בקשה לדחיית תביעה לסעד הצהרתי לרישום עסקת מכר מקרקעין

לפניי בקשה של הנתבעת 7, לסילוק התביעה על הסף בהעדר צו ירושה המוכר בדין הישראלי של אביהם המנוח של התובעים, העותרים לרישומם כבעלים במקרקעין נשוא התביעה כיורשי האב המנוח ולביטול רישום הזכויות של הנתבעים במקרקעין.

כן התבקש סעד הצהרתי, לפיו זויפו מיסמכי עסקת מכר של המקרקעין מאביהם סדקי עבד אלזיז חמדאן (להלן - "המנוח חמדאן") לקונה, המנוח רמדן עיד עלי אבו הלאל (להלן - "המנוח רמדן"), שהנתבעים 1-6 הם יורשיו, שהמנוח רמדן מכר את המקרקעין לנתבעת 7 (להלן גם - "המבקשת") הרשומה כבעלת זכויות במקרקעין.

כפועל יוצא מהזיוף, בטלות עיסקאות המכר והתבקש צו, שיורה לנתבע 8 לתקן את הרישום, ברשום של המנוח חמדאן כבעל הזכויות במקרקעין.

לא זו אף זו. בעניינינו קיימת מחלוקת בשאלת הזכויות של המנוח במקרקעין המשליכה על האפשרות להכרה אגבית ומביאה לדחייתה, כמו גם היות צו ירושה פסק מעין קינייני ואף הסעד שהתבקש אינו כספי (כבפרשת סלעית) כי אם קנייניי.

...

לאור האמור, אני קובעת כי אין להכיר בצו הירושה באופן אגבי מכוח סעיף 11 (ב) לחוק אכיפת פסקי חוץ.

לפיכך נדחית הטענה להליך קליטה של צו הירושה באישור של הממונה מכוח צו שעת חירום.

לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי אישור הממונה לצו ירושה, הוא אכן בגדר 'תעודה ציבורית' המשמש כראיה להוכחת קיומו ואמתותו בתור שכזה, אך לא כראיה לאמיתות תוכנו.

הרקע לבקשה עניינו של ההליך קמא בתביעה לסעד הצהרתי שהוגשה נגד המבקש על ידי משיב 1 (להלן: המשיב), כונס הנכסים לנכסי החייב מר אריה לנדאו (להלן: לנדאו).

בתביעה נטען כי בין המבקש לבין לנדאו ושניים נוספים נחתם בשנת 1990 הסכם למכירת זכויותיו של המבקש במקרקעין המצויים ליד שדה התעופה לשעבר שדה דב בתל-אביב (להלן: ההסכם).

המבקש מצידו טען כי דין התביעה להדחות על הסף מחמת היתיישנות, וכי דינה להדחות גם לגופה הואיל ולנדאו הפר את התחייבויותיו על פי ההסכם.

נקבע כי עסקת מכר המקרקעין "כימעט הושלמה", שכן התמורה שולמה במלואה, העסקה דווחה לרשויות המס, נרשמה הערת אזהרה בגינה, הרוכשים ראו במקרקעין כרכושם לאורך השנים והמשיב לא עשה דבר בנידון.

לטענת המבקש, מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן ביצוע פסק הדין ורישום המקרקעין על שם לנדאו, המצוי בהליך פשיטת רגל, יביא לכך שהמקרקעין יימכרו לצד ג' על מנת לכסות על חובותיו.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובטענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

מנגד, במקרים בהם מדובר בנכס שאינו משמש למגוריו של מבקש עיכוב הביצוע וכאשר המבקש לא הצביע על אינטרס מיוחד לגביו, ככלל לא יהיה מקום להיעתר לבקשתו (ע"א 8200/20 עוז נ' אביחי נ. עו"ד ורדי, נאמן לנכסי יצחק יפה, פסקה 7 (21.12.2020) (להלן: עניין עוז); ע"א 1670/22 דקל נ' ליברזון, פסקה 5 (16.3.2022); ע"א 6340/21 אבידן נ' אברג'ל, פסקה 6 (24.9.2021); רע"א 9158/20 זוארץ נ' THE CHURCH MISSIONARY TRUST ASSOCIATION LTD, פסקה 7 (21.1.2021)).

אשר על כן הבקשה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהמשיב רשאי לפעול לרשום את הזכויות במקרקעין על שם לנדאו.

במסגרת ההליך שלפנינו עותר התובע לביטול הרישום של הזכויות במשק ובחנות על שם הנתבע; לסעד הצהרתי לפיו הוא זכאי לשמינית מהזכויות בנחלה ובחנות - בהיותו יורש על פי דין של שמינית מעזבון ההורים המנוחים; לחילופין עותר הוא לחיוב הנתבע בפיצויים בשווי שמינית מערך הזכויות במשק ובחנות לרבות פירות ההשכרה של החנות מחמת הפרה יסודית של התחייבותו, ולחילופי חילופין נוכח התעשרות שלא כדין של הנתבע על חשבונו.

להשלמת התמונה יצוין עוד, כי ביום 28.10.2014 הוגשה על ידי התובע תביעה נוספת בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ה"פ 44824-10-14) לביטול עסקת מכר מקרקעין אשר נסובה סביב העברת הזכויות במשק לנתבע.

