בקשה לביצוע שטר חוב: הליך בקשה לביצוע שטר חוב

רקע ועובדות שאינן שנויות במחלוקת ההליך החל כבקשה לבצוע שטר חוב, החתום על ידי הנתבעת, במסגרתו מתחייבת היא לשלם לתובעת סך של 135,450 ₪ (הסכום מולא על ידי התובעת במועד מאוחר לחתימת השטר), כאשר הנתבע חתום על גבי שטר החוב כערב לקיום החוב האמור (להלן בהתאמה: "השטר" ו- "הערבות").

...

בהינתן מכלול האמור, ראיתי לאמץ חוות דעת המומחה, ממנה עולה כי התובעת סיפקה לנתבעת את המוצרים שהוזמנו על ידה, ומשכך אני דוחה את הטענה בדבר כישלון תמורה ביחס לאותם שישה מזגנים והאביזרים הנלווים להם.

משקבעתי כאמור, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל .

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 14,850 ₪ .

מצאתי, כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את חובה של טלאל כלפיה ברובו, ולפיכך מצאתי לקבוע כי חובה של טלאל לתובעת יעמוד על סך של 477,330 ש"ח. אנמק: כאמור, תחילתו של ההליך בבקשה לבצוע שטר חוב.

...

די באמור כדי להוביל למסקנה שהנתבעות ערבות לחובות טלאל.

מכל מקום, כאמור להלן – לאור כל האמור לעיל מצאתי לדחות את ההתנגדות.

סוף דבר: לאור כל האמור, משקבעתי את סכום חובה של טלאל לתובעת, משדחיתי את טענת הקיזוז וקבעתי שהנתבעות ערבות לחוב זה. ומשקבעתי כי טענת הנתבעות ששטר החוב לא ניתן להבטחת כל חובותיה של טלאל (אלא לפרויקט חדרה בלבד) לא הוכחה, אני מורה כדלקמן: תיק ההוצאה לפועל מספר 532482-09-18 ישופעל.

תחילתו של ההליך בבקשה לבצוע שטר חוב בסך 50,500 ₪ בחתימת המבקש – הנתבע שניתן לפקודת מימון ישיר מקבוצת ישיר (2006) בע"מ (להלן: "מימון ישיר").

...

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ונספחיה ובעמדת ב"כ המשיבה הגעתי למסקנה ולפיה דינה להידחות ביחס לסילוק על הסף ולהתקבל ביחס למתן הצו וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר לסילוק על הסף: יפים לעניינינו דברי כב' השופטת וילנר שנכתבו אך לאחרונה בהחלטתה ברע"א 3449/20 אריאל גבאי תשתיות בע"מ נ' ש.מ. שירותים א. שאיבות בע"מ (7/7/20) בסעיף 9: "כלל ידוע הוא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות הדוחות בקשות לסילוק תובענה על הסף והמורות על המשך בירור ההליך, וכי התערבות כאמור תיעשה במקרים נדירים בלבד (ראו: רע"א 2387/13 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' לשכת סוכני ביטוח בישראל, פסקה 4 (26.12.2013); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי (מהדורה שלישית) 208 (2012)). הטעם לכך הוא כי השימוש בצעד הקיצוני והחריג של מחיקת תובענה על הסף שמור אך למקרים בהם ברור כי אף אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה, התובע לא יהא זכאי לסעד המבוקש (ראו: ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124 (1989); רע"א 661/17 אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נ' אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 4 (16.2.2017); רע"א 4167/18 מסכת אילת בע"מ נ' דרור ניהול מלונות בע"מ, פסקה 13 (24.10.2018); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמודים 410-409 (מהדורה שתים-עשרה, 2015)).

ב) גם כאשר קיים חשש כי בסופו של דבר דחיית בקשה לסילוק על הסף תוביל לניהול הליך מיותר, אין זה מצדיק לכשעצמו סטייה מהעיקרון ולפיו ערעור על החלטת ביניים יתאפשר רק במסגרת ערעור על פסק דין וסטייה תיעשה רק במקרים יוצאי דופן.

על כן, ומבלי שאני קובעת, כי טענות הנתבע במישור היחסים בינו ובין התובעת מצדיקים או אינם מצדיקים מתן צו, אני מוצאת לנכון לבטל הצו שניתן מבלי לקבל את עמדת הבנק עמדה שיש לקבלה בטרם מפר בנק חסיון כלפי מי מלקוחותיו .

לסיכום: לאור האמור לעיל נדחית בקשת רשות הערעור ביחס לסילוק על הסף ומתקבלת ביחס לצו.

ראשיתו של ההליך בבקשה לבצוע שטר חוב שהגיש התובע לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל, במסגרתה דרש התובע מימוש כתב התחייבות להחזר הלוואה בסך 588,658 ₪ החתום ע"י הנתבע.

...

גם אם אניח לטובת התובע, כי השיק אכן הופקד ונפרע כאמור, וכי קיימת לטובתו עילת תביעה עצמאית מכוח ההתחייבות המצורפת, ושעה שאני עוברת לבחון את ההתחייבות האמורה, אין בידי להגיע למסקנה אחרת, זולת התיישנותה של התביעה דנן, וכפועל יוצא מכך דחייתה על הסף ואבהיר.

סיכום האמור לעיל - דין הבקשה לסילוק התביעה מחמת התיישנות להתקבל וכפועל יוצא מכך אני מורה על דחיית התביעה מחמת התיישנות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,500 ₪ וזאת תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידיו, שאם לא כן, יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

ההחלטה על העברת ההליך לבית משפט השלום בנצרת ניתנה ללא דיון שהיה על רשמת ההוצל"פ לקים בנוכחות הצדדים, לנוכח המחלוקת ביניהם בשאלת הסמכות המקומית, וזאת כפי שנקבע ברע"א 8858/13 שרה צרפתי נ' אולמר אפאל תנורי חימום בע"מ (פורסם בנבו) (להלן – עניין צרפתי): "ככל שסבור רשם ההוצאה לפועל, כי יש להעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט אחר מזה שצוין בבקשה לבצוע שטר, עליו לזמן את בעלי הדין לבירור בשאלה זו". לאחר העברת הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום בנצרת, הגישה התובעת הבקשה דנן להעברת ההליך לבית משפט במחוז תל אביב יפו, שנטען כי נתונה לו סמכות השיפוט הייחודית לידון בהליך, בהתאם לתניית שיפוט ייחודית בין הצדדים בהסכם שטר החוב.

...

לאחר עיון בנימוקי הבקשה בתגובה ובתיק הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל.

התובעת הייתה רשאית להגיש את התביעה בבית משפט השלום במחוז תל אביב בהתאם לתניית השיפוט הקבועה בהסכם והיא זכאית להעברת בירור ההתנגדות שהגיש הנתבע לבית המשפט המוסמך בהתאם לה. המסקנה מכל האמור היא, כי הוכח קיומה של תניית שיפוט המקנה סמכות שיפוט מקומית ייחודית לבית משפט השלום בתל אביב יפו, שלא נמצאה כל עילה שלא לכבד אותה.

אשר על כן, אני מקבלת הבקשה ומורה על העברת ההליך לכב' נשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב להמשך ניתובו.