בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 7187/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
המערער:
עו"ד ליאור צמח
נ ג ד
המשיבה:
אל על נתיבי אוויר לישראל
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.07.2012 בת"צ 43659-05-11 שניתן על ידי כבוד השופט י' גריל, סגן נשיא
תאריך הישיבה: א' בשבט התשע"ד (02.01.14)
בשם המערער: עו"ד אמיר שאשא; עו"ד אמיר ישראלי
בשם המשיבה: עו"ד ברק טל; עו"ד חניטל בלינסון; עו"ד רועי מסורי
בשם המועצה הישראלית לצרכנות: עו"ד סלעית קולר, עו"ד זאב פרידמן
][]פסק-דין
לטענתו, דמי הביטול מהווים קנס אחיד ו"שרירותי", שנועד למנוע ניצול לרעה של זכות הביטול מצד הצרכן; אחרת, כך נטען, מצופה היה מן המחוקק לעצב "מדרגות" שלפיהן ייקבע שיעור דמי ביטול בהתאם לנזקים הצפויים, או לחלופין, לקבוע תיקרה בסכום גבוה ממאה שקלים.
כך למשל, אם היה המערער מבטל באופן נפרד את כרטיסו, ולאחר מכן את כרטיסה של רעייתו, היה עליו לשלם בכל פעם דמי ביטול באופן נפרד (אף המערער עצמו הודה בחקירתו, כי אילו היה מבטל את שני הכרטיסים בנפרד, היה עליו לשלם דמי ביטול בגין כל כרטיס.
מסקנה זו עשויה לכאורה להתחזק מכך שהכתבה מכתירה את המשיבה כ"צדיקה יחידה בסדום" מבין חברות התעופה, וזאת כאשר מצוין בתחילת הכתבה על ידי יועצת משפטית מטעם המועצה לצרכנות, כי "החוק קובע שדמי הביטול הם 100 שקלים או 5% מערך העסקה, הנמוך מביניהם". מקריאת מסר דוא"ל שנשלח מטעם נציגת המשיבה (מוצג 11 בסיכומי המערער), עולה, כי התשובה שניתנה – "על פי חוק הגנת הצרכן עלות הביטול 100 ש"ח לכרטיס ולא לעסקה" – ניתנה בתגובה לשאלה באופן שזו הוצגה; תוכן שאלתו של המבקש היה, האם עליו לשלם דמי ביטול בסך 100 שקלים על כל כרטיס, או על סכום העסקה כולה.
...
מסקנה זו עשויה לכאורה להתחזק מכך שהכתבה מכתירה את המשיבה כ"צדיקה יחידה בסדום" מבין חברות התעופה, וזאת כאשר מצוין בתחילת הכתבה על ידי יועצת משפטית מטעם המועצה לצרכנות, כי "החוק קובע שדמי הביטול הם 100 שקלים או 5% מערך העסקה, הנמוך מביניהם". מקריאת מסר דוא"ל שנשלח מטעם נציגת המשיבה (מוצג 11 בסיכומי המערער), עולה, כי התשובה שניתנה – "על פי חוק הגנת הצרכן עלות הביטול 100 ש"ח לכרטיס ולא לעסקה" – ניתנה בתגובה לשאלה באופן שזו הוצגה; תוכן שאלתו של המבקש היה, האם עליו לשלם דמי ביטול בסך 100 שקלים על כל כרטיס, או על סכום העסקה כולה.
סיכומו של דבר, נראה כי בנסיבות דנן עלה בידי המשיבה להראות שהטעות שנפלה בעניינו של המערער מהוה טעות נקודתית ולא "טעות שיטתית", ולמצער להטיל ספק של ממש בכך.
על כן דומה שאין מקום להיעתר לערעור בהיבט זה.
כללם של דברים
אשר על כן, אציע לחברי שלא להיעתר לערעור.