בקשה לבית המשפט לחייב חולה לעשות ניתוח מציל חיים

החתימה על מיסמכי ניתוח בשנת 2015: בהמשך לעדותו של המומחה פרופ' נוי ועל מנת לתקוף את מסקנתו בחוות הדעת ובעדותו שהמנוחה לא הייתה כשירה בעת החתימה על הצוואה המאוחרת ביקש בא כוחו של המתנגד לזמן לעדות 3 רופאים מבית החולים וולפסון.

ד"ר איסחקוב נישאל בהקשר לסוג הניתוח שעברה המנוחה "...עכשיו, זה נכון, דוקטור איסחקוב שזה היה ניתוח מציל חיים , כלומר שזה היה ניתוח הכרחי? על כך השיב "כן" לשאלה נוספת של באת כוח מבקשי הקיום "זאת אומרת הסבירות המאוד גבוהה שהניתוח היה נערך גם אם היא היתה מסרבת?" השיב "כן, שלושה רופאים חותמים, ...אם ניתוח זה הצלת חיים, עוד פעם, אם חולה בהכרה מלאה ולא מסכים לניתוח, אנחנו לא, לא מנתחים אותו אחר כך שהוא מתעלף או משהו, שלא יכול להגיד, אם אמר שחד משמעי הוא לא מסכים לניתוח, אז אנחנו לא מנתחים אותו. אם הוא לא יכול להגיד, אנחנו חותמים שלושה רופאים ומסבירים למשפחה שאנחנו חתמנו שלושה רופאים ואנחנו מורידים אותו לחדר ניתוח, אבל אם הוא אמר שהוא לא מסכים לניתוח, אפילו שזה הצלת חיים, אנחנו לא מנתחים." (שם עמ' 29 -30).

ההסבר לקשר שבין דיכאון עמוק של המנוחה לשיפוט לקוי הסביר ד"ר דנילסקו "אם אני רואה כל כך נמוך מיני מנטל סטייט אקסמיניישן, למרות שאין קורלציה ישירה לזה, בין שיפוט וירידה קוגנטיבית, אני חייב לבדוק גם שיפוט ולהגיד למשפחה מה המצב של הבן אדם. אני שואל שאלות מסויימות, למשל שאלה אם בן אדם יושב בבית לבד ומריח ריח גז, מה הבן אדם יעשה? והבן אדם בדרך כלל אומר אני הולך למטבח וסוגר את התנור. אני נותן שאלה עוד נוספת, תנור סגור, ריח יותר ויותר, כנראה קיימת נזילה מהצנור, מה היית עושה? אני בורח מהבית, אני פותח חלון, במקום להגיד אני קורא לעזרה, זהו." (שם עמ' 40 ש' 31 עד עמ' 41 ש' 6).

במענה לשאלת באת כוחם של מבקשי הקיום שביקשה לבחון את עמדתו של העד ביחס לעדויותיהם הקודמות של הרופאים שהחתימו את המנוחה על טפסי הסכמה לניתוח בשנת 2015 (כשנתיים לאחר חוות דעתו) ביקש ד"ר דנילסקו לציין: "שלפי הנוהלים במשרד הבריאות הערכת שיפוט וקוגנטיבית יכולים לעשות, שיפוט, לתת לצוואה חוות דעת ולזה, לגבי שיפוט רק ארבעה מקצועות, רופא מישפחה, ניורולוג, פסיכיאטר וגריאטר." (שם עמ' 42 ש' 18-16).

" בחקירתו בבית המשפט חיזק פרופ' נוי את דבריו: "...אני אומר לדעתי את ניסיוני, אני רופא 30 שנה אני עכבר בית חולים ואני אומר לך שיש הרבה מקרים שההחתמות האלה אני לא מתייחס לזה ספציפית תזמין אותו לעדות ותשאל אותו אם הוא עשה לה בדיקה והתרשמות קוגניטיבית... לא מטיל דופי באף אחד. גם אם המסמך הזה היה מול עיני הייתי נותן לו את המשקל היחסי שאני כמומחה בית משפט צריך לתת לו. יתרה מכך אני לא מומחה לגרפולוגיה אבל ככה נראת קרוב לוודאי חתימה של איש דימנטי. אפשר לבקש מבית משפט שיזמן חתימות קודמות של המנוחה ויראה אם יש קשר בין החתימה הזאת לחתימה. זאת לא מומחיותי אבל אני מניח שלא יהיה דימיון. ככה נראית פגיעה במרחב של החתימה" (פרוטוקול מיום 11/7/2017 עמ' 14 -15).

