בקשה לגילוי מסמכים בהליך ביטוח לאומי

הגם שמדובר בתביעה שהתבררה כהליך עקרי, למעשה מדובר בבקשה לגילוי מסמכים טרם הליך שימוע, וזאת כחלק ממימוש זכות הטיעון.

במסגרת הדיון בבית הדין האיזורי הגיעו הצדדים להסכמות ביחס למרבית המסמכים שהיו במחלוקת, ובית הדין האיזורי התבקש להכריע בזכאות המערערים לקבל לידם טרם השימוע את המסמכים הבאים: "עמדת מנהל הגימלאות וחוות הדעת המשפטית" שנערכה בעיניינן של שתי שופטות שמונו לשפיטה לאחר תקופת עבודה במוסד לביטוח לאומי (להלן: השופטות), אשר נזכרה על ידי היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט בישיבת נציגות השופטים מיום 1.3.19 (להלן: חוות הדעת); כלל תיכתובות הדוא"ל ותכתובות אחרות שהתקיימו בין גורמים שונים במשרד האוצר לבין גורמים בהנהלת בתי המשפט, בנושא פנסיה תקציבית בכלל ובעניינם של המערערים בפרט, החל משנת 2009 ועד היום (להלן: התכתובות).

...

אנו מקבלים לפיכך את עמדת המדינה כי מדובר בהתייעצות פנימית שככלל אין לגלותה (ראו רוח הדברים - הגם ששם דובר בזכות טיעון בנסיבות שונות - בבג"ץ 6268/00‏ קיבוץ החותרים אגודה שיתופית חקלאית רשומה  נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ''ד נה(5) 639, פיסקה 22 (2001); וכן מ"ח 6148/95‏ עזריה נ' מדינת ישראל, פ''ד נא(2) 334, פיסקה 49 (1997)).

הגם שהמלצנו בשלב ראשון למדינה למסור למערערים את השורות העוסקות בהם בלבד, בהעדר הסכמה לא מצאנו לנכון להורות כך. הטעם לכך משולב: מחד, שוכנענו כי אין באותן שורות בודדות המתייחסות למערערים נתונים חדשים כלשהם או קו טיעון חדש שאינו מוכר למערערים ומשכך הגילוי לא יסייע להם, ודאי לא במידה ממשית, בטיעוניהם במסגרת השימוע.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט בסעיף 5 לעיל.

לפני בקשות הנתבעת (להלן- המבקשת) לגילוי מסמכים ספציפיים, מתן צו נגד צדדי ג' להליך - משרד התחבורה והמוסד לביטוח לאומי ומתן צו לאיכון טלפוני של התובע (להן - המשיב).

...

הכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני מקבלת את בקשת המבקשת (הנתבעת) למתן צו איכון.

] נקודת המוצא של הליך גילוי המסמכים היא הרלוואנטיות שיש למסמכים והשאלה האם מסירתם תייעל את הדיון המשפטי, קרי גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של מידע שהוא רלבאנטי למחלוקות כאשר הכרעה בשאלת הרלוואנטיות האמורה להיחתך "ברוחב לב" ולא "ביד קפוצה".[footnoteRef:3] [3: רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (3.11.2019).

ההיבט הצר הוא בגדר מבחן סף שבו על בית הדין לבחון האם קיימת זיקה ממשית בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי המסמכים ובין הטענות בהליך העקרי.

עוד הבהירה הנתבעת כי גם לו הייתה מושכת התובעת את חוות הדעת מטעמה שהוגשה במסגרת התביעה במוסד לביטוח לאומי עדיין עומדת הנתבעת על בקשתה לחתימה על טופס וס"ר. התובעת מיתנגדת לבקשה.

...

בעניין שנדון בפני בית המשפט העליון צויין בעניין פלונית[footnoteRef:10] כדלקמן: [10: בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019)] "ודוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). החתימה על הוס"ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן. עם זאת, אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, "מתפשט" מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון(privilege-holder) .

אני סבורה כי חיוב התובעת לחתום על טופס ויתור סודיות אשר משמעותו גילוי פרטים אישיים אינטימיים מעברה אינה מוצדקת לנוכח עילות התביעה והסעדים שנתבקשו, בשים לב לכך שמדובר בסופו של יום בתביעה לפיצוי כספי, ככל שבסופו של יום תוכיח התובעת את עילת ההתעמרות.

סוף דבר- בקשת התובעת מתקבלת בחלקה, בקשת הנתבעת נדחית.

