בקשה לדחיית תביעה שכנגד על הסף בשל מעשה בית דין

הבקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד חן שחר, הנתבע שכנגד, טוען כי יש לדחות את התביעה שכנגד על הסף, מחמת מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא ומסוג השתק עילה; ומשום שטענת השערוך של התובעים שכנגד אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה כי לא הפרו את ההסכם בין הצדדים.

...

נמצא, כי התביעה של שני התובעים – חן שחר וחברת דוד שחר בע"מ – נדחית על הסף בשל מעשה בית דין (תקנה 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).

משהפך פסק הדין לחלוט, אין לערוך בו שינויים למעט שינויים הנובעים מהטעמים המפורטים בסעיף 81 לחוק בתי המשפט, אלא במצבים חריגים ביותר (ראו והשוו רע"א 8671/16 יהודה דורון נ' עמיר גלעד (ניתן ביום 21.2.2017).

סוף דבר – התביעה נגד הנתבעים 1, 2, ו-4 נדחית על הסף; התביעה שכנגד נמחקת על הסף.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ס' גץ-אופיר) מיום 8.11.2022 לדחות את בקשת המבקש לסילוק על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המשיבים (להלן: "ההחלטה").

המשיבים טענו כי יש לדחות את התביעה בגין מעשה בית דין לאור פסק דין שניתן בהליך ת"א שמספרו 39418-07-21, שהתנהל בין המבקש למשיבים ולאור פסק בוררות שניתן בהליך ת"א שמספרו 15640-05-21 שהתנהל בין המבקש למר סעאדה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הבוררות").

...

המשיבים טענו כי יש לדחות את התביעה בגין מעשה בית דין לאור פסק דין שניתן בהליך ת"א שמספרו 39418-07-21, שהתנהל בין המבקש למשיבים ולאור פסק בוררות שניתן בהליך ת"א שמספרו 15640-05-21 שהתנהל בין המבקש למר סעאדה, אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הבוררות").

לאור האמור אני סבורה שאין מדובר במקרה קיצוני המצדיק סילוק על הסף של התביעה בשלב מוקדם של ההליך, ויש לברר את התביעה שכנגד לגופה.

משכך צדק בית המשפט קמא בהחלטתו, ואין להתערב בה. לסיכום לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד התשלום בפועל.

לפנינו בקשות לסילוק תביעה שכנגד על הסף בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מחמת היתיישנות.

דיון הכרעה המסגרת הנורמאטיבית: תקנה לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 מאפשרת לבית הדין לדחות תובענה על הסף, מחמת מעשה בית דין, חוסר סמכות או "כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע". הלכה פסוקה היא כי ככלל סעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים, במשורה וביד קמוצה[footnoteRef:1].

] עוד נקבע בפסיקה כי לצד הריסון בו נוהג בית הדין בעת הוא דן בבקשה לסילוק תביעה על הסף "...משנה זהירות אין משמעו כי תוצאה של דחיית תובענה על הסף מחמת היתיישנות אינה אפשרית, והכל תלוי בנסיבות העניין. בכלל זה יש לשקול, בין היתר, את מידת מובהקות העילה למחיקה לרבות מידת הבירור הנדרשת לצורך הכרעה בה ומידת הזיקה – אם בכלל – בין הבירור הדרוש לשם הכרעה בטענת הסף והבירור העובדתי הדרוש לשם הכרעה בתובענה העיקרית[footnoteRef:3]." [3: (בר"ע (ארצי) 3337-02-19 מדינת ישראל – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נגד ורד רוטפוגל, ניתן ביום 10.2.19 ור' גם בר"ע (ארצי) 49857-12-21 קבוץ רביבים -גלית דהן, ניתן ביום 31.12.21.

...

על רקע האמור, הנתבעים שכנגד הגישו בקשה לדחיית התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנות.

] אף לא מצאנו שיש בסיס בדין או נפקות בעניינו ליתר טענות התובעת שכנגד ובכלל זה טענותיה באשר לקיומה של "עילת תביעה מתמשכת" או לטענות התובעת שכנגד באשר לסעיף 2 לחוק ההתיישנות, ואף לא מצאנו שיש בפסיקה, אליה הפנתה התובעת שכנגד, אשר נסיבותיה שונות מעניינו, בכדי לשנות ממסקנתנו.

כמו כן, אף לא מצאנו לשנות ממסקנתנו לאור טענת התובעת שכנגד לפיה יש ללמוד על אי זניחת זכותה של התובעת שכנגד לאור הודעה ששלחה בשנת 2017 לנתבע שכנגד, לפיה אם לא יחדל במשלוח הודעות שיווקיות תגיש נגדו תלונה במשטרה על הטרדה מינית.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

ביום 30.7.2023 הגישו הנתבעים בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין, וזאת נוכח פסק הדין שדחה את העתירה המינהלית שהגישו התובעים, ושעסק, לטענת הנתבעים, גם בטענות התובעים שהועלו בכתב התביעה בהליך דנן.

בעיניין זה אני מפנה להחלטה שניתנה בע"א 3088/06 ניר נ' רבינוביץ - יו"ר הרשות לבקרה תקציבית, פִסקה 4 (24.1.2008): "בעל דין המגיש הליך כלפי יריבו צריך וחייב להניח שאותו יריב יזדקק לשירותים משפטיים ויישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו. כפועל יוצא מכך חייב בעל דין להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. אמנם, לא בכל מקום בו חוזר בו בעל דין מן ההליך יביא הדבר בהכרח לחיובו בהוצאות בעל דין שכנגד ...

...

בבקשה מציינים הנתבעים, שבפסק הדין בעתירה המינהלית נקבע בצורה מפורשת כי כל טענות התובעים כפי שהובאו בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, הזהות לטענותיהם בהליך שבפניי, דינן להידחות, כך שבניגוד לטענת התובע, מתקיימת עילה לסילוק על הסף, ובקשת התובע למחיקת התביעה היא ניסיון להתחמק מתשלום הוצאות בגין ההליך.

בעניין זה מקובלת עליי טענת התובע, לפיה משעה שהנתבעים לא הציגו אסמכתאות לעלות בניית הממ"ד, אין הם יכולים לעתור לפסיקת הוצאות כנגזרת מעלות זו. לפיכך, בנסיבות אלה יש לקבוע את שיעור שכר הטרחה בהתחשב בהוראת תקנה 151(ב) לתקנות, הקובעת שיש לערוך איזון ראוי בין הבטחת זכות הגישה לערכאות וזכויותיהם של בעלי הדין.

הטעמים לכלל זה נעוצים בצורך למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון וניתנה לגביו הכרעה, ובמניעת העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים.

מן הכלל אל הפרט – נקדים ונציין כי לאחר שעיינו בכלל תיק בית הדין, בטענות הצדדים וכן בתיק בית הדין בהליך הקודם (שהיה בטיפול אב"ד, כאמור לעיל), אנו מקבלים את בקשת הנתבע, ודוחים את התביעה על הסף מטעמי מעשה בית דין.

...

עם זאת, מטעמי קיצור ויעילות הדיון, נציין כי מצאנו טעם רב גם בטענות אלה (ראו במיוחד סעיפים 75-74 לבקשת הנתבע).

סוף דבר – בעניין עזבון המנוח רודה ז"ל ציין כב' הנשיא שמגר – והדברים יפים לענייננו, כי "... משניתנה גושפנקא שיפוטית להסכמת הצדדים בדבר הדרך ליישוב הסכסוך, שוב אין מקום לאפשר להם להחזיר את הגלגל אחורנית ולפתוח מחדש את חזית המריבה, שאם לא כן, לא יהיה בכוחו של פסק הדין למלא את התכלית לה נועד, קרי-יישובם הסופי של סכסוכים" (ע"א 601/88 עיזבון המנוח רודה ז"ל נ' שרייבר, פ"ד מז(2) 441 (1993), עמ' 443).

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית על הסף מטעמי מעשה בית דין.