במסגרת ההליך הקודם נידרש בית משפט זה לבקשת התובע לסעד הצהרתי, דחה אותה וקבע, לאחר שהתרשם מעדות האב המנוח, כי הפעולות שביצע בקשר עם הזכויות במשק משקפות את רצונו האמיתי; לטענתו התביעה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים תוך שהתובע מסתיר עובדות חשובות שיש בהן להעיד על אופיו ועל מעשיו הנלוזים.

...

גם את ניסיון התובע להצביע על חוסר ההיגיון לכאורה בגרסת הנתבע לפיה המנוחים לא נזקקו לסיוע בהיותם בעלי נכסים אני מוצאת לדחות, משלא הוכח על ידו כי היו בידיהם מקורות כספיים נזילים למימון מלוא צרכיהם שהפכו מורכבים עם התבגרותם, כי אם ההיפך – שוכנעתי שהם התקיימו מקצבאות של המל"ל בלבד (עת קצבת הזקנה של האב הצטמקה משמעותית נוכח אילוצו לשאת בהחזרי ההלוואה תחת התובע שנטלה ולא עמד בהם) ואולי גם מפירות ההשכרה של החנות שאינם גבוהים.

כפי שהובהר לעיל, מן התשתית הראייתית שהונחה לפניי שוכנעתי, כי האב לא בטח בתובע כלל ועיקר, ומצאתי לקבל טענות הנתבע בעניין זה לפיהן נוכח התנהלות התובע ואכזבתו הרבה של האב ממעשיו, הוא חשש שמא התובע ייטול הלוואות ויפעיל על המנוחים לחץ לשעבד זכויותיהם במשק כבטוחה לפירעונן, בפרט שעה שמן המונח לפניי ישנן אינדיקציות לקשיים כלכליים של התובע (לפחות בעבר), ועל שום כך וכדי למנוע התרחשות מעין זו, בחרו המנוחים להעביר עוד בימי חייהם הזכויות בנכסים לנתבע (ראו עמ' 95 ו-96 לפרוטוקול הדיון מיום 10.11.2020).

סוף דבר העולה מן המקובץ כי דין התביעה להידחות, וכי התובע אינו זכאי לסעדים שנתבעו על ידו.

בתחילת ההליך ביקשה המשיבה 7 לדחות את התביעה על הסף משלא הגישו המבקשים צו ירושה של המנוח חמדאן המוכר בדין הישראלי.

בנסיבות של המקרה דנא ולאור הסעד שהתבקש להחזיר את הרישום ע"ש המנוח חמדאן כבעלים במקרקעין ולא מתבקש להורות על רישום הזכויות ע"ש יורשי המנוח או מי מהם, סבור המשיב 8 כי במקרה פרטני זה, ניתן להסתפק בהכרה של הקמ"ט בצו הירושה לשם ניהול התביעה.

מטרת ההליך על פי הסעד שהתבקש היא להביא להשבת המצב לקדמותו ברשום המנוח חמדאן כבעלים במקרקעין ככל שיינתן כעתירתם, סעד הצהרתי על ביטול עסקת המכר בין המנוחים חמדאן ורמדאן מחמת זיוף של מסמכים.

...

על פי החלטתי מיום 6.12.22 הוגשה ביום 26.1.23 עמדת המשיב 8 כנציג בית המשפט בדבר התוקף המשפטי של צו הירושה שאושר על ידו.

דיון ומסקנות: לאחר בחינה של טענות הצדדים; עמדת המשיב 8 בנימוקיו שהובאו בהתאם להחלטה מיום 6.12.22 ובהתחשב בפנייה של המבקשים בהתאם להחלטה בבר"ע, להכרה בצו הירושה ע"י קמ"ט משפטים ובנסיבותיו של ההליך שבפני, בסעד המתבקש כיום להחזרת הרישום במקרקעין בשטח C ע"ש המנוח חמדאן, הגעתי למסקנה כי יש לקדם את ההליך אף שלא הוגש צו ירושה מבית דין שרעי בישראל.

לאור האמור, הבקשה מתקבלת.

אקדים ואציין כי ראיתי לדחות הבקשה לביטול פסק הדין, ולהעתר לבקש למחיקת ההערה בלישכת רישום המקרקעין אך זאת מתוך מתן שהות למבקש להערך.

לאור המחלוקת, ולאור המישכון שנירשם ומנע מן המשיבה להיתקשר בעסקת מכר עם מתעניינים אחרים, הגישה המשיבה ביום 16.05.2022 תביעה כנגד המבקש בבית הדין לממונות "הליכות עולם" שע"י בד"צ "בית יוסף" (להלן: "בית הדין").

המבקש הגיש בבית הדין תביעה שכנגד למתן סעד הצהרתי לפיו הסכם המכר תקף, וביום 26.05.2022 נעתר בית הדין לבקשת המבקש ונתן צו מניעת דיספוזיציה זמני במקרקעין.

...

טענות המשיבה המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד, לרבות הוצאות לדוגמא בשל הטרדת בית המשפט בהגשת הבקשה והסתרת עובדות מהותיות רבות, תוך ניסיון לשיבוש הליכי משפט.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

אשר על כן, נדחית הבקשה לביטול פסק הדין.