בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל לביצוע שני שקים שהם שטרות חוב על פי סדר דין מקוצר

עסקינן בשתי בקשות לבצוע שטרות שהוגשו ללישכת ההוצאה לפועל.

עמדות הנתבע: הואיל והתביעה במקורה הנה שטרית, הובאו עובדות הנתבע תחילה.

כמו כן בבקשת הבצוע שם, לא נטען כנגד הנתבע, כי חבותו על פי השטר היא מכוח ערבות או הסבה.

מעת שהוגשה היתנגדות לבצוע השטר, הופכת בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה בסדר דין מקוצר.

אשר ליתר הטענות שהעלה הנתבע, לפיהן טענות כתב התביעה בשתי בקשות הבצוע הוזמו על פניהן, כאשר התברר כי השיקים חוללו לא מחוסר פרעון אלא מחמת חשבון סגור וכי התברר כאשר בוצע תשלום מסוים על חשבון השיקים.

חזקה, כי אילו לא היה מבוצע תשלום בגין החוב האמור, היו השיקים מוגשים לפרעון כסידרם.

...

מסיבה זו, אני מקבלת את ההתנגדות.

סיכום: מן המקובץ לעיל נדחות שתי התביעות שבכותרת.

אני קובעת כי הנתבע פרע במזומן, כטענתו את תמורת שני השיקים נשוא שני התיקים שבכותרת ומשכך, לא חלה עליו החובה לשוב ולהיפרע מהם בשנית במסגרת הליך זה. כאמור, התביעה נדחית.

להלן יובא הרישא להמחאת הזכות: "אנו הח"מ אריאל עמית בקרה וייעוץ בע"מ ח.פ. 514324714, להלן "הממחה", וכל חליפנו ו/או מי שיבוא במקומנו או מטעמנו, ממחים בזאת לטובת הילה פרץ ת.ז. 21713896 (להלן "הנמחה") בהמחאה גמורה ומוחלטת ובלתי חוזרת את כל זכויותינו מכל מין וסוג בבקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל כנגד אירית וצבי קלב המחאה ע"ס 46,215 ₪ מיום 16.11.15 (להלן-הזכויות) שישנן או שיהיו בידינו, אם ובמידה שישנן" בחודש דצמבר 2017, ולאחר שהתחוור לנתבעת 2, כי ניתן צו פירוק כנגד החברה, עתרה הנתבעת 2 להורות על מחיקת התביעה.

סכומה של התביעה הנו 46,215 ₪, כסכום השיק אשר נמשך וחולל ואשר בגינו ננקטו הליכי ההוצל"פ. דא עקא, שהתביעה דנן הוגשה במסגרת הליך של סדר דין מקוצר, ועילתה חוזית/כספית.

התביעה הוגשה גם כנגד שני הנתבעים (בעל ואישה), ולא רק כנגד הנתבעת 2, מושכת השטר.

דא עקא, שהמחאת הזכות שמצויה בידיה הנה המחאה קונקרטית ומוגדרת מאוד.

ר' פסק דינה של כב' השופטת חיות בע"א 2232/12 הפטריארכיה הלאטינית בירושלים נ' סמיר פארוואג'י (11.5.14): "בתמצית ייאמר כי לשון החוזה היא התוחמת את גבולות הפרשנות של הטקסט החוזי ועל כן לא ניתן לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו (ראו והשוו: ע"א 8569/06 מנהל מסוי מקרקעין חיפה נ' פוליטי, פ"ד סב(4) 280, 328-327 (2008)). מבחינה זו שמור ללשון החוזה מקום מרכזי וחשוב בתהליך הפרשני (ראו דברי המשנה לנשיאה א' ריבלין בעיניין סהר, פיסקה 15) וגבולות הפרשנות שהיא מציבה כרוכים ושלובים בשיטה החד-שלבית המשמשת אותנו לצורך פירוש החוזה, ולצורך איתור אומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומן הנסיבות החיצוניות האופפות אותו (על המאמץ שמחויב בית המשפט להשקיע באיתור אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף של הצדדים טרם שיפנה לפרש את החוזה על פי אמות מידה אובייקטיביות ראו: עניין ארגון מגדלי ירקות, פסקה 12 לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' ריבלין; עניין אברון, פסקה 2 לפסק דיני; עניין פרידנברג, פסקה 14 לפסק דיני)". ובעניינינו- כאשר המחאת הזכות נוקבת במפורש במילים בקשה לבצוע שטר בהוצאה לפועל לא ניתן לפרש את הקף ההמחאה, ככזו המאפשרת הגשת תביעה חוזית בבית המשפט שלא במסגרת הליך שטרי.

