בקשה להארכת מועד להגשת תחשיב נזק בתביעת נזיקין

באשר לתיקון תביעת המשיבה בבית משפט קמא: טוענת ב"כ המשיבה, שלאחר שהומצאה חוות דעת מומחה בית-המשפט הגישה היא את תחשיב הנזק כפי שהורה בית משפט קמא והתייחסה למימצאי חוות דעת המומחה, ועקב טעות לא הודיעה על תיקון כתב התביעה על-יסוד חוות דעת המומחה, במועד הקבוע בתקנות, אך לטעמה, היתנהלותה הייתה כאילו עשתה כן. מוסיפה ב"כ המשיבה, כי העובדה ששמה לב לטעותה זו לאחר שהמבקשים הגישו את תחשיב הנזק שלהם אינה אמורה ליגרור פגיעה קשה בזכותה לקבל צדק בבית המשפט, ולשם כך נועד הליך הבקשה להארכת המועד להגשת ההודעה על תיקון התביעה.

באשר לטענת המבקשים, לפיה לא התבקש פיצול סעדים בהליך הראשון סבורני, כפי שגם עמד על-כך בית משפט קמא בפִסקה 14 של החלטתו, שניתן לראות בהחלטת כב' השופטת עדוי-ח'דר מיום 27.12.15 (בהליך הראשון) משום היתר לפיצול סעדים, דהיינו, בהחלטה שבעמ' 5 לפרוט' (שם) נקבע: "טענות התובעת לנפילה במהלך שנת 2011 ולגרימת ניזקי גוף בעקבות אותה נפילה, מן הראוי כי תתבררנה בתביעה נפרדת, ועל כן יהא על התובעת ליזום הליך נפרד ולהגיש תביעה נזיקית ככל שהנה עומדת על טענותיה בהקשר זה. ודוק, התובעת בחרה שלא לכלול את הסעד של פיצויים בשל ניזקי גוף בהגדרת מהות תביעתה.

...

(3) בכל הנוגע למשה – אני דוחה את ערעורו.

(4) אני מחייב את משה לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל).

(5) אני מחייב את המשיבה לשלם ליצחק, באמצעות בא-כוחו, שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ (כולל) וזאת בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.

הרקע לבקשה ביום 04.01.21 הוגשה תביעה נזיקית בסך 75,000 ₪ בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לטענתה, כשנפלה עקב ערימת זבל ועורקי עצים שלא פונו מהמדרכה.

הנתבעת טוענת כי אין להעתר לבקשה בשלב זה של הדיון בו כבר הוגשו תחשיבי נזק וחלף המועד להגשת ראיות.

בבואו לבחון בקשה כאמור, על בית המשפט לשקול מיגוון שיקולים, ובכללם: האם התיקון דרוש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת; היתנהגות המבקש ומועד הגשת הבקשה; האם התיקון עלול לפגוע באנטרס של בעל הדין שכנגד, כאשר דוגמה מובהקת לכך היא מקרה שבו התיקון ימנע ממנו להעלות טענת היתיישנות; האם היעתרות לבקשה תיגרום להכבדה רבה, להארכת הדיון וסרבולו, על חשבון אינטרס בעל הדין שכנגד והאנטרס הצבורי שבייעול הליכים וחסכון בזמן שפוטי;.

...

למרות האמור ומאחר שלמרות העיכוב בבירור ההליך, מדובר בהליך שנפתח לפני כשנה ומאחר שדחיית הבקשה תגרום לתוצאה קשה לתובעת, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה בכפוף לחיובה בהוצאות הנתבעת.

אוסיף כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי הודעת התובעת כי לא תגיש חוות דעת, מהווה הודאת בעל דין כי לא נגרמה לה נכות.

בנוסף אציין כי הבקשה בענייננו לא הוגשה מכוח תקנה 93(א) לתקנות אלא התבקש תיקון כתב התביעה באמצעות צירוף חוות דעת, על כן לא מצאתי לנכון להידרש ל"טעמים המיוחדים" הנדרשים בתקנה זו. ככל שהנתבעת תסבור כי נגרם לה נזק עקב הבקשה המאוחרת להגיש חוות דעת, היא תוכל לטעון בעניין זה. סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספת חוות דעת רפואית, מתקבלת.

לפני תביעה לקבלת פיצויים מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע טען כי שיעור נכותו התפקודית ושיעור הגריעה מכושר הישתכרותו העתידי הם כשיעור נכותו הרפואית והוא הפנה לכלל טענותיו בתחשיב הנזק שהוגש מטעמו בשלבים המקדמיים של ההליך.

כתב בי הדין הראשון שהוגש מטעם המבטחת היה "בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה", אשר הוגש בשם שתי הנתבעות.

