בתמצית, עוסקת התביעה ברישיון יבוא שומן חזיר שניתן לתובעת בחודש יוני 2018, שלא הוארך תוקפו ולא חודש הרישיון כבקשת התובעת נוכח טענת הנתבע, כי הוברר לו בדיעבד כי לשר הכלכלה לא מוקנית הסמכות לאשר יבוא של מוצר שומן חזיר על פי חוק בשר ומוצריו, התשנ"ד- 1994.
בעתירה בנידון שהגישה התובעת )עת"מ (ירושלים) 6812-03-19), נקבע בפסק דין מיום 30.05.2019 של כב' השופט שחם, כי לשר הכלכלה לא היתה הסמכות ליתן לתובעת רישיון לייבא שומן בשר חזיר.
...
התובעת טענה מנגד כי יש לדחות את הבקשה מחמת מועד הגשתה, בסמוך למועד ההוכחות על אף, שהיטב היה ידוע לנתבע, עוד מיום הגשת התביעה, על מצבו הכלכלי הדחוק של בעל מניות התובעת.
על שלבי בחינת הבקשה להורות על הפקדת ערובה עמד כב' השופט עמית ברע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ ואח' נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ ואח' (14.02.2016) (להלן-"פרשת אור") : "תכליתו העיקרית של חוק החברות הינה להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל לגבות הוצאות מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים...לאור תכלית זו, בבואו להחליט בבקשה לחייב תובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, בית המשפט עורך בדיקה תלת-שלבית: בשלב הראשון נבדק אם התובעת יכולה, מבחינה כלכלית, לעמוד בהוצאות שתפסקנה. בשלב זה, בית המשפט לוקח בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי (אורכו, מורכבותו, האם נדרשים מומחים או גילויים חריגים), שכר הטרחה הצפוי, וסיכויי התביעה. אם הגיע בית המשפט למסקנה כי לא עלה בידי החברה להוכיח שתוכל לעמוד בהוצאות הנתבע אם יזכה בדין, הדיון עובר לשלב השני, בו נבחן אם נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מחיוב בערובה. כידוע, במקרה של חברה, להבדיל מתובע אישי, הטלת ערובה הינה הכלל ולא החריג... בשלב השלישי, בית המשפט ייקבע את גובה הערובה ...בשלבים השני והשלישי על בית המשפט לאזן, בין היתר, בין זכות הגישה לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבע. בקביעת הערובה, רשאי בית המשפט לקחת בחשבון נכונותם של מנהלי התובעת או בעלי השליטה בה, לערוב באופן אישי להוצאות..."(שם, פסקה 4).
מן הכלל אל הפרט:
עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי דין הבקשה להתקבל.