בקשה לדחיית מתן תשובה לכונס נכסים רשמי

בית המשפט המחוזי בנצרת פר"ק 36891-01-17 אס.פי.אי. תמציות טבע סי אייץ' אס בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 51051-12-19 שם תיק ללא שמות חיסויים פר"ק 36925-01-17 שם תיק ללא שמות חיסויים פר"ק 36851-01-17 שם תיק ללא שמות חיסויים פר"ק 16617-05-16 שם תיק ללא שמות חיסויים תיק חצוני: בפני כבוד השופט ערפאת טאהא בעיניין: ובעניין: ובעניין: ובעניין: עמקי המזרח בע"מ ח.פ. 514497759 החברה 1. עו"ד דוד פורר המפרקים 2. עו"שד אביב פריצק הקבוצה הירושלמית ליבוא שיווק מספוא (2001) בע"מ הנושה כונס הנכסים הרישמי הכנ"ר החלטה

בישיבת יום 8.2.2017 שמעתי את טענות הצדדים באשר להיבטים השונים של ההסדר המוצע ובסיום הישיבה ביקשו הצדדים לדחות את מתן ההחלטה על מנת לאפשר להם לנסות ולהגיע למתווה מוסכם.

אשר לבקשת המפרקים לפסיקת תוספת מאמץ טענה ב"כ הכנ"ר כי בהתאם להוראות סעיפים 46 ו- 47 לפרק י"ג לנוהל הממונה בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי פירוק, שיעור התוספת בגין מאמץ מיוחד לא יעלה על 25% ובמקרים בהם הביאו פעולות המפרק לגילוי נכסים שלא הוצהרו, והוא נידרש לפעולות מיוחדות ומאומצות לאיתורם, תיקרת התוספת בגין המאמץ המיוחד תעמוד על 50%.

המפרקים הגישו שתי תגובות: אחת לטענות הנושה והשנייה בתשובה לעמדת הכנ"ר. הם טענו כי לכל אחת מהחברות בעלות שונה, היתנהלות עצמאית משלה, חייבים שונים, נושים שונים, הליך משפטי שונה וקופה נפרדת.

...

על כן המליצה המגשרת "כי בגין רכיב זה של 8 מיליון ₪, יקבע למפרקים זמניים שכר בשיעור של 20% וזאת כמקובל במקרים דומים". דיון והכרעה דין הבקשה לביטול ההחלטה מיום 30.8.2021 להידחות.

אשר לבקשה לפסיקת תוספת מאמץ, מקובלת עליי טענת המפרקים הזמניים כי הושקעו על ידם מאמצים רבים בניהול הליכי חדלות הפירעון של שלוש החברות וכי הם נאלצו להתמודד עם חקירות וסוגיות מורכבות וסבוכות, הן על מנת להתחקות אחר פעילותן של החברות, הסיבות לקריסתן ומידת אחריותם של בעלי המניות לנזקים שנגרמו לחברות ולנושים.

סוף דבר, הנני קובע כדלקמן: הבקשה לביטול ההחלטה מיום 30.8.2021 נדחית.

ראו לעניין זה ע"א 6416/01 בנבנשיתי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין בנבנשיתי"): "האחת, כנוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות." סעיף 18ה לפקודה קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרישמי אחת מאלה:

עוד ראו רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד מיכאל (פורסם במאגרים 8.7.2020) שם נקבע: "למעלה מן הצורך, אוסיף כי כפי שציין הכנ"ר בתשובתו, הליך פשיטת רגל כונה לא פעם בפסיקה "חסד של המחוקק" (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.10.2019); ע"א 1752/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.3.2020)), על שום המחילה על חלק מחובותיו של פושט הרגל ובשל ההזדמנות הנתנת במסגרת הליך זה לחייב הנקלע לקושי להחלץ ממצבו ולהשתקם.

אין לתת הכשר להתנהלות זו. אשר על כן, הבקשה נדחית.

...

