בקשה לדחיית תביעה על הסף בגין היעדר ביטוח חובה

בית משפט השלום בבאר שבע ת"א 55070-05-21 פלוני נ' מנורה חברה לבטוח בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת רחלי טיקטין עדולם תובעים יורשי עיזבון המנוחה פלונית ואח' ע"י עו"ד פנחס דלויה נתבעים 1. מנורה חברה לבטוח בע"מ ע"י משרד עו"ד עזרא בריק, ע"י עו"ד רות ברקלי דאל 2. קרנית-קרן לפצוי נפגעי תאונת דרכים ע"י משרד עו"ד דורון נוביץ 3. זיאד אבו עראר צדדי ג' 1. זיאד אבו עראר 2. אסמא אבו עראר החלטה בבקשה לדחיית התביעה על הסף בגין היתיישנות

ביום 14.05.21 שוב התבקש תיק מישטרה, אולם ב- 20.05.21 נשלח מכתב דחייה על ידי מנורה ובו נרשם כי על פי בדיקות שנעשו, תעודת החובה הרלבנטית לתאונה אינה מכסה ו/או אינה נותנת כסוי בטוחי מלא לתאונה כתוצאה מאי גילוי ו/או אי גילוי מלא של עניין מהותי.

ניתנה היום, כ"ב טבת תשפ"ב, 26 דצמבר 2021, בהיעדר הצדדים.

...

משהתובע הגיש תביעתו בחלוף תקופת ההתיישנות, אין לראות בטענת ההתיישנות שנטענה על ידי הנתבעת, משום התנהגות בחוסר תום לב. סוף דבר, משהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משבע שנים ממועד אירוע התאונה, דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות - וכך אני מורה.

לסיכום אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

התובעים ישלמו לכל אחת מהנתבעות סך של 3,510 ₪.

טענות הצדדים: ביום 24.2.22 הוגשה הבקשה לדחיית התובענה על הסף בשל העידר עילה והתיישנות.

" בת"א (חי') 24649-02-20 עופר לוי נ' עו"ד זיו לוטן, פסקה 10 (פורסם, 6.2.22) (להלן: "עניין לוטן") אשר ניתן לאחרונה, השופט אבישי רובס סיכם את הכלל בדבר סילוק על הסף והרחיב בנוגע למחיקת תביעה על הסף בהיעדר עילה: "...כלל הוא, כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו הקלושה, שהתובע יזכה בסעד המבוקש. לפיכך, כל עוד קיים סיכוי כי במידה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. מנגד, מקום בו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פרש בכתב התביעה, הוא לא יזכה בפסק הדין, משום שאין לצידו חוק המטיל על הנתבע את החובה לעשות כן, יש למחוק את כתב התביעה על הסף בהיעדר עילה (ראה י. זוסמן, שם, בעמ' 384 - 385 וכן, ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671, ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פ"ד לז(4) 721,ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נגד מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007), ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה, פד"י מה(4) 18 וע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ, סה(1) 144).

...

" דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה, ואבאר: התובעת צירפה לכתב התשובה המשלים מטעמה הסכם שכירות מכוחו נלמדת זכות השימוש של התובעת בדירה ובמחסן הצמוד לה, נשוא התביעה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

הנתבעת תשלם הוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

לפניי בקשת המבקשת (להלן: "הנתבעת") לדחיית התביעה על הסף, בשל טענתה להעדר זכאות לתשלום לתובעת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה, לאור הגדרת "נכות" בפוליסה ככזו המחייבת אובדן מוחלט של איבר או של כושר פעולתו של איבר, הגדרה שאינה מתקיימת במקרה דנא, ולאור כך ששולמו לתובעת התגמולים המגיעים לה. טענות הצדדים בכתבי הטענות התובעת, היא המשיבה בבקשה דנן (להלן: "התובעת"), ילידת 1984, בת 38 כיום, טוענת כי בתאריך 29.9.17, בהיותה בת 33, היא החליקה, נפלה על אבן ונחבלה ביד ימין (להלן: "התאונה").

הנתבעת חוזרת על טענתה כי התשלום לתובעת בוצע על ידה מחמת טעות, ומכל מקום, גם אם שילמה לתובעת ממניעים כלשהם, הדבר אינו יוצר מניעות או חובת תשלום עפ"י הפוליסה, שאינה מעניקה כסוי במקרה הנוכחי.

...

לאור כל האמור, יש לאפשר לתובעת את יומה בבית המשפט, להוכיח טענותיה הרפואיות, העובדתיות והמשפטיות בנוגע לנכותה כתוצאה מהתאונה ואת זכאותה בהתאם לתנאי הפוליסה.

תוצאת האמור היא כי הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות בסכום של 5,000 ₪ וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.

לפניי בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף בשל העידר עילה ושינוי חזית (להלן: "בקשת הסילוק").

