בקשה לדיון נוסף בהחלת צו הפטר על חוב מזונות

עומדת להכרעה בהחלטה זו בקשת היחיד להחיל את צו ההפטר על חוב מזונות עבר שצבר למל"ל. ליחיד חוב אחד בלבד לטובת המוסד לביטוח לאומי בגין מזונות, על סך של 510,183 ₪, בהתאם לתביעת חוב שהוגשה בדין קדימה, מבוסס על תשלומים שבוצעו למוטבת המזונות בין השנים 2005 ועד 2021.

בנוסף, היחיד לא פעל לאורך 14 שנה להפחתת דמי המזונות או ניסיון להגיע להסדר החוב שנצבר משך שנים ארוכות.

דיון והכרעה : סעיף 175(א)(3) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי קובע כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא בהתאם לפסק דין.

...

לאור כל האמור, אין מקום לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ואני דוחה אותה.

סיכום וגורל ההליך כולו : סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון קובע כדלקמן: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע לו במניעת חדלות פירעונו". לאור תוצאת החלטתי זו, היחיד החל את ההליך וצפוי לסיימו במצב של חדלות פירעון.

בכל הנוגע לבקשת היחיד שלא להמשיך ולקזז את חוב המזונות מקצבת הנכות ולקביעת מתווה גבייה של החוב מהיחיד, אני דוחה את הבקשות.

בבקשה שבנידון ביקש החייב להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות וזאת לאור מצבו הרפואי ונסיבותיו האישיות.

לשיטתו, אין הצדקה לידון בבקשת החייב בחלוף יותר מחמש שנים מיום סיום ההליך.

המוסד לביטוח לאומי טען בתגובתו כי בקשתו של החייב הנה תיאורטית מפני שאין הוא נוקט בהליכי גבייה נגדו, אף לא בקיזוז, אלא שדוקא על רקע עובדה זו ומאחר ואין צפי לשפור במצבו של החייב בעתיד, אני סבורה כי יש הצדקה ללכת צעד נוסף, של מתן הפטר מחוב המזונות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובות שהוגשו, שוכנעתי כי נסיבותיו של החייב מצדיקות מתן הפטר גם מחוב מזונות.

בחינת נסיבותיו האישיות של החייב מובילה לטעמי למסקנה כי יש להחיל את ההפטר על חוב המזונות.

המוסד לביטוח לאומי טען בתגובתו כי בקשתו של החייב הינה תיאורטית מפני שאין הוא נוקט בהליכי גבייה נגדו, אף לא בקיזוז, אלא שדווקא על רקע עובדה זו ומאחר ואין צפי לשיפור במצבו של החייב בעתיד, אני סבורה כי יש הצדקה ללכת צעד נוסף, של מתן הפטר מחוב המזונות.

אי לכך, אני נעתרת לבקשה ומורה על החלת ההפטר על חוב המזונות.

בפניי בקשת היחיד למתן צו הפטר והחלת צו ההפטר על חוב המזונות אותו הוא חב לזכאית למזונות, בהתאם לסעיף 175(ב) (2) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן:"חוק חידלות פרעון").

עוד נקבע, כי תוך המועד הנ"ל, היחיד יפנה לגרושתו הנושה על מנת לקבל עמדתה באשר להחרגת חוב המזונות באופן מלא או באופן חלקי, לרבות באשר להחלת צו ההפטר על חוב המזונות וככל שלא יפעל כאמור, ההליך יבוטל ללא כל התראה נוספת.

כמו כן, פורטה רשימת השיקולים (רשימה שאינה סגורה) אותם נידרש בית המשפט לשקול, טרם יורה על החלת ההפטר על חוב המזונות: "כושר הפרעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות הווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעיניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להישתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימאלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. יושם אל לב כי רשימה זו עודנה חלקית והושמט ממנה שיקול מרכזי, הוא עיקרון תום הלב, שהדיון בו ייערך בנפרד בהמשך". ואכן, ביחס לתום הלב של היחיד: "נקבע, כי בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל "למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו" .

...