באשר לחייבת טען המנהל המיוחד כי זו הורשעה על פי הודאתה בעבירות מס. על כן, סבר המנהל המיוחד, כי החייבים יצרו חובות בחוסר תום לב , מתחמקים מנושים ומקימים חברות שונות לשם כך. המלצת המנהל המיוחד היתה כי נוכח חוסר תום הלב של החייבים בשלב יצירת החובות ואי גילוי המידע בחקירתם, דין בקשתם להכריז עליהם כפושטי רגל להידחות.

משכך, נעתר ביתה משפט לבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך וניתן פסק הדין מושא החלטה זו. לטענת החייבים פסק הדין ניתן בסמוך לפרוץ משבר הקורונה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין בקשת החייבים להידחות.

כזכור הנטל הוא על החייבים להוכיח כי יצרו את חובותיהם בתום לב וכן עליהם להתנהל בהליך בתום לב. בכך שהחייבים לא השיבו עד היום לטענות המנהל המיוחד מתחזקת המסקנה כי חובותיהם נוצרו בחוסר תום לב. לא זאת אף זאת, התחמקות החייבים ממענה לנטען בדו"ח המנהל המיוחד והתחמקותם ממתן אפשרות להתחקות אחר נכסיהם, מלמדת שגם התנהלותם בהליך נגועה בחוסר תום לב מובהק.

אין לתת הכשר להתנהלות זו. אשר על כן, הבקשה נדחית.

רקע עובדתי בליפת אגוז; ביום 14/3/2018 ניתן צו כנוס לנכסי החייבת, לבקשתה.

טענות הנאמן בתמצית; ראשית בקשת הנושה לתיקון תביעת החוב הוגשה לאחר כחצי שנה מיום שהכריע הנאמן בתביעה ואישר אותה במלואה (ביום 1/9/19) ומשכך הרי שהכרעת החוב הינה חלוטה; שנית, הבקשה דנן נעדרת כל בסיס משפטי כך שלא ברור מהי העילה שמכוחה מבקשת הנושה ביצוע התיקון האמור ומאין לבית המשפט הסמכות להדרש לבקשה כשזו הוגשה לפני כן לנאמן ונדחתה על ידו.

האם ניתן לתקן תביעת החוב לאחר שתביעת החוב הוכרעה וההכרעה הפכה להיות חלוטה שלא באמצעות הליכי התקיפה הישירה? בנסיבות שלפני הכרעת החוב הפכה לחלוטה זמן רב לפני הגשת הבקשה, מצבת הנשייה התייצבה, ואף נקבעה תכנית פרעון מבוססת בין היתר על מצבת הנשייה שהפכה לחלוטה, לטעמי התשובה לכך בשלילה.

המחוקק מצפה דוקא מנושה גדול, ובעיקר אם הנו גוף כלכלי-מקצועי כעמידר , מיוצג על ידי עורך דין , לו יתרונות בהתנהלות כנגד חייבים, להזהר ולהשקיע משאבים רבים יותר בבחינת המצב המשפטי- עובדתי, ולהקפיד להגיש את תביעותיו, ערעוריו ובקשותיו במועד (השווה רע"א 6610/97 בנק הפועלים בע"מ נ' כונס הנכסים הרישמי, פורסם במאגרים [פורסם בנבו] [7.01.98].

...

הנאמן מנגד טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף ולחלופין לגופה.

בנסיבות העניין גם לו היו פועלים המערערים כדין ומגישים בקשה למתן ארכה להגשת תביעת החוב החדשה, לא היה מקום להיעתר לה, שכן כאמור, הכלל הוא כי יש להקפיד על המועדים הקבועים בתקנות ובפקודה, מפני שפריצת לוח הזמנים האמור תגרום לפגיעה באינטרסים ולציפיות של כל הנושים כמו גם החייב (השווה בש"א (מחוזי-חי') 8504/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' צירני, פורסם במאגרים [11.02.07]; פש"ר (מחוזי-ת"א) בש"א 18584/01 לבידי זהב שיווק לבידים בע"מ נ' שדה, פורסם במאגרים [20.11.01]).

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי מדובר בנושה מוסדי.

הבקשה, נדחית .

