהיה לגבש תוכנית פרעון.

המשיבה פירטה את הקף ההכנסות והוצאות שלה וכן, ביקשה שלא להפחית מהתשלומים שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין.

בתאריך 10.3.2020 הגיש הנאמן את תגובתו ובה טען כי החייב לא הגיש את הבקשה לקציבת מזונות (יש לציין כי החייב הגיש את הבקשה ואולם, כרך בבקשה זו בקשות נוספות, י.פ.א.), נתן הסבר חלקי בנוגע להיקפי הישתכרותו, לא תיקן את מחדליו ולא הציע כל הצעה לתוכנית פרעון בעיניינו ואף לא הביע עמדה בנוגע להצעת הנאמן למתווה לשם מתן הפטר.

...

לסיכום: 4.1.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובות, אני סבור כי אין מקום להיעתר לבקשה.

לפיכך, בקשת החייב נדחית והוא יפעל לשלם את סכום ההוצאות שנקבע תוך 10 ימים.

בקשתו של המנהל המיוחד: לטענת המנהל המיוחד, היתקבל לידיו מידע לפיו החייב עובד בקנייה ומכירה של מלאי בשוק החופשי ושהוא מוכר רהיטים משופצים וחלקי חילוף לרכב.

לטענת המנהל המיוחד, החייב לא מדווח על הכנסותיו מעיסוק זה ומכל מקום בהיעדר אישור על העדר כושר עבודה, החייב לא ממצה את פוטנציאל הישתכרותו.

הגדלת צו תשלומים ומיצוי כושר הישתכרות- אני סבורה שבשלב זה לא ניתן להכריע בבקשה ולהגדיל את צו התשלומים לסכום של 2,000 ₪ כאשר מנגד טרם ניתנה החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר אי כושר עבודה.

הכנסותיו הן בסכום של 2,097 ₪, לפיכך אני מוצאת להורות בשלב זה על הגדלת התשלום החודשי לקופת הכנוס לסכום של 300 ₪ אשר ישולם החל מחודש מאי 2021 ואילך או עד להחלטה אחרת.

...

דיון והחלטה: עיון בתיק מעלה שתיק זה אינו בשל לדיון, לפיכך אני מורה על ביטול מועד הדיון הקבוע ליום 30.5.21.

הגדלת צו תשלומים ומיצוי כושר השתכרות- אני סבורה שבשלב זה לא ניתן להכריע בבקשה ולהגדיל את צו התשלומים לסכום של 2,000 ₪ כאשר מנגד טרם ניתנה החלטה של המוסד לביטוח לאומי בדבר אי כושר עבודה.

בבקשה צוין כי נגד המערער הוגשו 11 תביעות חוב בסך העולה על 1.4 מיליון ש"ח, וכי למעט פגור חלקי בתשלום אחד, הוא עומד בצו התשלומים.

עוד צוין כי המערער מהנדס תוכנה בהכשרתו ובעל פוטנציאל להשתכרות גבוהה, וכי צו התשלומים לא הוגדל עד כה מאחר שהוא חזר לשוק העבודה רק בחודש יולי 2019 לאחר שריצה מאסר בגין עבירות מס. המנהלת המיוחדת הוסיפה כי המערער נימנע מלדווח על הכנסותיו והוצאותיו, אך מתלושי השכר שהגיש ביחס לחודשים אוגוסט וספטמבר 2019 בלבד, עולה כי משכורתו החודשית עומדת על סך של כ-14,500 ש"ח (נטו).

...

בית המשפט הורה למנהלת המיוחדת להתייחס לטענות המערער במסגרת הודעת עדכון מטעמה, ובהמשך גם נעתר לבקשה שהגישה להארכת מועד להגשת ההודעה.

הגם שדי באמור לעיל כדי להביא למסקנה כי דין הערעור להידחות, לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמערער עצמו עתר לביטול ההליך בענייננו.

תהיינה הסיבות שעמדו ביסוד בקשתו אשר תהיינה, משעה שבית המשפט נעתר לבקשה, לא יכולה להישמע כל טרוניה מצדו.

התוצאה היא כי הערעור נדחה בלא צורך בתשובה.