בקשה להבאת ראיות מפריכות וזימון עדים נוספים לאחר שמיעת ראיות

לאחר מכן היתקיימו שתי ישיבות לשמיעת ראיות: האחת היתקיימה ביום 5.12.21, בה העידו התובעים; ולאחריה הגישה הנתבעת 1 את הבקשה דנן; הישיבה השנייה היתקיימה ביום 12.12.21, ובה העידו מנהלה של הנתבעת 1, המהנדס מנסור סלאמה; הנתבע 2, המהנדס תאיר קדמאני, והנתבע 3, הנדסאי בנין, אבי לוי.

לטענתם, בשלב מאוחר זה של הדיון בתיק, כאשר מתנהלים דיוני ההוכחות, מבקשת הנתבעת 1 שלא הגישה כלל תיק מוצגים מטעמה, לזמן עדים ולצרף באמצעותם מסמכים חדשים, בטענה שקיימת עמימות בעיניין התוכניות שהוגשו לה לצורך בניית החדר הנוסף, כאשר היא יודעת היטב שלא היו תוכניות כאלה, למרות טענתה כי לא שמרה את התוכניות, והמדובר בהתנהלות חסרת תו"ל. למעשה, הנתבעת 1 מבקשת להביא ראיה מפריכה אחת, תיק הוועדה המקומית, אותו יכלה להגיש במועד הגשת ראיותיה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה , בכתבי הטענות, בפרוטוקול ישיבת ההוכחות הראשונה, ובתצהירי הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

אל נוכח הדברים האמורים ובהתחשב בכך שבהתאם לרוח תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, ישנה חשיבות רבה לצורך ביעילות הדיון, אי הארכתו, ההוגנות הנדרשת בניהולו והחיסכון במשאבי זמן ובעלויות, אני דוחה את הבקשה.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

לטענת הנתבעים, המקרים בהם הפסיקה התירה לנתבע להגיש ראיות נוספות לאחר שמיעת הראיות, היו כאשר הנתבע כבר הגיש תצהירים, ולאחר מכן הוגשה בקשה על ידי התובע להבאת עד נוסף.

תקנה 66 לתקנות קובעת לעניין הבאת סדר הבאת הראיות, כי "באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט". ברע"א 10732/06 ארגון הנהגים ברעננה בע"מ נ' רעננית הסעות וטיולים בע"מ (פורסם בנבו) (1.1.07) נקבע כי שיקולים של יעילות דיונית עשויים להצדיק הוראה לנתבע להגיש את תצהיריו לפני עדותם של חלק מעדי התובע, כל עוד אין הדבר גורם לפגיעה מהותית בנתבע.

ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרישמי (פורסם בנבו, 26.10.05), נקבע כי יש להעדיף את הגשת התצהירים מטעם הנתבע אף שגירסתם של כל עדי התובע טרם נפרסה, מהטעם "שיהיה קשה לקדם את ההליך בגדר קדם המשפט כל עוד מונחים בפני בית המשפט אך תצהירים של עדי התובע (שאמנם אינם כל עדיו, שהרי עד או עדים מסוימים סירבו ליתן תצהיר). ברור כי על מנת שיהיה ניתן לקיים קדם משפט יעיל ופורה רצוי שלמצער תצהיריהם של העדים המוכנים לתיתם – הן מטעם התובע והן מטעם הנתבע – יהיו בפני בית המשפט בקדם המשפט". לאחר שנתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, אני סבורה כי במקרה דנן, ובאיזון בין יעילות הדיון לבין הפגיעה הנטענת בזכות הנתבעים להביא ראיותיהם בתום פרשת התביעה, דרך המלך הנה הגשת ראיות הנתבעים כעת, תוך שתישמר להם הזכות להביא ראיות נוספות לאחר שמיעת העדים שבקש התובע לזמן, כמפורט להלן.

...

אף לא מצאתי מקום להיעתר בשלב זה לבקשת הנתבעים לפצל את עדויות העדים שביקש התובע לזמן, כך שחקירתם הנגדית תתקיים במועד אחר מעדותם הראשית.

העדים ייחקרו, אפוא, בחקירה נגדית באותו מועד בו יעידו בחקירה ראשית, כפי שהיה לו העדויות כולן היו נשמעות בעל פה. לסיכום בקשת התובע לזימון העדים מתקבלת.

בקשת הנתבעים להוצאת ראיות ותצהירים מתקבלת באופן חלקי, כמפורט בהחלטה זו. בקשת הנתבעים להגיש ראיותיהם לאחר שתישמע כל פרשת התביעה נדחית, בכפוף להבהרות הפורטות לעיל.

כמו כן, בהתאם לתקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי "בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעיניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד". לתובע או לנתבע אין זכות מוקנית להבאת ראיות מפריכות בתום פרשת ההגנה, אלא הדבר מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר לא יתיר לעשות כן אלא במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעונו או מראיותיו של הצד שכנגד, או במקרים בהם נידרש הדבר על מנת לערער את מהימנותו של עד מעדי הצדדים (ראו רעא 686/13 עמיעד מערכות מים בע"מ נ' טי אס טי סינרג'י בע"מ, פסקה 7 (17.03.2013)).

. לעניין השיקולים הרלוואנטיים לבחינת הבקשה, הפסיקה קבעה כי בבואו של בית המשפט לבחון בקשה להבאת ראיה מפריכה, עליו לשקול שיקולים הכוללים, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת אשר מבקש מי מהצדדים לצרף; השלב אליו הגיע ההליך המשפטי; והאם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר (ראו עא 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"מ מו(3) 738, פסקה 8 (05.07.1992)).