בבית המשפט העליון רע"א 1110/20 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: נטלי פרץ נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרישמי 2. עו"ד תמי מייזליק מנהלת מיוחדת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת ש' גלר) בפש"ר 46486-07-17 מיום 14.1.2020 בשם המבקשת: עו"ד בן חור עובדיה ששון ][]החלטה

ביום 16.10.2017 ניתן צו כנוס בעיניינה של המבקשת לבקשתה, ונקבע לה צו תשלומים חודשי בסך של 200 ש"ח. ביום 19.9.2019 הגישה המנהלת המיוחדת שמונתה בעיניינה של המבקשת דו"ח בו נטען כי המבקשת אינה מממשת את פוטנציאל הישתכרותה; אינה מגישה דוחות מלאים המגובים במלוא אסמכתות כאשר עולות סתירות מדיווחיה החלקיים; אינה מפרטת את הכנסותיה והוצאותיה של אמה, על אף שהיא מתגוררת עימה ועל אף שהתמונה הכלכלית אינה ברורה נוכח העובדה שהמבקשת עובדת בעסק של אמה אך משתכרת כ-3,000 ש"ח בלבד בחודש.

כמו כן התבקשה בשנית הפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליה לגובה של 300 ש"ח שהוא "סכום המתקבל על הדעת ממשכורת של 3,000 ש"ח בחודש". דין בקשת רשות העירעור להדחות, אף מבלי להדרש לתשובת המשיבים.

...

כמו כן התבקשה בשנית הפחתת צו התשלומים החודשי שהושת עליה לגובה של 300 ש"ח שהוא "סכום המתקבל על הדעת ממשכורת של 3,000 ש"ח בחודש". דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית.

בית המשפט המחוזי בנצרת 07 ספטמבר 2023 פש"ר 47681-07-18 זירעיני נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' בפני כב' השופט עמית יוסף בן-חמו בעיניין: פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם-1980   הפקודה ובעניין: זרעיני מוחמד ת"ז 026602110 החייב ובעניין עו"ד מוטי בן ארצי הנאמן ובעניין: ובעניין: כונס הנכסים הרישמי תנסים ג'אמיל חאג' ת"ז 203103684 הכונ"ר המבקשת/התובעת פסק-דין

ב"כ הכנ"ר מציינת כי אין זה סביר כי במשך ההליך כולו משנת 2018 לא העלתה אשת החייב ו/או החייב כל טענה בזכויותיה הנטענות בנכס, ורק לאחר שהנכס הוקנה לנאמן והערעור על כך נדחה בביהמ"ש העליון, ולאחר שהנאמן ביקש לאשר את הסכם המכר שערך עם צד ג' על מנת להטיב עם נושי החייב, "נזכרה" אשת החייב לטעון לזכויות בנכס.

· ביום 19.07.18 הגיש החייב "בקשה למתן צו כנוס". בטופס "דין וחשבון על חובות ונכסים" שהגיש החייב במצורף לבקשה ושנתמך בתצהיר, הצהיר החייב כי אין לו נכסים, הדירה בה הוא מתגורר עם התובעת איננה בבעלותו או בבעלות בת זוגו - תחת הכותרת "פרטי המגורים". עוד הוא מציין כי נישא לתובעת בשנת 2016.

בתשובה לשאלה כיצד מומנה רכישת הדירה, השיבה (עמ' 34 ש1 ) "אני לא בדברים האלה. אני רק עזרתי לבעלי לפני שהתחתנו בכסף. עזרתי לו, והתארסנו בשנת 2015. למעשה, אני לא נתתי לו את הכסף אלא אבא שלי כי הוא עוזר לי כל הזמן. אני לא נכנסת בזה ולא יודעת כמה הוא נתן". בתשובה לשאלה באיזה סכום נרכשה הדירה, השיבה כי איננה יודעת בכמה ומתי נקנתה (שם, ש' 6).

...

אני מורה לחייב ולתובעת לפנות את הדירה.

הבקשה הנוספת לעיכוב הליכי הפינוי שהוגשה על ידי התובעת, נדחית בזה.

לאור האמור בפסק הדין, אני דוחה את הבקשה.