בקשה לבית המשפט ליתן את החלטתו

על יסוד כל האמור לעיל, עולה המסקנה כי המבקשים צפו וידעו, באמצעות בא כוחם, בהודעות ובהחלטות שניתנו, אך בחרו שלא לעשות דבר כדי לקיים את החלטות בית המשפט או כדי לפנות לבית המשפט בכל נקודת זמן, להעמיד על דיוקם דברים שלטעמם אינם מדויקים.

...

עוד טוענים המבקשים, כי בבקשה שהגיש המשיב ביום 6.8.2023 לא היה כל פירוט של המסמכים החסרים, וכי בית המשפט נעתר לבקשתו מבלי שביקש ממנו כל פירוט ביחס למסמכים החסרים לשיטתו.

ודוק, בית המשפט לא נעתר לבקשה לחיוב בהוצאות ובהחלטה כאמור לא הוטלו סנקציות כלשהן על המבקשים.

על יסוד כל האמור לעיל, עולה המסקנה כי המבקשים צפו וידעו, באמצעות בא כוחם, בהודעות ובהחלטות שניתנו, אך בחרו שלא לעשות דבר כדי לקיים את החלטות בית המשפט או כדי לפנות לבית המשפט בכל נקודת זמן, להעמיד על דיוקם דברים שלטעמם אינם מדויקים.

יחד עם זאת, בנסיבות המתוארות בפני במסגרת הבקשה והתשובה, אני סבור יש מקום להפחית את ההוצאות שהושתו על המבקשים.

בתגובתו לבקשתו אלו, טען המבקש כי: "[החלטת הרשמת] נחתמה בשני כובעים, כב' הרשמת רחל עורקבי, וכב' השופטת רחל עורקבי... ומכאן המערערים היתלבטו מי הערכאה המתאימה להגשת כתב העירעור". כמו כן, טען המבקש כי ביום 27.6.2023, בבואו להגיש את בקשת רשות העירעור לבית משפט זה, ניתנה החלטת מזכיר משפטי שלפיה הבקשה לא התקבלה לרישום (בהיותה חורגת ממגבלת העמודים), ועל כן בהתאם לתקנה 33(ב) לתקנות, הותר לו לתקן את הפגם בתוך שבעה ימים – דהיינו עד ליום 5.7.2023.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, סבורני כי דינה דחייה על פי תקנה 148א לתקנות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

הבקשה נדחית אפוא.

בפסק דינו קבע בית המשפט כי "דין התביעה להדחות, וזאת משום שקיים הליך ספציפי ומיוחד להשגה נגד החיובים". בית המשפט פירט: "כך בנוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובת אוצר המדינה - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיק שבו ניתנה ההחלטה; הוא הדין באשר לחיוב בגין אגרות - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט בתיק שבו הוטלה האגרה; כך גם לגבי טענות המבקש באשר להחזר פקדונות ואגרות שלא נעשה בפועל, או לתשלום סכומים שנפסקו לטובתו על ידי בית המשפט, המבקש רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיקים שבהם ניתנו החלטות אלו.". הוסיף בית המשפט: "לאחר קבלת החלטות של בתי המשפט בתיקים הרלבאנטיים כאמור, המבקש יכול לפנות בבקשות מתאימות למרכז לגביית קנסות בתיקים השונים התלויים נגדו, בהתאם להחלטות שקבל בתיקים השונים, כאמור; לאחר הכרעה סופית באשר לעצם החובות ושיעורם בהתאם להחלטות בית המשפט כאמור, יהיה המבקש גם רשאי לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה להפחתת החוב או לפריסתו, בהתאם לחוק.". ההגנה בחזרה להליך דנן.

...

בפסק דינו קבע בית המשפט כי "דין התביעה להידחות, וזאת משום שקיים הליך ספציפי ומיוחד להשגה נגד החיובים". בית המשפט פירט: "כך בנוגע להוצאות המשפט שנפסקו לטובת אוצר המדינה - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיק שבו ניתנה ההחלטה; הוא הדין באשר לחיוב בגין אגרות - יש לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט בתיק שבו הוטלה האגרה; כך גם לגבי טענות המבקש באשר להחזר פיקדונות ואגרות שלא נעשה בפועל, או לתשלום סכומים שנפסקו לטובתו על ידי בית המשפט, המבקש רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט, בתיקים שבהם ניתנו החלטות אלו.". הוסיף בית המשפט: "לאחר קבלת החלטות של בתי המשפט בתיקים הרלבנטיים כאמור, המבקש יכול לפנות בבקשות מתאימות למרכז לגביית קנסות בתיקים השונים התלויים נגדו, בהתאם להחלטות שקיבל בתיקים השונים, כאמור; לאחר הכרעה סופית באשר לעצם החובות ושיעורם בהתאם להחלטות בית המשפט כאמור, יהיה המבקש גם רשאי לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה מתאימה להפחתת החוב או לפריסתו, בהתאם לחוק.". ההגנה בחזרה להליך דנן.

