בקשה לביטול צו פשיטת רגל בשל חוסר פעילות

בעיניין חוסר תום הלב של החייבת בהתנהלותה, מוסיף המנהל המיוחד ומציין כי ב-1.11.16 בוטל ההליך עקב חוסר פעילות של החייבת מול הרשויות המס, וביום 30.1.2017 הוחזר ההליך על כנו, נוכח הודעת החייבת שרק כך ניתן יהיה להגיע להסכמה עם רשויות המס.

עוד כותבים המלומדים לוין וגרוניס: "כאמור יש לבחון את היתנהגות החייב אף מאז הגיש את בקשתו לצוו כנוס והכרזת פשיטת רגל, כולל בתקופה שלאחר מתן צו הכנוס." שם בפיסקה 82.

חרף כלליותם של המושגים האמורים, ניתן בהחלט לומר כי ל"שימוש חסר תום לב" בהליכי משפט (ובכלל זה גם בהליכי פשיטת רגל) תיחשב כלל: היתנהלות בלתי חוקית, בלתי מוסרית, לא ישרה, או לא הגונה, אשר אינה עולה בקנה אחד עם נורמות היתנהגות מקובלות בחברה ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים, בהקשר הקונקרטי שבו מדובר או נוגדת "תקנת הציבור"." תקנת הציבור "מגלמת את ערכי המוסר וההגינות בחיי החברה". ועוד קבע בית המשפט בעיניין ד.מ.: "העמדת תום ליבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת רגל נובעת מכך ש"אין כל הצדקה לתת קרש הצלה לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות ואין כל הצדקה לפגוע בנושים, לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר." בע"א 6021/06 פיגון נ. כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין פיגון"), נקבע: "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות עיקריות – להביא לכנוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שויונית ויעילה, תכלית זו נועדה להגשים את זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צוארו." והוסיף בית המשפט בעיניין פיגון: "כדי לזכות בכרטיס היציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל הפטר מחובותיו שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדריו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים." עוד ראו פש"ר (מחוזי ירושלים) 977/04 שריקי נ. כונס הנכסים הרישמי (פורסם במאגרים) .

...

בעניין זה אין אלא להוסיף כי יש טעם של ממש בטענות המנהל המיוחד כי הדוחות הוגשו ללא אסמכתאות, על דרך הסתם ומתבקשת המסקנה כי החייבת פועלת להסתרת מידע אודותיה, מגלה אולי טפח ומכסה בוודאות שניים.

התוצאה היא שלא רק בניגוד לטענות החייבת בעלה לא עבד כשכיר לפחות בין השנים 2013 עד 2016, אלא ניהל בין ישירות ובין מאחורי הקלעים עסק.

גם אם אין מקום לקבל את טענת המנהל המיוחד כי בהיעדר תועלת לנושים, נוכח מצבת חובות החייבת, יש לבטל את ההליך, הרי שנוכח טענותיו האחרות והנוספות כבדות המשקל, דין בקשתו להתקבל.

בנוסף, חקירת היחיד העלתה שבשנת 2010, שעה שהיה שקוע בחובות כבדים ושנתיים טרם פניה להליך פשיטת רגל קודם אותו יזם בשנת 2012 ובוטל בשנת 2015, מכר היחיד דירת מגורים בנכס הידוע כגוש 11672 חלקה 13/5 בחיפה (להלן: "הדירה") וקיבל תמורת המכירה סך של 300,000 ₪, אשר לדברי היחיד "נבלעו" בחשבונו בבנק אך הוא לא המציא מסמכים נדרשים לצורך המשך בירור וחקירת עניין זה. בהצעה ציין הממונה שקריסתו הכלכלית של היחיד ונסיבות יצירת החובות ארעו לאחר שחברת "חמאתי עבודות נגרות בע"מ" המשיכה את פעילותה העסקית בניהולו של הבן תאופיק ככסות להתנהלותו העסקית של היחיד, בתקופה בה תאופיק שלא היה לו כל ניסיון בתחום הנגרות, הועסק במקביל כשכיר בשני מקומות עבודה שונים, דבר המעלה תמיהות באשר לאמתות הצהרות היחיד.

לטענת הממונה, היתנהלות זו באה לידי ביטוי גם בהליך פשיטת רגל קודם שניהל היחיד ובוטל עקב חוסר שתוף פעולה מצידו בהליך ובו מימצאי החקירה העלו שהוא היה הרוח החיה מאחורי עסק הנגריה שנירשם לאחר קריסתו הכלכלית על שם בניו.

היצטברותם של כל אלו, דהיינו, העדר שתוף פעולה מלא עם הנאמן, אי המצאת מסמכים כנדרש, הסתרת מידע בנוגע לתמורה בגין מכר הדירה שביצע היחיד בהיותו שקוע בחובות ואי מיצוי יכולת ההישתכרות, מצדיקה לראות ביחיד כמי שמתקיימים לגביו מכלול התנאים המפורטים בסעיף 183(א) לחוק חידלות פרעון וכמי שנוהג בחוסר תום לב בהליכי חידלות הפרעון אשר נוגעים לענייניו ובהתאם לדחות את הבקשה למתן צו שקום כלכלי ובטול צו פתיחת ההליכים.

כחלק מחובה זו על היחיד להמציא כל מיסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על הקף רכושו ועל מקורות הכנסתו, עליו להמנע מיצירת עירפול בנתונים הנוגעים למצבו הכלכלי ולהזהר מיצירת ספק בגירסתו (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' הכנ"ר) (פורסם בנבו), דבר אותו לא עשה היחיד בהליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר ב"גילגול נוסף" של הליך פשיטת רגל ומדובר בחובות שהיה על היחיד לאמצן ככללי ההיתנהגות המחויבים, אולם הוא נימנע מלעשות כן. נוכח כל האמור, אני מקבלת את טענות הממונה והנאמן וקובעת כי היחיד היתנהל בחוסר תום לב בכל התייחסותו להליך חידלות פרעון זה. סוף דבר 1אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בהצעת הממונה ובתגובות היחיד והנאמן, בחינת טענות הצדדים ושמיעתם בדיונים שהתקיימו בפניי, אני מקבלת את עמדת הממונה והנאמן ומורה על ביטול הצו לפתיחת ההליכים ואנמק.

