הצדדים הסכימו להמלצתי ובפסק הדין שניתן על ידי ביום 11/10/23 נמחקה עתירת המסמכים שמוצתה ונקבע שהמרוץ הסטאטוטורי של הזמנים יחל מיום 7/9/23 כשצוין בפסק דיני שראשית על העותרת לפנות בהקדם האפשרי לנת"ע במכתב מיצוי הליכים ולהעלות בו את טענותיה ועל נת"ע להשיב לפניה זו במהירות המרבית באופן שיאפשר לעותרת להגיש עתירה מנהלית במועדים הסטאטוטוריים לאחר קבלת תשובת נת"ע ,שזו הדרך הראויה .
ביום 16/11/23 נתתי החלטה בה קבעתי שהסדר הנכון צריך להיות ראשית מענה של נת"ע לאחר דיון בוועדת המכרזים למכתב מיצוי ההליכים של העותרת ורק אחר כך אמורה הייתה להיות מוגשת העתירה, כשניתן היה להגיש בקשה להארכת מועד להגשת העתירה עד לקבלת המענה למכתב מיצוי ההליכים ורק אחר כך הגשת עתירה (במקרה זה השלמתה) והגשת תשובות המשיבות וביקשתי את היתייחסות המשיבות לכך וכן בקשתי לדעת מה הצפי של נת"ע למתן המענה למכתב מיצוי ההליכים.
...
לאור האמור, אני דוחה את טענת העותרת לגבי הפונקציות.
התוצאה:
לאור כל האמור, אני דוחה את העתירה.
בהתחשב במורכבות המכרז, היקפו הענק ושוויו הכספי שדרש מהמשיבות 1-3 שעות עבודה רבות של צוותים שלמים ,הן מקצועיים והן משפטיים ,כדי להיערך כראוי לטענות הרבות של העותרת ולהתמודד איתן בכתב ובעל פה (הוצאות בעין שנת"ע מעריכה בגובה של כ-150,000 ש"ח) ובהתחשב גם בהליכים הרבים שנקטה העותרת, בליקויים והכשלים הרבים שנפלו בהם וכן בהתנהלות העותרת, כפי שפורטו ונסקרו על ידי , אני מחייב את העותרת לשלם לכל אחת מהמשיבות 1-3 (נת"ע, מטפרו ודן רייל) הוצאות משפט בסך כולל של 85,000 ₪ .