בכל הנוגע להמחאת זכויותיה של המשיבה לעו"ד אדיב מח'ול:
המבקש טען, שתיק ההוצאה לפועל הראשון משנת 2010, לבצוע פסק הדין משנת 2008 (כלומר, תיק ההוצל"פ שניסגר ביום 23.7.13) ניפתח כשהזוכה, מכוח המחאת זכות בלתי חוזרת, היה עוה"ד אדיב מח'ול, שהוא ב"כ הזוכה בתיק הנוכחי.
...
הגעתי לכלל מסקנה כי לא זו בלבד שענייננו אינו בגדר אותו מקרה חריג בו מתעוררת שאלה משפטית או עקרונית החורגת מגדר הסכסוך אשר בין הצדדים להליך, ודי בכך כדי לדחות בקשת רשות ערעור בהיותה "גלגול שלישי" של ההליכים, אלא שגם לעיצומו של עניין לא מצאתי שנפל פגם במסקנותיו של בית משפט קמא בהתבסס על המסכת הראייתית והטיעונים השונים שהועלו בפניו, ולפיכך, אני דוחה את בקשת רשות הערעור.
ואולם, בכל הנוגע לסוגית המחאת הזכות, והבקשה שהוגשה לכב' הרשם לשינוי שם הזוכה, סבורני, שלצד החלטתי לפיה אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, יש להוסיף לפסק דינו של בית משפט קמא את ההוראה הבאה:
על המשיבה ו/או ב"כ המשיבה להמציא את העתק הבקשה לשינוי שם הזוכה לכל הנושים של המשיבה, וכן גם לב"כ המבקש.
באשר להוצאות המשפט: מחד גיסא, נדחית בקשת רשות הערעור, ומאידך גיסא, ניתנת הוראה אופרטיבית, לפיה אין להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק זה עד שתוכרע שאלת המחאת הזכות ו/או הבקשה לשינוי שם הזוכה כמצוין בפיסקה נ"ה דלעיל, ולפיכך, אני קובע שלא יהא צו להוצאות בהליך זה.
הפיקדון, ככל שהופקד, יוחזר על ידי מזכירות בית המשפט לידי ב"כ המבקש, עבור המבקש (ככל שלא הוטל עליו עיקול).