בקשה להארכת מועד להישפט בגין קנס מנהלי על הפרת תקנות קורונה

לפניי בקשה להארכת מועד להשפט בשלוש הודעות קנס (בגין אי עטיית מסכה) שמספרם 70305032206, 70305368493 ו- 70306551089 (להלן: "הדוחות") המבקש טוען כי לא קיבל את הדוחות לידו, הוא כופר בבצוע העבירות, ומוסיף כי נודע לו, לראשונה אודות קיומם באמצעות בירור במרכז לגביית קנסות.

וכן דבריו כב' הש' מאזן דאוד בעפ"ת 13946-09-19 אביעד שמואל (23.10.19):   "13.  ההזמנה לדיון נשלחה בדואר רשום והיא חזרה עם הערה "לא נידרש", לכתובת של המערער, ועל כן נקבע על ידי בית משפט קמא, בצדק רב, שמדובר בהזמנה כדין מכוח חזקת המסירה בהתאם להוראת תקנה  44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי התשל"ד-1974, חזקה שהמערער לא הצליח לסתור.

משהוכחה חזקת המסירה על ידי המשיבה, חובת ההוכחה על המבקש להוכיח, כי לא קיבל את הדו"ח מסיבות אשר אינן תלויות בו. כאמור הודעות תשלום הקנס, ניתנו בשל הפרת צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020 , המדובר בעבירה מנהלית כאמור בתוספת הראשונה לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו – 1985 (להלן: "חוק העבירות מנהליות").

...

דיון והכרעה לאחר עיון ושקילה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה דחייה, ואנמק: נתחיל בשאלה הראשונה, לעניין מסירת הדוחות לידי המבקש, ומועד ידיעתו על קיומם.

"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו (חשש לעיוות דין- ב.ג), במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה" (רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נגד סאלם [25.3.18]).

  אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

הרקע לבקשה: ביום 26.1.21 הוטל על המבקש קנס בסך 5,000 ₪ בשל הפרת חובת בידוד לפי סעיפים 2(ד) לצוו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה), תש"ף – 2020 (להלן: "צו בריאות העם") + סעיפים 20ג(1) ו-20ד(ב)(1) לפקודת בריאות העם, 1940.

המבקש טען בבקשה כי מעולם לא קיבל לידיו את הדו"ח בדבר הפרת הבידוד והוא נודע לו רק לאחר שקבל דואר רשום ובו דרישה נוספת לתשלום חוב על סך 7,500 ₪, או אז פנה ביום 1.8.21 לב"כ על מנת שייצגו בבקשה להארכת מועד להשפט.

נראה כי ניתן לעשות היקש לגבי הארכת מועד להשפט בגין עבירה מנהלית מהלכות שניתנו לגבי בקשות דומות בגין עבירות קנס לפי חוק סדר הדין הפלילי.

תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות, התשמ"ו- 1986 (להלן: "התקנות") הותקנה מכוח סעיף 35(ד) לחוק המאפשר להתקין תקנות משלימות בעיניין המצאת מסמכים, אף בסטייה מהוראות סעיף 35, והיא קובעת כדלקמן: "15. הודעה או מיסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור ייראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלם." לפי הוראת סעיף 35 לחוק העבירות המנהליות בשילוב עם תקנה 15 לתקנות העבירות המנהליות על מנת להוכיח המצאה כדין, על המדינה להוכיח את עצם משלוח הודעת הקנס או מיסמך אחר, בצרוף אישור מסירה למענו של הנקנס, והחזקה היא כי בחלוף 20 יום הודעת הקנס הומצאה כדין.

...

אשר על כן, מששוכנעתי כי עלול להיגרם למבקש עיוות דין במידה ולא יינתן לו יומו בבית המשפט אני מקבלת את הבקשה ומאריכה את המועד להישפט.

לפניי בקשה להארכת מועד להשפט בגין הודעת תשלום קנס בדבר הפרת צו בריאות העם (נגיף קורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף – 2020.

דא עקא שהמבקש מודה שהוא המשיך להפעיל את עסקו גם כאשר הוברר לו (לשיטתו), שהפעלתו בהיעדר מחיצת פלסטיק מנוגדת לתקנות ומסכנת את הציבור בשל התפשטות נגיף הקורונה.

