בקשה להארכת מועד להישפט בעבירת בידוד

רקע וטענות הצדדים ביום 26.10.21 נקנס המבקש בגין עבירה של חובת הפרת בידוד בשל נגיף הקורונה.

הסעיף קובע כדלקמן : " הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להשפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להשפט באיחור, ובילבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו ". ( ההדגשות אינן במקור נ.מ.ל) החוק מפנה אפוא לתנאים האמורים בסעיף 229 (ה) על פיהם, תובע רשאי לידון בבקשה לביטול הודעת תשלום קנס או בקשה להשפט שהוגשה באיחור, אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה לאחר שהוסרה המניעה, כן הוסיף וקבע המחוקק, כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להשפט מנימוקים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, דהיינו נימוקים החורגים מאלה הקבועים בסעיף 229 (ה) שעניינם בעיקר במניעה ביכולתו של המבקש להגיש את הבקשה.

...

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתו המרכזית והיחידה של המבקש היא כפירתו בעובדות כתב האישום וזאת מבלי שהגיש כל ראיה לכך שלא הפר בידוד או לחילופין כל ראיה למגוריו בתל אביב ולכך שפעל להסרת הבידוד שהוטל עליו לכאורה בשוגג.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח מצוקה כלכלית אשר נגרמה עקב מגיפת הקורונה אני מורה על ביטול ריבית פיגורים במידה והוטלה בעניינו של הדו"ח מושא בקשה זו. המבקש ישלם סכום הקנס עד יום 1.10.22.

ביום 24.06.2021 הגיש המבקש באמצעות בא כוחו, בקשה להארכת מועד להשפט בהתאם לסעיף 230 לחסד"פ. לטענת המבקש הוא לא קיבל הודעה על ביצוע העבירות כנטען בהודעת תשלום הקנס, ומיד כשנודע לו על הדו"ח הוא פנה לבא כוחו על מנת שיגיש בקשה בהתאם.

המבקש כופר בעובדות הודעת תשלום הקנס ולטענתו, העבירה לא בוצעה על ידו, וכי תקופת הבידוד הסתיימה ולא היה חייב הנאשם לשיטתו ביום ביצוע העבירה הנטענת להשאר בבידוד ביתי ואף לא היה חולה מאומת, וככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשתו למתן ארכה להשפט ייגרם לו עוות דין .

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, קובע אני כי דין הבקשה להידחות.

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתו המרכזית והיחידה של המבקש היא כפירתו בעובדות כתב האישום מבלי שנימק כפירתו, ולכן לכאורה לשיטתו טענה זו מצדיקה להיעתר לבקשתו לארכה להישפט מן הטעם שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשת כופרת בעובדות הודעת תשלום הקנס ולטענתה, העבירה לא בוצעה על ידה, היא לא ידעה שעליה להיות בבידוד, לא קיבלה הודעה שכזו וגם אין כל סיבה שתהיה בבידוד מאחר ולא אובחנה כחולת קורונה ולא נסעה לחו"ל, וככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשתה למתן ארכה להשפט ייגרם לה עוות דין .

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהוה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להיתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתה המרכזית והיחידה של המבקשת היא כפירתה בעובדות כתב האישום בטענה שלא ידעה על הודעת תשלום הקנס וגם לא קיבלה הודעה בדבר חובת הבידוד, ולכן לכאורה לשיטתה טענה זו מצדיקה להעתר לבקשתה לארכה להשפט מן הטעם שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין.

...

לטענת המשיבה נימוקיה של המבקשת אינם עומדים בדרישות החוק בהתאם לסעיפים 8 א (ו) ו – 13 (ב) לחוק העבירות המנהליות , ולמבקשת היתה קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט באמצעות טופס מקוון , אך המבקשת בחרה שלא לעשות כן, ולכן יש לדחות בקשתה על הסף, בפרט שהוגשה בשיהוי ניכר ובחלוף ארבעה חודשים מתום התקופה הקבועה בחוק להגשת בקשה זו. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, קובע אני כי דין הבקשה להידחות.

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתה המרכזית והיחידה של המבקשת היא כפירתה בעובדות כתב האישום בטענה שלא ידעה על הודעת תשלום הקנס וגם לא קיבלה הודעה בדבר חובת הבידוד, ולכן לכאורה לשיטתה טענה זו מצדיקה להיעתר לבקשתה לארכה להישפט מן הטעם שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש כופר בעובדות הודעת תשלום הקנס ולטענתו, העבירה לא בוצעה על ידו, הוא לא ידע שעליו להיות בבידוד, לא קיבל הודעה שכזו וגם אין כל סיבה שיהיה בבידוד מאחר ולא אובחן כחולה קורונה ולא נסע לחו"ל, וככל שבית המשפט לא ייעתר לבקשתו למתן ארכה להשפט ייגרם לו עוות דין .