ודוק- בע"א 6992/15 העמותה האזורית לקידום הילד והנוער (ע.ר.) (בפרוק) נ' מועצה מקומית כפר מנדא (27.9.17) עמד בית המשפט העליון על האפשרות להמחות חלק מזכות שיש לנושה כלפי חייב, לאמור: "הינה כי כן, סעיף 1(ב) לחוק מאפשר המחאת חלק מזכות שיש לנושה כלפי חייב לאדם אחר. בכך, שינה החוק מן הדין הקודם שאסר על המחאה של חלק מזכות על מנת למנוע מהנושה "לחלק את חובו לחלקים ללא גבול ולעשות את החוב המגיע לו מהחייב, או את התביעה נגדו, לנשוא העברות רבות (בזמנים שונים) ולהעמיד את החייב במצב של נתבע במשפטים אין ספור" (ע"א 472/63 מנדלוביץ נ' 'רמט' בע"מ, פ"ד יח(2) 158, 163 (1964); שלום לרנר המחאת חיובים 62-61, 200-198 (2002) (להלן: לרנר)"; [ההדגשה אינה במקור]

...

דין הבקשה להתקבל.

דיון והכרעה- לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סברתי, כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר- מסקנה הדברים הינה אם כן, כי הבקשה מתקבלת ויש להורות על סילוק התביעה על הסף.

רקע ותמצית טענות הצדדים המשיבה הגישה ביום 18.02.2016 בקשה לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל בעכו במסגרת תיק הוצאה לפועל מס' 514926-02-16 למימוש שני שיקים של המבקש ע"ס 5,000 ₪ על אחד שלא ניפרעו (להלן: "השיקים").

ככלל - עם הגשת היתנגדות לבצוע שטר והעברת העניין לבית המשפט המוסמך, הופכת בקשת הבצוע לתביעה בסדר דין מקוצר.

ביסוד מוסד התובענה בסדר דין מקוצר והבקשה לרשות להיתגונן המוגשת במסגרתה, עומדת מערכת איזונים מיוחדת הכוללת: האנטרס של התובע על-פי תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק לממש את זכותו, וכן אינטרס צבורי כללי המבקש להגביר את יעילותה של המערכת השיפוטית ומניעת הכבדה בדיון בתביעות שהצלחתן מובטחת, מצד אחד; והזכות להיתגונן של הנתבע בהליך דיוני רגיל המוכרת כאנטרס דיוני בסיסי של הנתבע, הדומה בטיבה לזכות הגישה לערכאות הנתונה לתובע, הנחשבת זכות חוקתית רמת מעלה, מצד שני.

רק הגנת בדים (sham defence) תצדיק דחיית הבקשה (ראה: ע"א 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.10.2010) והאסמכתאות המאוזכרות שם; ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (21.12.2011); דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה 12, 2014) בעמ' 147).

ער אני לתקופה הארוכה מיום מסירת האזהרה ב- 03.06.2016 ועד להגשת ההיתנגדות ביום 15.02.2018 וכן לכך שבמהלך חקירתו הנגדית של המבקש התברר כי טיפל בתקופה הרלוואנטית בהליך פש"ר שיזם להסדרת חובותיו דבר הסותר לכאורה את טענותיו.

...

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

סוף דבר אני מקבל את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות וזאת כפוף לתשלום הוצאות משפט למשיבה בסך כולל של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך.

אני קובע, כי ככל שהמבקש יפעל כאמור בסעיף 13 לעיל והמועד להגשת ההתנגדות יוארך, ההתנגדות מתקבלת ותינתן למבקש רשות להתגונן מפני התובענה כפוף לתנאי נוסף והוא הפקדת ערובה כספית בסך של 3,000 ₪ בקופת בית המשפט וזאת עד ליום 01.08.2018.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים ותביא את התיק לעיוני ביום 02.08.2018.

רקע ותמצית טענות הצדדים המשיב, בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "המשיב" או "הבנק"), הגיש ללישכת ההוצאה לפועל בטבריה שתי בקשות לבצוע שטר: הבקשה הראשונה, הוגשה בתיק הוצאה לפועל מס' 503123-06-16 בגין ארבעה שיקים על סך כולל של 9,304 ₪ שנמשכו מחשבון המבקשת המתנהל בבנק לאומי; הבקשה השניה, הוגשה בתיק הוצאה לפועל מס' 516756-10-16 בגין חמשה שיקים על סך כולל של 18,652 ₪ שנמשכו מחשבון המבקשת המתנהל בבנק לאומי.

