בקשה לביצוע שטר חולל על סך 200,000 ₪

מבוא בפני תביעה שטרית, בסך 20,000 ₪, שהחלה את דרכה בהוצאה לפועל (תיק 510140-10-17), אז הגישה התובעת לבצוע שיק שמשכה הנתבעת לפקודתה, וחולל לאחר שבוטל.

בקצרה: לתובעת בית מגורים בקיסריה, אותו העמידה להשכרה, והנתבעת ביקשה לשוכרו.

...

מסקנה ראשונה העולה בבירור, היא שלא נכונה טענת התובעים, כי בעת שהודיעו הנתבעים כי הם מבטלים את ההתקשרות – היה ביניהם הסכם סופי מחייב בדמות זכרון הדברים.

מסקנה זו נובעת במישרין מקודמתה, אך גם מעיון בזכרון הדברים עצמו, בנוסחו הלאקוני שהובא בפתח פסק-הדין, ובסדרת הדרישות ההדדיות שהעלו הצדדים זה כלפי זה, וריבוי הטיוטות שהוחלפו.

אני קובע, אפוא, כי הנתבעת לא הפרה את ההסכם, או התנהלה בחוסר תום-לב במו"מ לקראת ההסכם.

תוצאה אופרטיבית אני דוחה את התביעה, ואני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת את הוצאותיה, בסך 2,700 ₪.

"בשורה התחתונה", מאיר אינו חייב כספים לאליהו, אלא אליהו נותר חייב כספים למאיר; (3) שיק 6 ושיק 8 לעיל בוטלו על-ידי מאיר, לאחר שניכשל ניסיונו של מאיר ליצור קשר עם אליהו "כדי לקבל את סכום השיק" שאליהו מסר לו לפרעון ביום 9.8.2015; (4) טענת קזוז כנגד החובות בגין השיקים מושא שלוש הבקשות לבצוע שיקים שהוגשו על-ידי מאיר נגד אליהו וא.ב. העמק ביניין 2006 בע"מ (להלן: א. ב. העמק או החברה) בלישכת ההוצאה לפועל, כנגד חוב בגין שיקים נוספים ששוויים הכולל הנו 134,000 ₪ (סכום קרן) אותם משך אליהו והוצגו על-ידי מאיר וחוללו באי-פרעון, אך לא הוגשו לגביהם בקשות לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, וכנגד הלוואות בשוק האפור.

תיק 38931-02-16 - מאיר נגד אליהו: בקשה שלישית לבצוע שיקים מאיר הגיש נגד א.ב. העמק, שהנה חברה בבעלות אליהו, בלישכת ההוצאה לפועל בקשה נוספת לבצוע שיקים שמשכה החברה על חשבונה בסניף מגדל העמק של בנק דיסקונט, ושפרטיהם כדלקמן: (1) שיק בסך 15,000 ₪ שזמן פרעונו 10.10.2015 (להלן: שיק 43).

חוב בסך 53,950 ₪ בסעיף 3 לכתב ההיתחייבות התחייב מאיר להעביר לאליהו 36 שיקים בסך 4,150 ₪ כל אחד "ללא קשר לחוב על סך 300,000 ₪". בכתב התביעה טען אליהו כי מקורה של התחייבות זו הנו ב-36 שיקים בסך 4,150 ₪ כל אחד שהוא מסר למאיר בשנת 2014, ואשר חלקם - בסך כולל של 53,590 ₪ - נפרע (עד אשר נתן אליהו הוראות ביטול ליתרתם, לאחר שגילה כי מאיר לא קיים את התחייבותו על-פי סעיף 3 האמור).

"לעתים נפרע של שטר מוכר אותו לנסב בעיסקה הידועה כנכיון שטרות. במקרה זה, אם חולל השטר, אין לנסב-הקונה תביעה חוזית אלא עילה שטרית בלבד. נכיון שטרות הוא עסקת מכר שהממכר הוא שטר. על פי דיני המכר, אחראי מוכר לכך שהממכר מתאים למה שהוסכם בין הצדדים או שיש בו את האיכות או התכונות המקובלות לממכר מסוג זה, אך אין הוא אחראי לבעיות שנפלו בממכר לאחר מסירתו לקונה. בהקשר של מכירת שטר, אחראי המוכר לכך שהשטר והחתימות הן אמיתיות ושאין לחתומים עליו טענות הגנה מועילות, אך לא לקיום החיוב על ידי החייב השיטרי" (שם, עמ' 80).

...

תיק 61568-06-16 (בקשה שנייה לביצוע שיקים): כאמור בפסקה 52, הבקשה השנייה לביצוע שיקים נדחית.

כמו-כן, הנני מחייב את הנתבע (מאיר פרץ) לשלם לתובע (אליהו בקסיס) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 13,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום, ואת הנתבעת שכנגד (א.ב. העמק בניין 2006 בע"מ) לשלם לתובע שכנגד (מאיר פרץ) שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום.

בנוסף, בתיק 29873-05-16 ישלם הנתבע (מאיר פרץ) לתובע (אליהו בקסיס) מחצית אגרת התביעה בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת התביעה; בתיק 31433-02-16 ישלם הנתבע שכנגד (אליהו בקסיס) לתובע שכנגד (מאיר פרץ) מחצית אגרת ההוצאה לפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת הבקשה לביצוע השיקים; ובתיק 38931-02-16 תשלם הנתבעת שכנגד (א.ב. העמק בניין 2006 בע"מ) לתובע שכנגד (מאיר פרץ) את סכום אגרת ההוצאה לפועל בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל ממועד הגשת הבקשה לביצוע השיקים.

