ראו לעניין זה ע"א 6416/01 בנבנשיתי נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין בנבנשיתי"):
"האחת, כנוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות."
סעיף 18ה לפקודה קובע:
"(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרישמי אחת מאלה:
עוד ראו רע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד מיכאל (פורסם במאגרים 8.7.2020) שם נקבע:
"למעלה מן הצורך, אוסיף כי כפי שציין הכנ"ר בתשובתו, הליך פשיטת רגל כונה לא פעם בפסיקה "חסד של המחוקק" (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.10.2019); ע"א 1752/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.3.2020)), על שום המחילה על חלק מחובותיו של פושט הרגל ובשל ההזדמנות הנתנת במסגרת הליך זה לחייב הנקלע לקושי להחלץ ממצבו ולהשתקם.
אין לתת הכשר להתנהלות זו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
...
באשר לחייבת טען המנהל המיוחד כי זו הורשעה על פי הודאתה בעבירות מס.
על כן, סבר המנהל המיוחד, כי החייבים יצרו חובות בחוסר תום לב , מתחמקים מנושים ומקימים חברות שונות לשם כך. המלצת המנהל המיוחד היתה כי נוכח חוסר תום הלב של החייבים בשלב יצירת החובות ואי גילוי המידע בחקירתם, דין בקשתם להכריז עליהם כפושטי רגל להידחות.
משכך, נעתר ביתה משפט לבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך וניתן פסק הדין מושא החלטה זו.
לטענת החייבים פסק הדין ניתן בסמוך לפרוץ משבר הקורונה.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין בקשת החייבים להידחות.
כזכור הנטל הוא על החייבים להוכיח כי יצרו את חובותיהם בתום לב וכן עליהם להתנהל בהליך בתום לב. בכך שהחייבים לא השיבו עד היום לטענות המנהל המיוחד מתחזקת המסקנה כי חובותיהם נוצרו בחוסר תום לב. לא זאת אף זאת, התחמקות החייבים ממענה לנטען בדו"ח המנהל המיוחד והתחמקותם ממתן אפשרות להתחקות אחר נכסיהם, מלמדת שגם התנהלותם בהליך נגועה בחוסר תום לב מובהק.
אין לתת הכשר להתנהלות זו.
אשר על כן, הבקשה נדחית.