ב"כ המשיב הוסיף, כי לא הוצג הסכם עם צד ג' ולא צורפו קבלות וכי סכומי השיקים הם קטנים מאוד וזה מעיד שטענות המבקשת לא נכונות ויש לדחות את ההתנגדויות, ולחילופין להתנות מתן רשות להיתגונן בהפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט.

כידוע, בהתאם לסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, היתנגדות לבצוע שטר המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

ביסוד מוסד התובענה בסדר דין מקוצר והבקשה לרשות להיתגונן המוגשת במסגרתה, עומדת מערכת איזונים מיוחדת הכוללת: האנטרס של התובע על-פי תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק לממש את זכותו, וכן אינטרס צבורי כללי המבקש להגביר את יעילותה של המערכת השיפוטית ומניעת הכבדה בדיון בתביעות שהצלחתן מובטחת, מצד אחד; והזכות להיתגונן של הנתבע בהליך דיוני רגיל המוכרת כאנטרס דיוני בסיסי של הנתבע, הדומה בטיבה לזכות הגישה לערכאות הנתונה לתובע, הנחשבת זכות חוקתית רמת מעלה, מצד שני.

רק הגנת בדים (sham defence) תצדיק דחיית הבקשה (ראה: ע"א 8493/06 עזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.10.2010) והאסמכתאות המאוזכרות שם; ע"א 5063/08 מ. ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (21.12.2011); דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה (מהדורה 12, 2014) בעמ' 147).

...

המצהיר מטעם המבקשת הצהיר בסעיף 8 לתצהיר התומך בהתנגדות, כי בהתאם לסיכום עם צד ג' היה על צד ג' לספק את השירות המוסכם לפני פרעון השיק הראשון (30.03.2016) וכי משלא התקבלה תמורה בוטלו השיקים.

דא עקא, שנוכח טענות הצדדים, אין מנוס מהכרעה במחלוקת בין הצדדים, לאחר הליך שמיעת ראיות כדין.

סוף דבר לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי יש מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בשני התיקים בערובה כספית.

רקע המחלוקת וטענות הצדדים ביום 19.08.2019 הגישה התובעת בלישכת ההוצאה לפועל שני שיקים לבצוע, המשוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת שני עובדים של הנתבעת במועדים הרלוואנטיים.

בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, משניתנה רשות להגן, התצהיר שצורף לבר"ל שמש כתב ההגנה.

בעניינינו, טענת הנתבעת נוגעת להיעדר קיומו של היסוד הפיזי, כי השיטריות לא הוצאו כדין, כהגדרת ה"הוצאה" על פי סעיף 1 לפקודת השיטריות: "הוצאה"- מסירה ראשונה של שטר או של שטר חוב, כשהם שלמים בצורתם, לאדם הנוטל אותם בתור אוחז;"

לפיכך, אין כל תמיכה לטענתו של מר ברוקס כי השיקים הם עבור חודש יוני 2017, וכי עסקת הניכיון בוצעה לבקשת הנתבעת לצורך הקלה בתזרים הנתבעת.

...

" יש לציין כי בע"א 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (פורסם בנבו, 21.01.2009) (להלן "הלכת בס"), נקבעה ההלכה כי "מעת שקיימת מחלוקת בין הצדדים, מהי ההלוואה שבגינם ניתנה ההלוואה, מי היה נותן ההלוואה ומה היו תנאיה - על התובע למלא את כל הנדרש לפי סעיף 8 לחוק. בכל מקרה עליו להציג את חוזה ההלוואה על מנת להציב את אותה תשתית עובדתית ראשונית הנדרשת ממנו לפי סעיף 8 לחוק. תשתית זאת חייבת להיות בהתאם לסעיף 2 לחוק, אשר הינה הוראה מהותית...". "די בכך שלא קיים בענייננו, כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק. משלא עמד המשיב בנדרש, דין תביעתו השטרית להדחות ומעת שלא הוכחה ההלוואה גם אין מקום להורות על השבה". סעיף 2 לחוק אשראי הוגן קובע כך: "חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור." בשים לב לחקיקה ולפסיקה שלעיל, התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה שעיסוקה אינו במתן הלוואות.

כך, על פי הלכת בס- דין התביעה השטרית להדחות .

כן יפים לעניין זה גם הדברים בע"א (ת"א) 13801-02-13 פרי נ' צנזה (פורסם בנבו; 14.08.2014): "דרישת סעיף 8 לחוק היא לא רק דרישה טכנית, ובמקרים רבים אי עמידה בדרישת הכתב ובחובת פירוט תנאי ההלוואה, משמעותה כי דין תביעת המלווה להידחות". סוף דבר בשים לב לאמור לעיל מורה על דחיית התובענה ועל סגירת תיק ההוצאה לפועל.