עם זאת, עולה השאלה על בסיס מה מולא הסכום? האם מדובר גם בפצוי מוסכם שקבעו אותו מראש או שמא תואם את שווי הסחורה שסופקה סך הכל, כך שמקום בו מיתקיים התנאי, כי אז המשיבה מכסה את עצמה בשווי החוב (אם כי עולה כי דובר על 200000 ₪ שווי סחורה – האם כללה תחת 300,000 ₪ גם הוצאות בגין גביית השיק?).

ואולם, אם כבר קיזזו את השיקים בסך של 90,000 ₪, מדוע ביצעו קזוז נוסף של 10,000 ₪ משלשיטתם שווי הסחורה הוא 120,000 ₪? ואם העסקה היא ע"ס של 200,000 ₪ שישולמו בשיקים דחויים, כיצד אחרי ביטול של 3 שיקים ע"ס של 90,000 ₪ סך כולל, נותרו לשיטת המבקשים אצל המשיבה 170,000 ₪ שיקים עתידיים? כך או אחרת, המשיבה הייתה רשאית להגיש את שטר הבטחון לבצוע משאין חולק כי סופקה סחורה והיא לא קיבלה תמורה כמוסכם.

אם מדובר בעיסקה עתידית על סך 200,000 ₪ שישולמו בשיקים דחויים משך השנה הקרובה ובתמורה המבקשים ימשכו סחורה עד גובה העסקה, לא ברור כיצד מדובר בקבלת סחורה חלקית משאם יש חסר ניתן להשלימו משך אותה שנה.

...

הרי הסחורה בסופו של דבר תימכר, וחלקה אף נמכרה לשיטתם, ואז יש בכך גם לקזז את הנזק שנטען.

מה גם, שאם המבקש 1 לא קשור כלל לחברה שהוקמה על ידי המבקש 2 ואחיו, מדוע לא דאג להחזיר לידיו השיק המשוך על חשבונו הפרטי? מקובלת עליי טענת המשיבה, שהמבקשים "מעולם לא טענו כאילו השיק לא שימש את פעילותם מול המשיבה בגין הזמנות החברה" (ס' 10 לסיכומי המשיבה) וכי "לא טענו שביקשו לקבל את השיק בחזרה" (שם, ס' 16), וכי "ברור לכל בר דעת, כי רק כאשר קיימת חברה יש צורך בשיק פרטי (שהרי קודם לכן החיובים הינם פרטיים ממילא)" (ס' 11 לסיכומי המשיבה).

סבורני כי המקרה הנדון נמנה על אותם מקרים ולו בשל המתכונת שהוגשו כתב ההתנגדות והסיכומים שטענותיהם אינם נתמכים כדבעי בראשית ראיה וההגנה ניתנת להם דווקא מתוך לימוד התביעה עצמה (להבדיל מההגנה) ועל כן אני מתירה רשות להתגונן תחת הפקדה של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 1.12.20.

לא ברור איזה חלק בעיסקה לא בוצעה משאם מדובר בעיסקה כוללת ע"ס של 100000 ₪ והשיק שבוטל הוא על סך של 33,000 ₪, הרי שכן הייתה תמורה והכשלון הוא חלקי לא קצוב משעולה כי התשלום היה גלובאלי ולא פר ביצוע חלק בעבודה שניתן לבודד ומכל מקום המבקשת אף לא טענה לכך שהשיק ניתן בתמורה לשלב מסוים בעיסקה אלא במסגרת התמורה לכלל העסקה.

סעיף 28 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] קובע מיהו אוחז כשורה: (א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.

המבקשת לא צלחה להעלות תהיות ביחס לחזקת התמורה הקבועה בסעיף 29 לפקודת השיטריות בנוגע לבנק ונציג המבקשת העיד כי הוא לא יודע אם הנפרעת קיבלה את הכסף מהבנק עבור השיקים (תמורה) ואף בא כוחה ציין כי "ככל הנראה בוצעה עסקת נכיון על השיק והבנק נתן כספים תמורת השיק לנפרעת" (עמ' 2, ש' 27).

...

בסופו של דבר הזמנת העבודה בוטלה ולא בוצעה, "עסקת היסוד פקעה" ולא ניתנה כל תמורה בעד השיקים.

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

רוצה לומר כי ככלל, תינתן הרשות להתגונן, כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינתן בדרך של בירור התובענה לגופה ודי לה לנתבעת כי תראה הגנה אפשרית, ואף לו בדוחק רב. בהתאם לפסיקה זו, הרי שמקום בו הגנת המבקשת היא "אפשרית, ולו בדוחק", והיא אינה "הגנת בדים", כי אז המסקנה המשפטית המתחייבת היא שנכון הוא לאפשר למבקשת את ההתגוננות מפני ההליך" (רע"א 40983-05-19 ערנת-טק בע"מ נ' שלמה מורסיאנו (22.7.2019)).

ההלוואה הראשונה היתה זה על סך 68,000 ₪ מתאריך 2012.

ובשולי הדברים יוער, כי אפילו התשלומים שכן בוצעו על ידי אדיב (שני תשלומים בסך 4,000 ₪ כל אחד) לא נזכרו בבקשה לבצוע שטר, אף זאת, בנגוד להוראות החוק.

...

גם אם לא היה מקום להגיע למסקנה האמורה, נוכח הודאת הנתבעת בחתימתה על שטר החוב, הרי שהיה מקום לדחות את התביעה, בשל אי-קיום הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אשר היה בתוקף בעת חתימת השטר.

הפרת הוראות החוק במקרה הנוכחי היא בוטה, ומצדיקה דחיית התביעה מטעם זה. אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

בשים לב לסכום התביעה, למספר הדיונים שהתקיימו בתיק, ולאחר שלקחתי בחשבון גם חיובים קודמים בהוצאות (החלטה מיום 4.3.20 ומיום 4.11.20), ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪.