ביום 08/11/2022, הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף ולחילופין כתב הגנה, במסגרתה טען, בין היתר, להתיישנות התביעה הואיל והוגשה ביום 22/02/2022 כנגד מכתב דחייה מיום 09/05/2017 .
...
כך שאין לבית דין זה סמכות עניינית לדון בטענות התובע בעניין זה, ומכאן דינן להידחות.
בדיון מיום 03/10/2022, התובע ובנו התייחסו לסוגיית האיחור בהגשת התביעה דנן כנגד מכתב הדחייה מיום 09/05/2017, כשהתובע טען "אני חיכיתי ומותר לי לחכות עם זה, וביטוח לאומי היה צריך להגיד לי". (ש'1-2 בעמ' 7 לפרוטוקול), ואילו בנו מסר "לכל אחד מאיתנו יש משפחה וילדים ויש סידורים" (ש' 25 בעמ' 6 לפרוטוקול) – דין הטענות הנ"ל להידחות.
למען הסר ספק – גם אם התובע היה מוכיח כי נענה לפניות הנתבע להמצאת אותו מסמך במועד כלשהו, הרי עדיין דין תביעתו להידחות בשל התיישנות, משלא הגישה במועד שנקבע לכך בדין, ומשאין בטענותיו טעם כלשהו המצדיק הארכת המועד להגשת התובענה, ומשאף התביעה הוגשה לאחר שהגיע לגיל פרישה ואינו עונה יותר על הגדרת "מבוטח" שבסעיף 195 לחוק, בכל הנוגע לביטוח בענף נכות כללית.
לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