זאת ועוד, תקנה 104(א)(2א) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי לא תקובל בקשה לבצוע שטר לרישום אלא אם יצורפו לה "הצהרה בדבר השאלה אם השטר המוגש לבצוע ניתן במסגרת חוזה הלוואה; הוגש שטר לבצוע שניתן כבטוחה לפרעון הלוואה או כתשלום להחזר הלוואה, יפרט המצהיר במסגרת הצהרתו כי עמד בתנאי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג-1993, וצרף את המסמכים הדרושים מכוחו". וראו גם ע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 17.9.87): "על-פי האמור בתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה (ע"א 211/73 [8], בעמ' 515). כאן הוגשה הבקשה על גבי טופס רישמי של לישכת ההוצאה לפועל, טופס הממלא אחר כל דרישות החוק אם אך ממלאים אותו כדבעי" אין לקבל את טענת התובע לפיה טופס בקשת הבצוע הוא סד שנכפה עליו במקרה זה, שכן אותו טופס ממש מבקש מהתובע להצהיר אם מדובר בשטר שניתן בשל הלוואה אם לאו.

...

ולעניין מתן עדיפות למתדיינים יעילים על פני מתדיינים לא יעילים ראו למשל ת"א (י-ם) 3697-07-15 פלוני ואח' נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 6.10.2020): "במקרים מסוימים האינטרס הציבורי שבהעדפת הקצאת זמן שיפוטי למתדיינים יעילים מחייב נקיטת מהלך של סירוב לבקשת תיקון, הגם שמשמעותו תהיה, אולי, מחיקה של התביעה והגשת תביעה חדשה. ויודגש, לא תמיד האינטרס הציבורי יכול לבוא על סיפוקו בחיוב המתדיין בהוצאות, ולעיתים אין מנוס מהחזרת עניינו של המתדיין ל"תחילת התור" של התיקים הממתינים לבירור.

אינני מקבל טענה זו. החלטתו של כבוד השופט חסדיאל עוסקת בבקשה לתיקון תביעה (בקשת ביצוע) וזאת על ידי כך שתיווסף לעילת התביעה כנגד הנתבע טענה להרשאה למי מטעמו של החייב לחתום על השטר.

לאור כל האמור, התביעה נמחקת.

ביום 6.3.2022 המשיב הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף בשל העידר סמכות בהתאם לכללי בררת הדין.

כמו כן נטען כי על אף שאין חובה כזו, ראוי היה שבית משפט קמא היה מקיים דיון בטענות הצדדים לעניין הפורום הנאות לפני ההחלטה למחוק את התביעה על הסף.

נקבע כי באופן עיקרוני, הפורום הנאות לידון בתאונה שכזו יהיה מקום התרחשותה, אולם במקרה שם התביעה כן התבררה בארץ, בשל שהמחלוקת שנדונה לא הייתה מחלוקת נזיקית לגבי התאונה אלא מחלוקת חוזית לגבי תוכן ההסכמות בין הצדדים טרם היציאה לטיול (מחלוקת בין החברה המארגנת את הטיול לבין משתתפי הטיול בשאלה מי היה אחראי לדאוג לכסוי בטוחי לגבי הטיול, וזאת לאחר שהתברר שאין כסוי של חברת ביטוח).

...

בית משפט קמא דחה את טענות המערער בדבר החריגים שלטענתו מתקיימים בענייננו, החריג של טעמי צדק והחריג של מקום משותף של הצדדים, וקבע שבנסיבות המקרה גם שיקולים מערכתיים הנוגעים לאינטרס הציבורי מובילים למסקנה שהפורום המולדובי הוא פורום נאות יותר מזה הישראלי.

בית משפט קמא נתן דעתו לשורה של נסיבות וזיקות המובילות למסקנה אליה הגיע, לרבות השיקולים הבאים: הדין החל על התביעה הוא כאמור הדין המולדובי לאור מקום ביצוע העוולה; הפורום הטבעי לדיון על פי הדין המולדובי הוא בבית המשפט במולדובה; העבירה שבוצעה היא עבירה על פי דיני התעבורה של מולדובה ומשכך טיב הסכסוך קשור קשר הדוק לדיני הנזיקין במולדובה, העשויים להיות שונים מהדין הישראלי; התביעה היא המשך ישיר להליך הפלילי שנוהל עד תומו במולדובה ושבו נאספו הראיות שעשויות להיות חיוניות ומשמעותיות גם לתביעה אזרחית שתוגש; הצדדים חיו במשך שנים במולדובה ומקום מושב המשיב במועד הגשת התביעה היה שם; ראיות ועדים נוספים נמצאים במולדובה.

בהתאם לכך בית משפט קמא בחן את הזיקות ה"איכותיות", ייחס לחלקן משקל מוגבר (כגון לכך שעסקינן בהפרה של דיני התעבורה של מולדובה שעליה חל הדין המולדובי), לחלקן משקל מועט, ומצא שלמעשה, אחרי הכול, הזיקה היחידה של המקרה לישראל היא העובדה שהצדדים מתגוררים בה כיום – ואין בכך די. לכן, ולמרות טיעוני המערער לגבי המקום המשותף וטעמי הצדק, טענות שעלו הן לגבי הדין החל והן לגבי שאלת הפורום הנאות - לא מצאנו להתערב בעמדת בית המשפט קמא.

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.