לעניין זה, יפים דבריה של כבוד השופטת וילנר בעיניין המועצה המקומית אעבלין, לפיהם "במקרים בהם נותר בלבו של בית המשפט ספק בשאלה מקצועית שבמחלוקת, רשאי הוא למנות מומחה מטעמו בכל שלב שהוא (כאמור, לאחר מתן היזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם בנידון) ולרבות לאחר הגשת סיכומים, ושמא, אף ראוי למנות מומחה כאמור על מנת להתיר ספקות ככל שנותרו בליבו של בית המשפט אף לאחר שמיעת הראיות. ודוק, ההחלטה על מינוי מומחה היא החלטה המצויה בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית ..." (ראו רע"א 2714/20 המועצה המקומית אעבלין נ' מוסדות חינוך מר אליאס-אעבלין, פסקה 7 (12.05.2020)).

...

לאחר שעיינתי בתגובות שהוגשו על ידי הצדדים בקשתי הבהרות – האם קיים מסמך מקורי של פרוטוקול הפגישה וכן בקשתי לברר עם חברון האם יאות להעמיד את עצמו לבדיקה, אם וככל שימונה מומחה מטעם בית המשפט, או האם יסכים לספק כתבי יד אחרים שלו.

בנסיבות העניין, היא עשויה אף להיות מכרעת" (הדגשות שלי) (ראו רעא 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ, פסקה 3 (31.07.2001)), סבורני כי מוצדק במקרה הנדון להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, שיבחן האם מדובר בכתב ידו של חברון אם לאו.

סוף דבר הצדדים יבואו בדברים לעניין זהות המומחה ויודיעו לבית המשפט על זהותו תוך 7 ימים.

מבוא מונחת לפני בקשת התובעת י' כ' (להלן - "המבקשת") להבאת ראיות הזמה ו/או ראיות נוספות, זאת לאחר שנשמעו מלוא הראיות ובכלל זאת הוגש דו"ח חוקר מטעמה של הנתבעת, אשר הוצג במעמד דיון ההוכחות שהתקיים ביום 24.12.2023, ונשמעה עדותו של אחי המבקשת.

בעיניין זה הפניתה המבקשת לאמות המידה שנקבעו בפסיקה, לצורך קבלת בקשה להגשת ראיות מפריכות לאחר שמיעת ראיות ההגנה (רע"א 1441/17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (פורסם במאגרים משפטיים 27.03.2017); ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מ"ו(3) 738 (1992); ע"א 4494/97 סלאח נ' סלאח (פורסם במאגרים משפטיים 04.01.2000); רע"א 2825/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אולמי נ' מלכה בע"מ, תק-על 2001(23) 840).

בעיניין זה אף הפניתה המשיבה לחקירתה הנגדית של המבקשת, במסגרתה לא נתנה כל הסבר המניח את הדעת מדוע לא זומנו העדות המבוקשות לישיבת ההוכחות, וכך גם לא ניתן הסבר סביר במסגרת בקשה זו. בהתאם לאמור, לגישת המשיבה, אין לראות בבקשה זו בקשה להבאת ראיות הזמה, אלא בקשה להשלמת ראיות, כאשר יש בה לגרום נזק רב בהגנת המשיבה, בפרט כאשר נשמעו סיכומי הצדדים.

...

בהתאם לכך, משהייתה מודעת המבקשת לצורך בהבאתן של עדויות אלה, אזי אינני מקבל את טענת המבקשת, שגילתה את הצורך בכך לאחר חשיפת דו"ח החקירה, ואני קובע כי למבקשת מחדל משמעותי בהקשר זה. הנזק הדיוני כאמור לעיל, הבקשה הוגשה לאחר הצגת הסיכומים מטעם הצדדים, וקבלתה בעת הזו משמעותה פתיחת ההליך מחדש באופן שיש בו, כדי לגרום נזק למשיבה, אשר כבר חשפה את מלוא הראיות שברשותה.

סוף דבר לאור האמור, אף שמדובר בעדות שיכול ותהא משמעותית למי מהצדדים, הרי שנוכח מחדלה של המבקשת, אשר בחרה שלא לזמן את הקטינה ואת אמה לעדות מטעמה בשלב פרשת התביעה, הרי שאני דוחה את הבקשה.

המבקשת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך של 2,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

ככלל, עתוי הגשת בקשה להבאת ראיות מפריכות או עדות הזמה לאחר תום שמיעת הראיות, מהוה חריגה מכללי השמיעה הרגילים, והדבר עלול לסרבל את ההליך בנגוד למטרות סדר הדין המהיר.

בפסיקה נקבעו מספר אמות מידה ומבחנים לגבי מתי ראוי להעתר לבקשה להבאת ראיות נוספות לאחר תום שמיעתן (רע"א 1498/09 אוחיון נ' גולדפינגר (10.3.2009), רע"א 8597/21 יעקב נ' נבואני (21.2.2022), ע"א 9895/16 קידר נ' קידר (2.2.2017)).

אשר לשיקול של סירבול ההליך וסטייה מסדרי הדין – אכן, זימון עד נוסף בשלב זה עלול להביא לעיכוב מסוים במתן פסק הדין ולדחיית מועדים נוספים.

...

לבסוף נבחנת התנהלות בעל הדין - התנהלותו הכוללת של בעל הדין, מידת שיתוף הפעולה שלו והיענותו להוראות בית המשפט לאורך ההליך, עשויות להשפיע אף הן על נכונות בית המשפט להיעתר לבקשה.

אולם, במקרה חריג זה, אני סבור כי האינטרס של עשיית צדק וגילוי האמת גובר, ומצדיק את הסטייה המתונה מסדרי הדין.

נוכח כל האמור, החלטתי היא להתיר לתובע לזמן את מר מסלם מוחמד בן חסן למתן עדות.