לפיכך, ובזיקה להתראות שניתנו בהחלטות שפורטו לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

לאור כלל האמור ולאור ביטול ההליך, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

היחיד הסכים למתווה הנ"ל, הצהיר כי הוא מבין שמתוך הסך הנ"ל יעבור 70% לחוב המזונות ובקש לקבוע שזה ישולם בתשלומים בשיעור של 1000 ₪ בחודש ולקבל לאחר מכן הפטר מיתרת החוב למל"ל. בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון ניתנה ליחיד האפשרות להגיש בקשה מתאימה להחיל את ההפטר על יתרת חוב המזונות.

בהחלטה מיום 27/7/23 נדחתה בקשת היחיד להחלת צו ההפטר על חובות המזונות וחובות למג"ק. בסופה של ההחלטה נקבע כי משנדחתה הבקשה נותרה עומדת לבחינה הצעת הממונה לביטול ההליך על בסיס הוראות סעיף 286(א) לחוק שכן נראה שהיחיד יוותר להיתמודד בסיום ההליך עם חובות בסכום משמעותי שאינם ברי הפטר.

ליחיד חובות למל"ל (מזונות), למג"ק ולמע"מ (בגין קנסות), שהנם חובות שאינם בני הפטר לפי סעיף 175(א) לחוק בסכום כולל של כ- 300,000 ש"ח. בהחלטה מיום 27/7/23 נדחתה, כאמור, בקשת היחיד למתן צו הפטר מהחובות למג"ק ולמל"ל. בנוגע לחוב הנוסף בגין קנסות למע"מ, היחיד לא פעל להקטנתם / ביטולם למרות שעמד לו פרק זמן ממושך לעשות כן והוא אף אינו מתייחס לחוב זה בתגובתו.

...

המסקנה כי יש לבטל את ההליך מתחזקת נוכח הנקבע בהחלטה מיום 27/7/23 כי חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב (סע' 27 להחלטה).

בעחדל"פ 22132-09-22 רפאל נ' שלמה הנדל (נאמן) ואח' (פורסם במאגרים, 22/11/23) נפסק כי בשעה שנקבע כי חוב המזונות נצבר בחוסר תום לב, אין מקום להמשיך ולנהל את הליכי חדלות הפירעון ביחס לחובות אחרים שלא נוצרו בחוסר תום לב. אומנם במקרה זה חוב המזונות גבוה בהיקפו מיתר החובות של המערער, שלא כפי בתיק שלפניי, ואולם המסקנה כי אין מקום להמשיך ולנהל את ההליך אינה משתנה לאור הסכום המשמעותי של חוב המזונות, המצטרף לחובות נוספים שאין עליהם הפטר.

התוצאה - אני מורה על ביטול הצו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

בפני בקשת היחיד להחלת צו ההפטר שניתן בעיניינו על חוב המזונות אותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי (להלן:" המל"ל") וזאת- בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 175(ב) לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חידלות פרעון").

בהתאם להמלצת בעלי התפקיד, בדיון שהתקיים ביום 8.11.22, ניתן ליחיד הפטר לאלתר, ואולם הובהר כי צו ההפטר לא יחול על חוב המזונות של היחיד, בהתאם לאמור בסעיף 175(א)(3) לחוק חידלות פרעון.

הפסיקה הכירה במקרים בהם ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בשל נסיבות אישיות קשות של החייב ונסיבות נוספות בהן מצבו הכלכלי של החייב והזמן שחלף מפתיחת התיק מושא החוב.

...

סבורני כי גישת בית המשפט העליון מתאימה גם ליחיד דנן, שכן מחד גילו צעיר יחסית, שכן הוא טרם הגיע לגיל פנסיה בהיותו בן 61.5 בלבד, ומאידך היחיד סובל מבעיות רפואיות וממצב כלכלי רעוע משך שנים רבות, מתקיים מקצבת נכות בלבד ויתרת חוב המזונות קטנה יחסית.

בהתאם לסמכותי על פי סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון, אני מורה כי המל"ל ימשיך לבצע גביית החוב בשיעור המופחת כאמור, לשם סילוק יתרת חוב המזונות עד הגיעו של היחיד לגיל 65.