בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 42250-02-19 מיום 6.3.2019, בגדריו נדחה עירעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו (השופט א' האוזרמן) בהמ"ש 13200-11-18 מיום 2.12.2018, במסגרתה נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת בקשה להשפט בגין עבירת נהיגה.
...
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (השופט ר' בן-יוסף) בעפ"ת 42250-02-19 מיום 6.3.2019, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו (השופט א' האוזרמן) בהמ"ש 13200-11-18 מיום 2.12.2018, במסגרתה נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת נהיגה.
המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ערעור על ההחלטה שלא להיעתר לבקשתו להארכת מועד, בגדרו שב על עיקר טענותיו כפי שהובאו בפני בית משפט השלום לתעבורה.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור בקובעו כי הבקשה הוגשה בשיהוי רב, וכי "די בשיהוי כשלעצמו כדי שלא להיעתר לבקשה".
מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה שב המבקש וטוען כי נעשה לו עיוות דין המצדיק מתן רשות לערעור "בגלגול שלישי".
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים אלו, ומשכך דין בקשתו להידחות.
בין מועד מתן הודעת התשלום לבין המועד בו שילם את הקנס, לא הייתה כל מניעה כי המבקש יגיש את בקשתו להארכת מועד אילו אכן סבר כי לא ביצע את העבירה שיוחסה לו.
בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שבקשתו של המבקש אינה מעוררת סוגיה עקרונית כלשהי, לא שוכנעתי כי נגרם לו עיוות דין מהותי המצדיק מתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". לדידי, טעמים אלו אף מצדיקים את דחיית הבקשה להארכת מועד לגופה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