...

מי מהצדדים לא ביקש לזמן מומחה לכתבי יד בהקשר לחתימה זו. ביטוי דומה לגישתו של פרופ' נוי מצאנו בהתייחסותו להחתמה על נ/1-נ/3.

איני מקבל את ההסבר שדי לו לעו"ד להזהיר את המצווה והאחריות נופלת לפתחו.

אחרית דבר: לאור האמור ועל בסיס החומר שלפני אני קובע שהמנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה המאוחרת.

מכאן, כי למעשה אין התובעת חבה דבר לנתבע.

בנוסף, בחודש אוגוסט 2018 עבר הנתבע ניתוח מציל חיים.

בשל מצבו הרפואי והצורך שלו בכספים לצורך מימון הטיפול הרפואי, פרש הנתבע הפרישה נעשתה על רקע נכותו, XXX - בחודש אפריל 2018 פרישה מוקדמת מעבודתו ב ולאחר שניצל את מלוא ימי המחלה שנצברו לטובתו.

נוכח הפער המשמעותי כל כך במצבם של הצדדים לעת הזו, ראוי לעשות שימוש בסמכותו 2) לחוק יחסי ממון, הקובע כי 31 ) של בית המשפט בעת אכיפת ההסכם, ברוח הוראת סע' "ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת

...

בבע"מ 4860/16 פלונית נ' פלוני התייחס בית המשפט העליון לסוגית הפרישה המוקדמת מחמת מצב בריאותי לקוי וקבע כי: "כשלעצמי סבורני, כי המחוקק לא ביקש לשנות מן הדין המהותי גם

תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא בלשונו של סעיף 14 (א) הקבוע, כי 29 , "...ניתן פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני..., ונרשמה הערה לפי סעיף

האם מדובר במידע סובייקטיבי שקבל הבודק מהחולה? האם מידע מצוות סיעודי ותומך אחר שבמחלקה, תצפית על היתנהגות מילולית ובלתי מילולית של החולה? האם המומחה מילא Clinical Global Impression; Brief שאלון הערכה מתאים (נהוג כיום לעשות שימוש בשאלוני Psychiatric Rating Scale, Hamilton Scale for depression, Positive and negative Rating .

אם לא מדובר בהצלת חיים ובניתוח שניתן לדחותו או להמנע ממנו, מדוע בכלל מוגשת בקשה למינוי אפוטרופסות על ידי בית החולים כאשר מראש ברור כי היא מוגשת בבהילות ובלחץ זמן עצום (שגורם לטעויות!).בנוסף לא נרשם בדיוק היכן השבר ומה סוגו (לפי עיון בספרות ייתכנו שברים בשלושה מיקומים בירך ולכל אחד משמעות והשלכות מעט שונות הן לעניין טפול שמרני או ניתוח והן לעניין סכויי שקום – שבר תת ראשי, שבר בין-טורוכנטרי ושבר תת-טרוכנטרי).

ג. תפקיד וחשיבות עמדת ב"כ היועמ"ש בבקשות למינוי אפוטרופוס למתן הסכמה לניתוח: לאור מורכבות ההליך והעובדה כי הנו גורלי, חשוב להדגיש את תפקיד ב"כ היועמ"ש כמסייע בידי בתי המשפט לעינייני מישפחה בכל הנוגע לדיוק 4 "officer of the court" המשמש ובקרה על המסמכים המתקבלים מבתי חולים בבקשות למינוי אפוטרופוס למתן הסכמה לפעולה רפואית דחופה.

