ביום 12.10.2022 הורה בית משפט השלום על אי-הארכת מעצרם של המבקשים ולמעשה על שחרורם ממעצר, תוך שנימק את החלטתו במחדלי חקירה של המישטרה (לעניין איתור חומרי חקירה רלוואנטיים בהם סרטי הצלום ממצלמות הגוף של השוטר וממצלמות הרחוב), בהעדר עילת חשש לשיבוש הליכי החקירה, וביתר נסיבות העניין, בהן: גיל המבקשים, העובדה כי הם נעדרי עבר פלילי, ושתוף הפעולה מצידם של המבקשים עם המישטרה.
בית המשפט המחוזי היתייחס בהחלטתו לעובדה כי מאז החלטת בית משפט השלום פעלו גורמי החקירה לריפוי מחדלם ולאיתור חומרי החקירה, וכן לעמדתו לפיה קיים חשש לשיבוב הליכי החקירה נוכח העובדה שישנם מעורבים נוספים שטרם אותרו.
השאלה כפי שהוצגה בבקשה שלפניי אינה מצריכה הכרעה בנסיבות דנן, שכן תוכנה של החלטת בית המשפט המחוזי אינה כנטען על ידי המבקשים: בית המשפט המחוזי מצא כי המסוכנות העולה מהנסיבות הקונקרטיות של העבירה היא ברף גבוה המצדיק את הותרת המבקשים במעצר, חרף היותם קטינים.
...
לבסוף קבע בית המשפט המחוזי, כדלקמן: "הגם שישנם שיקולים התומכים בהחלטת השחרור, סבורני שהחומרה הרבה שיש לייחס לחשדות נגד המשיבים, ובפרט לחשד נגד משיב 2 בדבר שליפת סכין, אינה מאפשרת שחרור לחלופה בשלב בקשת הארכת המעצר הראשונה".
בבקשה שלפניי עותרים המבקשים לשחרר את המבקשים ממעצר, לאלתר, ולחילופין לקבוע דיון בעניינם למחר (יום שישי) בבוקר, בבית משפט זה.
המבקשים טוענים כי הבקשה מעלה שאלה עקרונית, בעלת חשיבות רחבה, והיא: "האם למעשה, כל אימת שמדובר בחשד שחומרתו רבה, לא ניתן להורות על שחרור בהארכה ראשונה, ללא קשר למיהות החשוד, מחדלי חקירה, הפרת זכויות של חשודים וחלופה אשר יש בכוחה להפיג את החשש לשיבוש ולמסוכנות".
לחילופין, נטען כי המקרה דנן מצדיק מתן רשות לערור גם אם הוא אינו מעלה שאלה משפטית עקרונית, וזאת לאור נסיבותיו המיוחדות כפי שנמנו על ידי בית משפט השלום בהחלטתו.
לאחר שעיינתי בבקשה, מצאתי כי דינה להידחות, משאינה מראה עילה להתערבות בית משפט זה במסגרת ערר ב-"גלגול שלישי".
כידוע, על בקשת רשות לערור ב-"גלגול שלישי" בהליכי מעצר יחולו אמות מידה מצמצמות, כך שרשות שכזו תינתן רק במקרים המעוררים שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או לחילופין, בהתקיים נסיבות ייחודיות המצדיקות התערבות (ראו מני רבים: בש"פ 5702/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (2.9.2022)).
סבורני כי הרצון לקיים דיון בעניין מעצרם של המבקשים דווקא בפני בית משפט זה, בבוקרו של יום שבו עתיד (ככל הנראה) להתקיים דיון באותו העניין בבית משפט השלום (האפשרות האחרת היא שלא תתבקש בכלל הארכת מעצרם של המבקשים מאחורי סורג ובריח), אינה מתאימה לטענה לפיה מדובר במקרה המצדיק את השימוש בסמכותו של בית משפט זה, לדון בערר ב-"גלגול שלישי", הגם שאינו מעורר שאלה עקרונית, סמכות השמורה, כאמור, למקרים חריגים.
התוצאה היא שדין הבקשה להידחות.