 "בקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרתו של הליך משפטי צריכה להבחן לפי הכללים לגילוי ועיון במסמכים. חוק חופש המידע אינו רלוואנטי לבקשה כגון זו; במסגרת בירור הבקשה לפי הכללים האמורים, תחילה יש להפריד בין שלב הגילוי לבין שלב העיון; במסגרת בחינת הצורך בגילוי ניתן לשקול עיון בית הדין במסמך שבמחלוקת; דומה כי עיקר טענות המוסד מופנות לשלב העיון, להבדיל משלב הגילוי. מניעת עיון במסמך טעונה, ככלל, הוכחתו של חיסיון או אינטרס מוגן אחר [בר"ע (ארצי) 7861-09-15  דוד מינגוב – המוסד לביטוח לאומי(24.9.2015) ]. יודגש, כי השיקולים לגילוי מיסמך במסגרת הליך משפטי אינם זהים בהכרח לשיקולים ביישום חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998". בר"ע (ארצי) 31376-09-21 מאיר שי - המוסד לביטוח לאומי (16.08.2022).

המוסד טען כי על פי הילכת רוזן [בר"ע (ארצי) 32115-09-20 אורי רוזן – המוסד לביטוח לאומי (5.4.2021)] אין להעביר לצד שכנגד מסמכים שהם בגדר היתייעצות פנימית; המוסד העביר למבקש זה מכבר כל מיסמך שאינו היתייעצות פנימית; בית הדין האיזורי בדק את המסמכים שבמחלוקת וקבע כי הם בגדר היתייעצות פנימית, ואף העביר למבקש חלק מהמסמכים לפנים משורת הדין, ואין להתערב בהחלטתו; המסמכים שבמחלוקת הם בגדר תיכתובת פנימית, שהוחלפו בין פקידי המוסד ו/או נועדו לשמש את הפקידים בעבודתם השוטפת; יש להקיש לענייננו מהוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח – 1998; חשיפת התכתבות פנימית תשבש את עבודת המוסד, ותמנע ממנו לפעול באופן תקין, שכן הפקידים יחששו להעלות עמדתם על הכתב; אין מדובר בתוכן של מיסמך זה או אחר, אלא במהות המסמך שמהוה מהלך פנימי של המוסד בעת בדיקת תביעות; אין ליתן הלכה גורפת בעיניין גילוי מסמכים, שתגרום לפגיעה אנושה בתיפקוד הרשות הציבורית.

...

הכרעה: לאחר עיון בכלל חומר התיק, לרבות המסמכים שבמחלוקת, ובחינת טענות הצדדים אני קובעת כמפורט להלן.

לנוכח האמור, מצופה מהמוסד לבחון היטב את אם המסמכים שהוא מבקש לחסות בנימוק של "תרשומת פנימית" או "התייעצות פנימית", ולהגביל את בקשתו רק למסמכים שהם אכן בגדר "התייעצות פנימית" או "תרשומת פנימית", להבדיל ממסמכים שהם בגדר תשתית או הנמקה להחלטותיו מושא ההליך, שאותם עליו להעמיד לעיון המבוטח, ללא שהמבוטח יידרש לנהל הליך לשם כך. במקרה הנדון, לאחר בחינת המסמכים שבמחלוקת הגעתי לכלל מסקנה כי כפי שקבע בית הדין האזורי לא היה מקום לגלות את מסמך א' ומסמך ו' מחמת היותם התייעצות פנימית והעדר רלוונטיות.

סוף דבר – המוסד יעמיד לעיונו של המבקש את מסמך ג' – מכתב פקידת השיקום מיום 31.8.2020.

בשנת 2019 דרשה המשיבה כי המבקש 1, ויחד עימו אלפי מבוטחים נוספים, ישיב לידיה סכומי עתק, לא פחות מסך של 15,813 ש"ח (מרבית הסכום ביחס לתגמולים ששולמו לפני מעל 7 שנים) אותו הגדירה המשיבה כ"חוב", כאשר לפי טענתה, היא "בשוגג" לא נכתה מס הכנסה ותשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות במקור מתגמולי הביטוח ששלמה למבקש 1 כמו גם מתגמולי הביטוח ששלמה למבוטחים נוספים.

בהנתן האינטרסים השונים שתוארו, הלכה היא שכאשר עסקינן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים (רע"א 8855/15 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קינג, פסקה 5 (24.2.2016) (להלן: עניין קינג); רע"א 6217/13 נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פסקה 2 (6.10.2013)).

...

לגבי כתבי התביעה והסדרי הפשרה עם מבוטחים ספציפיים - הבקשה נדחית מאחר ולא שוכנעתי שיהיה ניתן ללמוד מהם בהכרח על חוסר תום ליבה של המשיבה.

סעיף 3(ו) – הבקשה נדחית.

סעיפים 3 (ז) – 3(ט) – הבקשה נדחית.