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהוה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להיתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתו המרכזית והיחידה של המבקש היא כפירתו בעובדות כתב האישום בטענה שלא ידע על הודעת תשלום הקנס וגם לא קיבל הודעה בדבר חובת הבידוד, ולכן לכאורה לשיטתו טענה זו מצדיקה להעתר לבקשתו לארכה להשפט מן הטעם שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין.

...

לטענת המשיבה נימוקיו של המבקש אינם עומדים בדרישות החוק בהתאם לסעיפים 8 א (ו) ו – 13 (ב) לחוק העבירות המנהליות , ולמבקש היתה קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט באמצעות טופס מקוון , אך המבקש בחר שלא לעשות כן, ולכן יש לדחות בקשתו על הסף, בפרט שהוגשה בשיהוי ניכר ובחלוף ארבעה חודשים מתום התקופה הקבועה בחוק להגשת בקשה זו. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת תגובת המשיבה, קובע אני כי דין הבקשה להידחות.

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתו המרכזית והיחידה של המבקש היא כפירתו בעובדות כתב האישום בטענה שלא ידע על הודעת תשלום הקנס וגם לא קיבל הודעה בדבר חובת הבידוד, ולכן לכאורה לשיטתו טענה זו מצדיקה להיעתר לבקשתו לארכה להישפט מן הטעם שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

דא עקא שטענתו זו של המבקש ראויה להידחות גם מהטעם שגרסתו אינה מתיישבת עם טענותיו כעולה מהודעת תשלום הקנס (נספח א לתגובה).

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

רקע וטענות הצדדים ביום 2.9.21 ניתנה למבקש הודעת תשלום קנס בגין עבירה של חובת הפרת בידוד בשל נגיף הקורונה.

הסעיף קובע כדלקמן : " הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להשפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להשפט באיחור, ובילבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו ". ( ההדגשות אינן במקור נ.מ.ל) החוק מפנה אפוא לתנאים האמורים בסעיף 229 (ה) על פיהם, תובע רשאי לידון בבקשה לביטול הודעת תשלום קנס או בקשה להשפט שהוגשה באיחור, אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה לאחר שהוסרה המניעה, כן הוסיף וקבע המחוקק, כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להשפט מנימוקים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, דהיינו נימוקים החורגים מאלה הקבועים בסעיף 229 (ה) שעניינם בעיקר במניעה ביכולתו של המבקש להגיש את הבקשה.

...

ראו ע"פ (מחוזי י-ם) 2161/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו]); ב"ש (מחוזי נצ') 2003/08 עאטף נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] וגם ראה ע"פ (י-ם) 4448/09 קמר יעקב, עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), שם הוסיף וקבע בית המשפט כדלקמן: "אוסיף, כי לא נעלמה מעיניי זכות הגישה לערכאות, המהווה זכות יסוד חוקתית בשיטת משפטנו, מכוחה זכאי נאשם בפלילים שיינתן לו יומו בבית המשפט, להתגונן כראוי מפני האישום המיוחס לו. יחד עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת וסבורני כי במכלול נסיבות המקרה דנן, כאמור, על זכות זו לסגת מפני השיקולים עליהם עמדתי לעיל, לרבות החובה הציבורית המוטלת על מערכת בתי המשפט להבטיח כי משפטים יתנהלו כסדרם ובהתאם למועדים שנקבעו בדין". טענתו המרכזית והיחידה של המבקש היא כפירתו בעובדות כתב האישום וזאת מבלי שמפרט בבקשתו כיצד נודע לו על הודעת תשלום הקנס ואין כל פירוט בעניין זה. דא עקא, כבר נקבע לא אחת בפסיקה שכפירה בעובדות כתב האישום לא יכולה להוות כשלעצמה עילה לבטל פסק דין שניתן בהעדר בעבירות מנהליות ועבירות קנס.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח מצוקה כלכלית אשר נגרמה עקב מגיפת הקורונה אני מורה על ביטול ריבית פיגורים במידה והוטלה בעניינו של הדו"ח מושא בקשה זו. המבקש ישלם סכום הקנס עד יום 1.7.22.