למעלה מן הצריך יובהר למבקש כי מי שמשלם את הקנס ללא משפט – הרי שעבירתו כופרה (ראה סע' 23 לחוק העבירות המינהליות) ולכן היא אינה נרשמת במירשם, ואילו מי שנידרש לשלם את הקנס לאחר שנשפט, הרי שהורשע ולכן תרשם העבירה במרשמו.

...

המשיבה הגיבה כי יש לדחות את הבקשה משום שהמבקש לא פנה במועד ואין בפיו הסבר לאיחור ובהעדר טעמים מיוחדים אחרים.

לאור כל האמור לעיל, מאחר שלא ייגרם למבקש כל עיוות דין אם תידחה בקשתו, ובאין בפיו טענת הגנה של ממש או הסבר לאיחור בהגשת הבקשה – אני דוחה את בקשתו.

לפניי חמש בקשות שהגיש המבקש ביום 31.5.2022, להארכת מועד להגשת בקשה להשפט, בגין קנסות מנהליים שמספרם: 70304043170, 70305980479, 703003828746, 70305787544 ו- 70305787783.

מהודעת קנס 70304043170 עולה כי ביום 3.11.2020 ברח' המסגר בקרית גת, הפעיל המבקש מקום עסק שהפעלתו נאסרה וזאת בנגוד לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות והוראות נוספות), תש"ף – 2020 (להלן: "תקנות סמכויות מיוחדות") בכך שפתח חנות של תבלינים, כאשר בחלקה האחורי של החנות הציב שולחנות וכסאות שם יושבים אנשים, אוכלים ושותים ובנוסף לא התקין המבקש מחצית מגן מפלסטיק.

המבקש אמר לפקח: "אני מבקש לוותר". מהודעת קנס מס' 70305787544 עולה כי ביום 12.1.2021, הפר המבקש את תקנות הסמכויות המיוחדות בכך שהפעיל את מקום העסק שלו, חנות תבלינים בקרית גת ומכר אלכוהול, כאשר אנשים שונים ישבו במקום ושתו בירות.

...

לפיכך, בקשתו של המבקש להארכת המועד בכל הנוגע לדו"חות 70304043170, 703003828746, ו- 70305787544 – נדחית, בהעדר הסבר לאיחור המשמעותי בהגשת הבקשה ובהעדר טענת הגנה של ממש.

זוהי בקשה להארכת מועד להשפט בגין שני דוחות קורונה.

המבקש פנה בתאריכים 25.5.21 וכן 20.10.22 למוקד הקנסות המינהליים של משטרת ישראל (להלן: "מוקד הקנסות") בבקשה לביטול הדו"ח ובבקשה להשפט בשל הדו"ח השני, בקשות שנדחו בשל אי עמידה בזמנים.

בנסיבות אלה, למשיבה עומדת חזקת המסירה בהתאם לסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 המעבירה את הנטל על כתפי הנמען להוכיח שלא קיבל את ההודעה, מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב המנעותו מלקבלן.

לגבי הדו"ח השני מיום 10.11.20 שניתן בגין הפרת סגר ויציאה ממקום מוגבל אציין כי, המבקש לא טען בהזדמנות הראשונה בפני השוטרים כי הוא בדרכו לעבודה חיונית ולא הציג בפני השוטרים מיסמך שמאשר זאת, אלא טען כי היה בדרכו לאחיו למסור לו קרטונים לקטיף תפוחים.

...

לטענת המבקש, בית המשפט מתבקש להאריך את המועד להישפט בגין שני הדוחות, משום שהוא שלח בדואר ערעור על שני הדוחות, לפני תום הזמן, אך הערעור נדחה.

לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף, שכן המבקש פנה כבר בבקשה למוקד הקנסות המנהליים, בבקשה לביטול הדו"ח שנדחתה, ובבקשה להישפט שנדחתה אף היא.

בהינתן האמור, הבקשה הוגשה בשיהוי של שנה ושמונה חודשים מהמועד האחרון להישפט בגין הדוחות וזאת ללא הסבר המניח את הדעת, על כן דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

לפנים משורת הדין ונוכח מצוקה כלכלית אשר נגרמה עקב מגפת הקורונה אני מורה על ביטול ריבית פיגורים, במידה והוטלה, בקשר לדוחות מושא בקשה זו. המבקש ישלם סכום הקנסות עד יום 30/12/22.