בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בשל נזקי נזילה והצפה

בחוות דעתו קבע המומחה כי המקור להצפה בדירת התובעת הנו בדירת הנתבעים.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת שמאית של מר אריק פלינר בה הוערכו נזקיה של דירת התובעת על פי המפורט להלן: 1) גירוד סיד וטיח רופפים בתיקרה- 2,500 ₪ 2) גירוד טיח וסיד בקירות – 3,000 ₪ 3) תקוני טיח שפכטל וסיד בתיקרה ובקירות – 8,000 ₪ 4) פירוק, פינוי והחלפת חפוי פרקט – 10,000 ₪ 5) פירוק, פינוי והחלפת מזגן - 2,800 ₪.

לעניין הנזקים לפרקט, ציין המומחה, כי בשיחה טלפונית שערך עם התובעת ב-19.11.21 היא מסרה לו כי היא חושבת שהמצב הנוכחי של הפרקט הנו כתוצאה מהנזילה, וכן מסרה לו כי גם היא סבורה שהמחיר שקבע השמאי מוגזם.

חרף העובדה כי ניתנה לתובעת ההזדמנות להתייחס לחוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט בכתב, לא מצאה לנכון להתייחס לאמירתו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין זה ולפיכך אני מניחה כי היא אינה כופרת בה. בהתייחסות שהגישה התובעת ביום 14.12.21 לחוות דעת מומחה בית המשפט היא עתרה לכך שבית המשפט יעמיד את הפצוי בגין ניזקי הפרקט על 10,000 ₪ בהתאם לחוות הדעת השמאית שהוגשה על ידה, וזאת משלא הוגשה חוות דעת שמאית נגדית על ידי הנתבעת, ומאחר שמומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו כי הערכת הנזק לפרקט אינה נימצאת בתחום מומחיותו.

הנתבעת מבקשת כי בית המשפט יעמיד את סכום הפצוי בגין ניזקי הפרקט בהתאם לקביעת מומחה בית המשפט, דהיינו על סך של 1,500 ₪ בלבד.

הסכם השכירות שהוצג על ידי התובעת הנו ממועד הסמוך לתחילת עבודות התמ"א, ולא ברור מה היה מצב העבודות בשלב זה. לא מן הנמנע כי בהמשך הוחמרו תנאי המחיה במקום או למצער השתננו בהתאם לסוג העבודות המבוצע.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

...

אינני מקבלת את הטענה.

סיכום סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת פיצוי בסך 20,840 ₪.

בנוסף לכך ישלמו הנתבעים לתובעת את חלקה בשכר טרחת מומחה בית המשפט, וכן הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

בכתב התביעה הקטנה המשיבים טענו כי המבקש השכיר להם דירה שאינה ראויה למגורים, אשר כללה ליקויי בנייה ובעיקר ניזקי רטיבות ונזילות, לרבות הצפה כתוצאה מצנרת פגומה וכן רטיבות קשה מקירות וחלונות המטבח.

כך, הן כאשר המבקש פנה לחברת החשמל במהלך חודש יוני 2020 בבקשה לנתק את הדירה מחשמל שהינו מוצר חיוני למחייה, על אף שהמשיבים עדיין התגוררו בדירה, ועל אף שסעיף 4 להסכם השכירות קבע כי תקופת השכירות תסתיים ביום 31.6.2020; הן כאשר המבקש הודיע למשיבים בחודש דצמבר כי אין בכוונתו לאפשר להם לממש את אופציית הארכת תקופת השכירות, על אף שמדובר בזכות חוזית שהייתה נתונה למשיבים לפי הסכם השכירות; והן כאשר המבקש סרב להשיב למשיבים את הבטוחות שנמסרו לו להבטחת התחייבויותיהם לפי הסכם השכירות.

כאמור, מספר חודשים טרם מועד הדיון שנקבע לתיק בבית משפט קמא, המבקש הגיש בקשה בכתב לזימון עדיו למשפט.

סוף דבר לאחר שראיתי לידון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, העירעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שהדיון יושב לבית משפט קמא בעיניין התביעה העיקרית בלבד, וזאת לצורך שמיעת עדותו של איש התחזוקה מטעם המבקש (מר אמין תמימי).

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בעניין, אני סבורה כי קיימת הצדקה לשמיעת עד אחד מתוכם כמפורט להלן: בכל הנוגע לשני השוכרים הנוכחיים של הדירה (בני הזוג סטאוט) – המבקש הציג בדיון בבית משפט קמא מכתב מיום 20.6.2021 בחתימתם של שני השוכרים האמורים.

בהתחשב באמור לעיל, אני סבורה כי מוצדק להשיב את הדיון לבית משפט קמא לצורך שמיעת עדותו של העד הנ"ל, ולו לצורך הסרת חשש שמא המבקש לא קיבל יומו מחמת אי שמיעת העדות האמורה.

סוף דבר לאחר שראיתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, הערעור מתקבל באופן חלקי במובן זה שהדיון יושב לבית משפט קמא בעניין התביעה העיקרית בלבד, וזאת לצורך שמיעת עדותו של איש התחזוקה מטעם המבקש (מר אמין תמימי).

לדברי התובעים, עד למועד עזיבתם את הנכס המשיכו להצטבר במשרד כמויות מים והתובעים אספו אותם בדליים, תוך חשש לגרימת נזק לעובדי המשרד.

מאחר שלוקח לנזילה זמן להתפתח ובסיום היא נחלשת עד היעלמותה, בפועל דובר בשבועיים שלושה של טיפטוף שבהם הייתה התובעת צריכה להשתמש בשני דליים בלבד ויכלה לנקות את העובש עם סמרטוט פשוט ולמנוע את הנזקים שהצטברו.