27 (officer of the court- במיוחד), ב"כ היועמ"ש (כ מינוי אפוטרופוס אינה חייבת להיות האפשרות הראשונה שיש לשקול, בייחוד כאשר החולה הוא במצב תנודתי מבחינת יכולת שתוף הפעולה וקבלת החלטה מושכלת מדעת בעיניין מצבו והטיפול הרפואי בו. נראה כי רכיבי תהליך מדוייק ונכון יותר ייראו כאמור בתרשים דלמטה: תרשים לטפול בבקשה למינוי אפוטרופוס ביחס לחולה שיכול להביע עמדתו שקילת בקשת מינוי אפוטרופוס לשם מתן הסכמה לטפול רפואי העו"ס של בית החולים – אחראית על הגשת הבקשה לבית המשפט, תאום בין רופאים ואיסוף המסמכים ומענה לשאלות הבהרה של ב"כ היועמ"ש תעודת רופא פסיכיאטר תיכלול: איבחנה רפואית בעברית ובאנגלית.

...

סבורני כי אם הייתה נשמרת הקפדה על ביצוע הערכה מקיפה יותר בהתאם לכללים האמורים לעיל תוך שכל רופא מודע שעליו חובה לשתף את בית המשפט (בגדרי התעודה המוגשת) במכלול מרכיבי הבדיקה הפסיכיאטרית שערך, ייתכן והיה דמיון רב יותר בין התעודות השונות וייתכן שהיה מתייתר ההליך מלכתחילה לאור התובנה כי מצבה הנפשי והתודעתי של החולה תנודתי אך לא כזה שבו היא אינה כשירה לקבל החלטות בעניינה.

בא כוח היועמ"ש תמך כאמור בבקשה והציע להיעתר לה בחיוב וכאמור בשים לב לחורמ הראשוני שצורף ולעמדת ב"כ היועמ"ש לא היתה זו אפשרות רחוקה שבית המשפט היה נענה בחיוב לבקשה וממנה אפוטרופוס למי שלא היה מקום למנות לו אפוטרופוס ומסמיכו להסכים להליך פולשני בניגוד לרצונו.

ג. פירוט, הערכה כדבעי, איסוף מסמכים מלא, בקרה וזהירות בהליך האפוטרופסות: סיכומו של דבר, מקרה זה מלמד על הצורך בפירוט רב יותר של המומחים ועריכה קפדניתצ יותר של תעודות רופא בהליכי אפוטרופסות לצרכים רפואיים.

להלן השתלשלות האירועים ממועד זה: ביום 31.10.22 הוגשה על ידי ב"כ החייב בקשה למתן ארכת מועד בטענה כי החייב חש ברע מתחילת החודש ומצבו הבריאותי היתדרדר, והוא נאלץ לעבור ניתוח מציל חיים.

ביום 9.11.22 ניתנה החלטה המעניקה לחייב ארכה נוספת בת 15 יום והובהר כי בקשה נוספת לארכה יש להגיש באופן מנומק ובצרוף מסמכים ולהבהיר מה נעשה בתקופת הארכה מיום 9.11.22 ועד מועד הבקשה.

בסוף ההחלטה מיום 25.11.22 נכתב בסעיף 22 כי: "תנאי להגשת כל בקשה נוספת למתן ארכה יהיה צירוף תגובה בכתב של בעלי התפקיד לבקשה, והפקדת סך של 2,500 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת תשלום הוצאות הבקשה. תשלום זה ישמש, באם לא יושתו הוצאות, לתשלום על חשבון חוב החייב לקופת הכנוס והכל אם לא תינתן החלטה אחרת". ביום 19.12.22, יום לאחר המועד שנקבע כמועד עיון לבדיקת ביצוע החייב הנידרש ממנו על פי ההחלטה מיום 25.11.22, הגיש החייב בקשה נוספת שהוכתרה בכותרת: "הודעה ובקשה מטעם החייב", ובה נטען כי החייב טרם שב לאיתנו, הוא מצוי בחופשת מחלה עד יום 1.1.23, ובקש לעכב ביצוע ההחלטה מיום 25.11.22 או להאריך המבוקש בה ב-20 יום נוספים עד יום 20.1.23, וכן לאפשר לחייב לפרוס חוב פיגוריו לשלושה תשלומים עוקבים, החל מחודש ינואר 2023.