...

בנסיבות התובע, ולאור המפורט לעיל, שוכנעתי כי שיעור הפגיעה בכושר השתכרותו עומד על 8.5% לצמיתות.

על כן, חרף העובדה שלכאורה היה מקום להפחית משיעור הפגיעה התפקודית הכוללת בשל אופיה של הנכות הרפואית – לא שוכנעתי כי זה המקרה להתערבות בפסק הדין".

לסיכום אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לו סך של 93,000 ₪ בצירוף 23.4% בגין שכ"ט עו"ד ובצירוף סך של 712 ₪ בגין אגרת פתיחה.

בכתב ההגנה מטעמו, שהוגש בחודש יוני 2021, כפר הנתבע בטענות התובע ובין השאר טען כי זה לא השתמש בציוד המגן שסופק לו. במסגרת ההליך הוגשו חוות דעת מומחים מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט והוגשו תחשיבי נזק.

ביום 22.2.2023 ניתנה איפה החלטה כדלקמן: "משלא הגיש הנתבע בקשת ארכה להגשת הודעה לצד ג' במועד שנקבע לו בהחלטה מיום 31.1.2023, הרי שמיצה את זכותו להגישה. מובהר, כי אין בכך כדי לפגוע בנתבע, שכן שמורה לו הזכות להגיש תביעה עצמאית ונפרדת נגד המבטחת במקביל לניהול ההליך כאן." בהמשך ההחלטה ניתנו הוראות להגשת רשימת עדים ותיק מוצגים, וכן נקבע קדם משפט מסכם ליום 15.10.2023 ומועד לשמיעת הוכחות ליום 1.5.2024.

בבקשה טען, כי צד ג', חברת ח.י.ב.י. ניהול וייזום פרוייקטים בע"מ (להלן: ח.י.ב.י. בע"מ), היא האחראית הבלעדית בנזיקין כלפי התובע.

...

מכל האמור לעיל, איחוד התובענות יסרבל ויעכב את הדיון, ועל כן אינני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה (ראו רע"א 182/21 טר"מ בע"מ נ' עז' גרוס ז"ל ואח' [17.1.2021]).

מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לאיחוד התובענות.

ממילא נדחית הבקשה לדחיית קדם המשפט המסכם עד להגשת כתב הגנה בתובענה החדשה.

בפסק הדין ברע"א 7176/21 עריית חדרה נ' ניסן הלברשטיין [פורסם בנבו] (12.12.2021) (להלן "עניין עריית חדרה נ' הלברשטיין") הרחיב בית המשפט העליון (כבוד השופט ע. גרוסקופף) בנוגע למדיניות הנוהגת כיום בהארכת מועד להגשת הודעה לצד שלישי: "הערייה הגישה את הבקשה למשלוח הודעה לצדדים שלישיים כחמשה חודשים לאחר המועד שנקבע לכך בהתאם לתקנה 23(ב) לתקסד"א החדשות, החלות על התביעה הכספית, וזאת מבלי שספקה הסבר של ממש לשהוי, וחרף העובדה שמעיון בכתב הגנתה עולה שכבר במועד הגשתו הערייה היתה מודעת לקיומה של חבות אפשרית מצד הצדדים השלישיים כלפיה.

ראשית, ההליכים המקדמיים הושלמו למעלה מחמשה חודשים לפני הגשת הבקשה, כאשר לאחר מכן אף הוגש תחשיב הנזק מטעם התובעת, וכן הוגשו בקשות להארכת מועד להגשת תחשיב הנזק מטעם הנתבע, מבלי להעלות טענה בדבר עובדות חדשות שנתגלו אשר מצדיקות עיכוב בהגשת תחשיב הנזק ועצירת ההליכים לצורך משלוח הודעה לצד שלישי.

בנגוד למקרים אחרים בהם הארוע הנזיקי מזמן להליך צדדים זרים זה לזה, אשר בחלק מהמקרים אינם מודעים למעורבותו של צד שלישי ולאפשרות של העלאת טענות כלפיו, במקרה דנן מדובר בצדדים שהיו ביניהם יחסים חוזיים, כאשר הטענה מועלית היום כלפי אביה של התובעת ולא כלפי אדם זר לחלוטין.

...

לנתבע ניתנה הזדמנות להשיב לטענות הנתבעת, אולם הוא בחר שלא לעשות כן. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הפסיקה העדכנית, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, על יסוד הנימוקים שלהלן.

סוף דבר הבקשה נדחית, בהיעדר טעם מיוחד להארכת המועד להגשת הודעה לצד שלישי, בשל שיהוי ניכר ובלתי מוצדק, ובשים לב לשלב בו מצוי ההליך.