בשולי הדברים אעיר כי לאחר הדיון הפרונטאלי שהתקיים לפניי ביום 13.9.21, ניתנה על ידי החלטה המתייחסת לתוספת לחוות דעת שמאי מטעם התובעים, מיום 29.3.20, אשר הוגשה על ידם אך במועד הדיון, ולפיה ממליץ השמאי לחברת הביטוח איילון לשלם לתובעים סכומים שונים בגין הנזקים שנגרמו להם.

ראיות הנתבעות הנתבעות צרפו (כנספח ד' לכתב ההגנה מטעמם) סקירה תקשורתית בדבר ההצפה בערי החוף בישראל מחודשים דצמבר 2019 וינואר 2020.

בחוות הדעת הראשונית הוערכו ניזקי התובעים (הכוללים: קלסרים, רהיטים והוצאות ניקיון) בעלות ריאלית של 3,260 ₪ ובערך כינון של 4,650 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.

...

בסופו של דבר הוא נפטר למרבה הצער.

אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה בחלקה, באופן שבו הנתבעים ישלמו לתובעים סכום כולל בסך של 7,000 ₪, וזאת, על דרך האומדנה ונוכח כלל הנתונים שהוצגו לפניי.

תוצאה אשר על כן אני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 5,700 ₪ וכן הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

4.3 הנתבעת ביקשה לשלוח הודעה לצד ג' נגד חברת הביטוח 'כלל', אשר לטענתה העניקה לה כסוי בטוחי למקרים כגון אלה, אך חרף אורכות שניתנו לנתבעת להצביע על כסוי כאמור – דבר לא הוגש, אף הודעה לצד ג' לא נשלחה.

כפי שהסביר השמאי, כאשר נישאל על כך פעם אחר פעם – "יש לי ניסיון של 32 שנה של שמאות. ראיתי נזקים בעשרות אלפי מקרים מהסוג הזה. אני יודע איך משפיעה הצפה לאורך זמן ומה התוצרים של ההצפות האלה" (עמ' 11 ש' 9-10; וכן בעמ' 10 ש' 2 "בשביל זה אני שמאי", ש' 12 "בשביל זה אני שמאי אני מעריך כמה זה היה יכול לעלות").

7.4 משלא הוגשה חוות דעת נגדית, ומאחר ואני סבורה כי מומחה התובעים העריך את הנזקים שנגרמו לדירה באופן הולם ומותאם בנסיבות, אף על הצד הנמוך - כפי שהעיד המומחה עצמו, אני מקבלת את חוות הדעת וקובעת כי הנזקים שנגרמו לדירת התובעים כתוצאה מהנזילה שארעה מדירת הנתבעת הם בסכום של 19,520 ש"ח נכון למועד הארוע (ספטמבר 2019), שהם הסך של 20,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל).

8.2 בנסיבות העניין, אני סבורה כי התובעים זכאים לפצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהתרשלות הנתבעת ומעמידה את הפצוי על הסך של 5,000 ש"ח. התוצאה 9.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 25,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מנזילת מים מדירתה לדירתם.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 יום.

...

7.3 עיינתי ברכיבי חוות הדעת, וכן בתשובות השמאי לשאלות שנשאל בחקירתו הנגדית, ואני סבורה כי יש לאמץ את הערכות שמאי התובעים במלואן.

7.4 משלא הוגשה חוות דעת נגדית, ומאחר ואני סבורה כי מומחה התובעים העריך את הנזקים שנגרמו לדירה באופן הולם ומותאם בנסיבות, אף על הצד הנמוך - כפי שהעיד המומחה עצמו, אני מקבלת את חוות הדעת וקובעת כי הנזקים שנגרמו לדירת התובעים כתוצאה מהנזילה שאירעה מדירת הנתבעת הם בסכום של 19,520 ש"ח נכון למועד האירוע (ספטמבר 2019), שהם הסך של 20,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל).

8.2 בנסיבות העניין, אני סבורה כי התובעים זכאים לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מהתרשלות הנתבעת ומעמידה את הפיצוי על הסך של 5,000 ש"ח. התוצאה 9.1 אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 25,000 ש"ח בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מנזילת מים מדירתה לדירתם.

בנוסף, כשבוע לאחר מכן אירעה תקלה בדוד המים, והתובעים נותרו ללא מים חמים ועם נזילות בכניסה למושכר.

על כן התובעים עותרים לחייב את הנתבע בסך של 34,600 ₪ בגין הפרת חוזה ולאור הנזקים שנגרמו להם, בתוספת עגמת נפש והפסד ימי עבודה.

כן נטען שלא היה כל ליקוי בביוב, אך לבקשת התובעים הנתבע האריך את צנור הביוב.

אף אם אצא מנקודת הנחה שנגרמו לתובעים נזקים כלשהם כתוצאה מהצפות הביוב, הרי שבין הצדדים נטושה מחלוקת האם מדובר היה בליקוי שמקורו בנתבע או בתובעים, מבלי שהתובעים הציגו כל ראיה לתמיכה בטענה בדבר ליקוי במערכת הביוב.

ניתן להגיש בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי-מרכז תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין בידי הצדדים.

...

שנית, הנתבע העיד שיידע את התובעים בעל-פה בדבר הצורך בקבלת אישור רב היישוב, ועדותו מקובלת עליי.

אשר על כן, טענות התובעים בדבר הפרת הסכם השכירות על ידי הנתבע נדחות על ידי.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.