...

הבקשה לעיכוב ביצוע ולמתן ארכת מועד נדחית משום: היא הוגשה תוך הפרת החלטות קודמות, לרבות ובמיוחד זו מיום 25.11.22, ומבלי שהחייב הפקיד כספים נדרשים וצירף תצהיר ואת תגובת בעלי התפקיד.

משכך ולאור החלטותיי הקודמות ולאחר שהחייב עצמו מודה שלא קיים חובותיו בהליך, אני מורה על קבלת הבקשה במלואה ועל הוצאת צו מאסר כנגד החייב ל-30 יום, ממנו יוכל החייב להשתחרר רק אם יוצג בפניי אישור בעלי התפקיד כי החייב הפקיד לקופת הכינוס את מלוא חוב הפיגורים, בצירוף סך של 2,500 ₪ הוצאות בקשה זו, באופן שבו הסכום שיופקד בקופת הכינוס לא יפחת מסך של 21,000 ₪, והגיש דוחות דו-חודשיים למשך 6 חודשים אחרונים, כאמור בסעיפים 16 – 18 להחלטה מיום 25.11.22.

אשר על כן, בקשת החייב לעיכוב ביצוע ולמתן ארכת מועד ולפריסת תשלומים נדחית.

המלצת עורכת התסקיר היא לחייב את הנאשם בפצוי כספי משמעותי כהכרה חברתית ומשפטית בפגיעה במתלוננת.

המתלוננת פונתה לבית החולים והייתה מורדמת ומונשמת, והיא נזקקה לניתוחים רבים מצילי חיים.

אשר למצבו הנפשי של הנאשם כתוצאה מנסיבות חייו: אם בית המשפט לא ייעתר לעתירת ב"כ הנאשם להיתחשב במצבו הנפשי של הנאשם כנסיבה לעניין קביעת מיתחם העונש, יבקש ב"כ הנאשם להיתחשב במצב זה בקביעת העונש בתוך המיתחם (כפי שהוסכם על ידי הצדדים).

נפסק כי בית המשפט העליון "נוקט במדיניות החמרה בענישה, בהצטרפו למאבק רשויות האכיפה בביעורן מן החברה. אשר לעבירת ניסיון רצח, שהנה מן החמורות ביותר בספר החוקים, נכתב כי 'חובתנו לנהוג ביד קשה כלפי מבצעי עבירה זו אשר באה לפגוע בחיי אדם' (ע"פ 241/17 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 35 לפסק דינו של חברי השופט א' שטיין [...] (16.7.2019)). חומרה מיוחדת נלווית לבצוע העבירה, אשר נעשתה כלפי קרובת משפחתו, שהייתה גם ארוסתו לשעבר (ע"פ 5797/11 צסן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 [...] (5.8.2012))...". פסיקה נוספת רלוואנטית לענייננו: ע"פ 4737/18 ברק נגר נ' מדינת ישראל (12.5.20): לאחר שמיעת הוכחות, נדון המערער הסובל ממחלת נפש למאסר בפועל למשך 12 שנים, בגין ניסיון רצח ועבירות נוספות, לאחר שנדחתה טענתו בדבר קרבה לסייג של אי שפיות.

...

לסיכום: בהתחשב בכל הנסיבות והשיקולים ופסיקת בתי המשפט קובעים אנו כי מתחם העונש נע בין 13 ל-17 שנות מאסר.

בהתחשב בכל השיקולים, תוך מתן משקל גבוה לנסיבותיו המורכבות של הנאשם, החלטנו למקם את עונשו בחלק התחתון של המתחם.

לפיכך, אנו גוזרים על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 13 שנות מאסר החל מיום המעצר: 18.3.20.