גם טענת התובע לגבי הפיקדון - חלקית ומטעה: בסעיף 9 לפסק הדין (הסעיף החותם את פסק הדין), מיד לאחר חיוב התובע דנן בהוצאות, קבע בית המשפט כדלקמן: "המזכירות תעביר לידי הנתבעת את הסכום שהפקיד התובע כערובה להוצאות, ואת יתר הסכום ישלם התובע לנתבעת ישירות". משמע, בית המשפט נתן דעתו לפיקדון שהפקיד התובע דנן בקופת בית המשפט וציין מפורשות כי שיעור הפיקדון נמוך משיעור ההוצאות שבהן חוייב התובע.

בהתאם לאמור, המדינה ציינה מפורשות בכתב הגנתה כי הסכום אשר סוף דבר הועבר לגבייה באמצעות המג"ק ביום 1.5.2008 בגין ההליך המתואר היה 7,288 ₪ - סכום המלמד על כך שלצורכו הובא בחשבון הסכום שהועבר לקופת המדינה מקופת בית המשפט (ערובה להוצאות שהפקיד התובע).

לא זו בלבד שכלל לא ברור שמזכירות בית המשפט לא פעלה כפי שהורה פסק הדין, אלא שבשום שלב התובע דנן אפילו לא טען מה היה הסכום שאמור היה להיות מושב לו על ידי גזברות בית המשפט ולפיכך ממילא לא יכולה לצמוח זכות לקיזוז קונקרטי על יסוד טענתו זו של התובע.

נוכח האמור התבקש בית המשפט ליתן תוקף של החלטה להסדר שגובש ביניהן, על פיו עד 60 ימים לאחר קבלת חוות דעת המומחה תוגש תביעה מתוקנת על ידי מי מהן; ובתוך 60 ימים לאחר מכן יוגשו כתבי הגנה.

...

זאת לאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי מקרה זה בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בענייני תיקון כתבי טענות וצירוף בעל דין (ראו לדוגמה: רע"א 7586/22 פריינטה נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה הר חברון, פסקה 6 (12.12.2022); רע"א 4615/22 נופי חריש – עמותה לדיור נ' לוי, פסקה 6 (25.7.2022)).

יישומם של השיקולים הצריכים לעניין מוליך בענייננו למסקנה כי היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את הטענה כי דבק שיהוי בהתנהלות המבקשת.

במסגרת הודעה זו על פסגות לתת גילוי אודות: ההיתקשרות בין המבקשות להעברת הפעילות והגשת הבקשה להסדר לבית המשפט; העידר העברת חבות ואחריות הקיימות לפסגות כלפי הלקוחות בקשר עם הפעילות והתיקים המועברים לאקסלנס, שמקורן או עילתן נוגעת למועד שלפני מועד העברת הפעילות; העברת מידע אודות הלקוחות לאקסלנס ממאגר המידע של פסגות תוך הבהרת מיגבלות השמוש במידע ומשכו שפורטו בהחלטה; זיקתה של אקסלנס לנכסים פינאנסיים ומשמעות זיקה זו; היתחייבותה של אקסלנס לשמור על רמת הסיכון שבה נוהל התיק של הלקוח בפסגות וכן היתחייבותה שלא לרכוש עבורו נכסים שיש לה זיקה פינאנסית אליהם עד להתקשרותם הישירה.

...

בדיון שהתקיים בפני ביום 1.1.2024 התברר כי למרות החלטתי מיום 28.12.2023, והחלטותיי מיום 29.12.2023 ו-31.12.2023 (החלטות בבקשה להקדמת דיון), לא היו בידי המבקשות פרטים מלאים ביחס להתקשרות עם הלקוחות שביחס להם התבקשה הכרעה קונקרטית.

לפיכך, אני מורה על אישורו החלקי של ההסדר, כך שתתאפשר העברת פעילות ניהול התיקים של הלקוחות המועברים.

באשר לצו המבוקש בסעיף 5 שעניינו העברת מידע: כאמור לעיל, פסגות צימצמה את בקשתה לעניין העברת מידע במסגרת ההליך, ומכל מקום הבקשה למתן הצו אינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה, ומשכך הבקשה כי הוא ייכלל במסגרת אישור ההסדר - נדחית.