בקשה לגילוי קבצי הקלטות ותמלוליהם בתביעת בעלות מניות

הנתבע 2 (להלן: "עמית") טוען כי הוא בעל מניות בנתבעת ואין כל עילת תביעה נגדו, שכן לא היתקיימו העילות לצורך הרמת מסך.

עובדה זו מונעת מהנתבעים לדעת לאשורו מהו הארוע עליו מדובר והם סבורים כי ככל הנראה התובע הגיע למועדון בשעת חצות כשהוא מגלה סימני שכרות, סרב להמתין בתור ולהציג תעודת זהות כפי שהמשטרה דורשת, ובנוסף, התנהג התובע כלפי המארחת באופן בוטה, לרבות קללות ואיומים שאין הנייר סובלן.

ובנוסף הגיש התובע לבית המשפט הקלטות קול ווידאו כדי להוכיח את תביעתו ותמליל של ההקלטות.

בדקה 18:41 לקובץ השמע אומר השומר "גבר תעמוד שמה, אל תעמוד שם". בדקה 24:02 לקובץ השמע שואל התובע "סליחה, אין מצב להיכנס? בבקשה" והמארחת משיבה "אני אמרתי שלא". התובע ממשיך ושואל "מה הסיבה אבל, את מכניסה הרבה אנשים. אני דברתי עם מישהו בטלפון והוא אמר לי שאין רשימות". המאחרת אומרת "מה אני עושה פה?". בדקה 38:56 שואל התובע "אה, זהו? אפשר להיכנס? אני דברתי, דברתי עם מישהו ב- זה ואמר לי אין רשימות". המארחת משיבה "אם אני אומרת לך שיש רשימות, אז יש רשימות, בגלל זה אני..." והתובע משיב "זה מה שהוא אמר לי, שכחתי את השם שלו". המארחת משיבה "כן, אבל...". התובע שואל "יש פה מישהו בשם – יכול להיות עמית?" והמארחת משיבה "לא, אבל זה לא עוזר לי". בחקירתו הנגדית של התובע הוא אישר כי עד היום הגיש לפחות 15 תביעות בנושא ההפליה.

...

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע את סכום האגרה כפי ששולמה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000₪.

אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 2.

התובע ישלם לנתבע 2 הוצאות בסך 5,000₪.

המבקש הוא בעל מניות במשיבה 1 (להלן: "אורט") והיה בעבר יו"ר הדירקטוריון שלה.

ביום 19.9.2019 הודיע בא-כוחה של אורט לבאת-כוח המבקש כי אורט מוכנה להעביר לעיון המבקש את התמלילים של הקלטות ישיבות דירקטוריון אורט שנזכרו בתשובת אורט לבקשת האישור וכן קבצי שמע של הישיבות האמורות.

עוד נקבע כי "תצהיר הגילוי שנתן הבנק למבקש טרם הגשת התביעה הנגזרת הנו גילוי הנידרש כדין בדבר המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, ואיננו מעשה אצילי לפנים משורת הדין." קיומה של תשתית ראייתית ראשונית כדי לבחון האם על אורט למסור למבקש תצהיר גילוי מסמכים כללי, יש לבחון גם את קיומה של "תשתית ראייתית ראשונית" לטענותיו.

אם ייקבע כי טענתה של אורט היא בעלת סכויים משמעותיים להיתקבל, הדבר עשוי להביא לדחיית הבקשה לגילוי מסמכים.

...

אף שיש ממש בטענות אלה ויהיה מקום לבחון אותן (ואולי גם לקבלן) במסגרת בירור בקשת האישור לגופה, הן אינן מצדיקות את המסקנה לפיה המבקש לא עמד ברף הראייתי הנמוך המוטל עליו בשלב זה. זאת מאחר שלא ניתן עדיין לקבוע כי החלטת הדירקטוריון שלא להגיש תביעה הייתה נקייה מניגודי עניינים והטיות, ומאחר שחוות-דעת הבודק היא ראיה אפשרית שבית-המשפט לא יתעלם ממנה, אולם אין די בה כדי להצדיק את אימוץ מסקנתו ללא בחינה עניינית שלה לגופה.

משכך, אני מקבלת את בקשת המבקש לגילוי מסמכים כללי ועיון בהם.

די בכך כדי לדחות את הבקשה ביחס למסמכים אלה, ולכן אינני נעתרת לבקשת הגילוי מכוח תקנה 117 לתקסד"א. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה באופן חלקי ומורה כדלקמן: אורט תגלה תוך 20 יום מהיום בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מהם המסמכים הנוגעים לבקשת האישור המצויים או שהיו מצויים ברשותה או בשליטתה ושאותרו על-ידיה לאחר חקירה ודרישה, ותמסור את אותם מסמכים לעיון המבקש.

כפי שצוין בבקשת התובעות, הראיה המדוברת היא "קובץ הקלטה ותימלול המשקף את הנאמר בהקלטה של שיחה בין מר אורי קרמר נציג התובעות לבין אדם שלישי שאינו צד להליך זה, מתוך פגישה שהתקיימה בין השניים". הרקע לבקשה תיק זה מאגד תביעה ותביעה שכנגד, שבבסיסן קשר עסקי בין הצדדים שאת עיקריו אביא בתמצית.

בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעות הן עתרו למספר סעדים, בין היתר סעד של הפרדה בין בעלי המניות בחברה בדרך של היתמחרות או לחילופין באופנים אחרים; סעד כספי שכולל שני ראשים: סך של 3,633,000 ₪, סכום שלטענתן נובע ממנגנון תשלומי האיזון שנקבע בהסכם המייסדים, וסך של 2,000,00 ₪ - פיצוי בגין מצגי שוא והפרת ההסכם ופגיעה במוניטין טופולסקי והחברה.

ערך גילוי האמת או כפי שלטעמי נכון יותר לומר השאיפה לדיוק עובדתי, מאפשרת לסטות מסדרי הדין הנהוגים ולהתיר לבעל דין לדחות את העיון והגילוי בראיות הצד היריב עד לשלב מאוחר, תוך סטייה מהכלל של "משחק בקלפים פתוחים" (ראו בין היתר רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ, פסקה 6 (14.8.2005); בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' עוז, פ"ד סב(4) 167, פסקה 9 לפסק הדין (2008)).

...

המסקנה המתבקשת היא שלא זו בלבד שלא הונחו לפניי נימוקים שמצדיקים שימוש בסמכות האמורה, מספר נימוקים מוליכים למסקנה שאין לקבל את הבקשה.

קצרו של דבר, הבקשה נדחית; על התובעות לאפשר לנתבעות לעיין בראיה תוך 10 ימים.

אני קובע קדם משפט לאחר הגשת תצהירים ליום 21.12.2023, שעה 9:00.

בפניי בקשת הנתבעים להורות לתובע להעביר לעיונם קבצי הקלטות ותימלול שלהן, אליהם היתייחס בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו כרלוונטיים לסכסוך אולם סרב לגלותם.

הרקע לבקשה עניינה של התביעה שבכותרת, בתמצית, בבקשת התובע למתן סעד הצהרתי לפיו הוא זכאי להרשם כבעל מניות רגילות בנתבעת 1, סטיקספיי קומיוניקיישנס בע"מ (להלן גם: "סטיקספיי ישראל" או "החברה") כשיעור אחזקותיו בנתבעת 2, סטיקספיי לימיטד (להלן גם: "סטיקספיי הונג קונג" או "החברה הזרה") ולמתן סעדים שונים הנלווים לסעד זה והנובעים ממנו ובהם, בין היתר, מתן צו המורה על תיקון מירשם בעלי המניות של הנתבעת 1.

...

לאחר שעיינתי בתמלילי השיחות מושא הבקשה אני סבורה כי הרלוונטיות שלהן אינה מוגבלת לטענות שנמחקו מכתב ההגנה שעניינן הונאה, הצגת מצגים כוזבים וסחיטה והם רלוונטיים, בה במידה, לבירור הטענות לכישלון תמורה, שכאמור לא נמחקו מכתב ההגנה ובהיבט הרחב יותר, עשויים הם לשפוך אור על מערכת היחסים שבין הצדדים ועל המחלוקות שביניהם, לרבות בכל הנוגע למועד היווצרותן.

משכך, ובהתאם לכלל הגילוי המרבי, אני סבורה כי יש להורות על גילויים.

הבקשה מתקבלת אפוא.

לאחר שמעשי התובע התגלו, הועברו אליו לבקשתו חשבונות והוא בדקם אך לא סיפק הסבר לכספים שהוציא מהחברה (ס' 22).

לטענת ב"כ הנתבעים לא עמד התובע בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ותביעתו מבוססת על הקלטה מקוטעת, נטולת רצף, שחולקה לקבצים, הכוללת משפטים לא שלמים שלא ברור מי אמר אותם ושיש לפסלה.

הוסף כי אפילו מקבלים את התימלול של ההקלטה, לא ניתן לגזור ממנה את המסקנה אותה מבקש התובע לגזור, כי אכן היתקיימו יחסי שותפות בין הצדדים.

התנאי השני הנידרש הוא כי התובע יראה לכאורה כי קמה "זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות...".(ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מו(3) 570, בעמ' 584; רע"א 8266/11  יו.בי.אמ נ' מעוז נסיעות בע"מ, פיסקה 25; רע"א 3656/17 ח'אלד ח'ליל נ. אנטקי סנטר לריפוי בצמחים בע"מ, פיסקה 17) אין מחלוקת בעניינינו כי הנתבע רשום כבעל המניות היחיד של הנתבעת 2 ומורשה החתימה היחיד שלה.

לא די בגרסת התובע ובהקלטה כדי לגבור על גירסת הנתבע והמסקנה המסתברת מרישום הנתבע ברשם החברות כבעל מניות יחיד, כשאין מחלוקת שהנו מורשה חתימה יחיד והוא מי שחתם על חוזים מול קבלנים, ועל העולה מעדותו של התובע עצמו אצל רשויות המס בדבר מעמדו כשכיר בחברה.

...

לא די בגירסת התובע ובהקלטה כדי לגבור על גירסת הנתבע והמסקנה המסתברת מרישום הנתבע ברשם החברות כבעל מניות יחיד, כשאין מחלוקת שהינו מורשה חתימה יחיד והוא מי שחתם על חוזים מול קבלנים, ועל העולה מעדותו של התובע עצמו אצל רשויות המס בדבר מעמדו כשכיר בחברה.

התוצאה היא שהתביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט בסך כולל של 15,000 ₪.