ביום 6.5.2018 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירה של מעשה טירור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיפים 329(א)(1) ו-329(א)(2), בצרוף סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.
בקבוק התבערה היתפוצץ, התלקח, והצית את נעליו של אחד המאבטחים ואת מכנסיו של אחד מן התושבים.
בשלב זה יידה העורר שתי אבנים נוספות לעבר הקבוצה, ואחד מהנאשמים האחרים יידה לעברה בקבוק תבערה נוסף, אשר לא התלקח.
מכל מקום, כטענת באת כוח המשיבה, דומה כי ההליך הפלילי נמצא לקראת סיומו עם סיום פרשת התביעה – וזאת אף אם בא-כוח העורר חולק על סברה אופטימית זו.
בנסיבות המתוארות, אני סבור כי יש להעתר לבקשה להארכת מעצרו של העורר, אך יחד עם זאת, נכון יעשה בית המשפט קמא אם יקדים את הדיון הקבוע לחודש מרץ 2019 וכן יפעל לעיבוי לוח הדיונים בתיק, מוקדם ככל שניתן, וזאת לנוכח העובדה כי מדובר בקטין, ובשים לב להארכות המעצר שנתבקשו בעיניינו עד עתה.
...
מכל מקום, כטענת באת כוח המשיבה, דומה כי ההליך הפלילי נמצא לקראת סיומו עם סיום פרשת התביעה – וזאת אף אם בא-כוח העורר חולק על סברה אופטימית זו.
בנסיבות המתוארות, אני סבור כי יש להיעתר לבקשה להארכת מעצרו של העורר, אך יחד עם זאת, נכון יעשה בית המשפט קמא אם יקדים את הדיון הקבוע לחודש מרץ 2019 וכן יפעל לעיבוי לוח הדיונים בתיק, מוקדם ככל שניתן, וזאת לנוכח העובדה כי מדובר בקטין, ובשים לב להארכות המעצר שנתבקשו בעניינו עד עתה.
אשר על כן, הערר נדחה.
אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים, החל מיום 4.2.2019, או עד למתן פסד ב-תפ"ח 11033-05-18 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.
