כאמור, המבקשים מיאנו לקבל את החלטת בית המשפט קמא והגישו בקשת רשות ערעור זו לפניי, בה טענו, בין היתר, כי הבקשה נדחתה "בנגוד לרוח הפסיקה וההלכות, בכל הקשור להבאת ראיות הזמה". נטען, כי החלטת בית המשפט קמא סגרה למעשה את הגולל בפני המבקשים על האפשרות להפריך עדויות אי אמת וחשיפת האמת בפני בית המשפט, והכל על מנת להעמיד בפניו את התמונה המלאה, על מנת שבסופו של יום יינתן פסק דין המבוסס על המציאות העובדתית והמשפטית.
...
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת מ' קלמפנר נבון, מיום 16.3.2021, בת"א 39131-08-16, במסגרתה דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשים להגשת "עדויות הזמה".
ייאמר מיד, כי לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על צרופותיה ובתיק המתנהל לפני בית המשפט קמא ולאחר שנתתי דעתי לטענות המבקשים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה.
כפי שצוין, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות, אף ללא קבלת תשובה.
על המבקשים היה לצפות ולהיערך לניהול תביעתם ולא לבחור לעתור, לאחר סיום הראיות, להבאת ראיות "הזמה" שיש בהן, כלשון בית המשפט קמא, לתת בידי המבקשים "שיקול דעת רחב ביותר בדבר אותן עדויות שברצונם להביא שעה שאלו לא מפורטות דיי הצורך. בכך הנזק הדיוני שייגרם לצד שכנגד עלול להיות משמעותי ביותר".
בסופו של יום, משלא מדובר באחד מאותם מקרים חריגים המצדיקים התערבותה של ערכאת הערעור בשלב זה ושעה שלמבקשים שמורות טענותיהם לשלב הערעור, ככל שיהיה בכך צורך, הרי שדין הבקשה להידחות.
השורה התחתונה היא, כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.