הוראות חוק חדלות פירעון מקנות אפוא לבית המשפט את הסמכות לבטל את הצו לפתיחת הליכים, גם במצב בו מתברר כי היחיד "נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים". האפשרות לביטול הליכי חדלות פירעון מוסדרת בסעיף 183(א) לחוק חדלות פירעון שקובע כדלקמן: "מצא בית המשפט בהליכי חדלות פירעון שנפתחו לבקשת יחיד, כי מתקיים תנאי מהתנאים שבסעיף 163(ג)(1) או כי היחיד הפר תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי וכי בשל כך נפגע באופן מהותי ניהולם התקין של הליכי חדלות הפירעון, רשאי הוא, לאחר שנתן ליחיד ולנושים הזדמנות להשמיע את עמדתם, לבטל את הצו לפתיחת הליכים; הורה בית המשפט על ביטול הצו, יורה כיצד לנהוג בנכסי קופת הנשייה..". אותם תנאים אליהם מתייחסת הוראה זו, מוסדרים בסעיף 163 (ג)(1) בחוק חדלות פירעון שקובע כהאי לישנא: "(1) בהליכי חדלות הפירעון, היחיד עשה אחד מאלה:

כחלק מחובה זו על היחיד להמציא כל מסמך בעל ערך העשוי לשפוך אור על היקף רכושו ועל מקורות הכנסתו, עליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים הנוגעים למצבו הכלכלי ולהיזהר מיצירת ספק בגרסתו (ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ' הכנ"ר) (פורסם בנבו), דבר אותו לא עשה היחיד בהליך זה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר ב"גלגול נוסף" של הליך פשיטת רגל ומדובר בחובות שהיה על היחיד לאמצן ככללי ההתנהגות המחויבים, אולם הוא נמנע מלעשות כן. נוכח כל האמור, אני מקבלת את טענות הממונה והנאמן וקובעת כי היחיד התנהל בחוסר תום לב בכל התייחסותו להליך חדלות פירעון זה. סוף דבר 1אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה ומורה על ביטול ההליך.

כנגד מנהליה ובעלי מניותיה של חברת פוס התנהלו הליכי פשיטת רגל בהם חויבו לשלם למבקשת סך כולל של 5,048,100 ₪, כאשר מתוך סכום זה שולם למבקשת סך של 1,867,999 ₪, אשר המשיב כך נקבע, ערב ואחראי לתשלום יתרת הסכום.

ככל שמדובר בתביעות שהגישה המבקשת למוסד הבוררות בתאריכים 22.11.2015 ו- 17.7.2016, הרי שהמבקשת לא נקטה בכל פעולה לשם קדומן ובירורן, כאשר את התביעה הראשונה זנחה עת פתחה ביום 28.12.2015 את הליכי ההוצאה לפועל נגד המשיב ואת התביעה השנייה זנחה בשל חוסר פעילות במשך שנתיים, עד אשר הודיעה באופן מפורש לבורסה שהיא מבטלת את הבוררות ומבקשת בחזרה את האגרה ששילמה.

העובדה שהמשיב נתן הסכמתו כי אמו תשמש כערבה בהליך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שהתנהל בין הצדדים וכי היא בעלת נכסים, מלמדת כי הוא אינו בעל הנכסים.

...

משמצא בית המשפט להורות על מתן ערובה, הוא מוסמך הוא לקבוע שהפקדתה תהא תנאי לדיון בבקשה לביטול פסק הבורר (רע"א 71/15 אשבד נכסים בע"מ נ' בן עזריה בע"מ (1/2/15), להלן: עניין "אשבד נכסים").

כך לדוגמא, הבוררים התייחסו בפסק הבוררות לעניין היעדרותו של המשיב מהדיונים: "הנתבע מר גולדווין ברגר ידע אודות מועדי הדיונים אולם בחר שלא להתייצב לדיונים אלו היות ולטענתו הוא אינו כפוף למוסד הבוררות של בורסת היהלומים הישראלית בע"מ הגם שהוזהר כי ניתן יהיה לקיים את הדיון והחליט אף בהיעדרו"; ביחס לראיות שהוצגו בפניהם צוין: "בהתאם לראיות שהוצגו ולאחר ששמענו את העדויות אנו קובעים כי מר ברגר היה ערב ואחראי כלפי התובעת בדין התשלומים נשוא הבוררות ששולמו על ידי התובעת לחברת פוס"; הבוררים גם התייחסו לטענה הנוגעת לחתימתו של המשיב על הסכם הבוררות ולהיעדר הסכמתו הפוזיטיבית לידון בפני מנגנון הבוררות של הבורסה: "טענתו של מר ברגר כי "התחייב להופיע" לבוררות אך לא התחייב "לנהל" בוררות הינה טענה מיתממת ואין לה כל בסיס.

לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, ובין היתר בשים לב להנחיית הפסיקה שסכום הערובה אמור להיות סביר ומידתי, אני קובעת שהמשיב יפקיד ערובה בצד הנמוך של 300,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד, וזאת בתוך 30 יום כתנאי לבירור ההליך.

מבוא לפניי בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של מועתז גאבר (להלן: "החייב") מחמת ניצולם לרעה על ידי החייב, אי מילוי חיוביו וצבירת חובותיו בחוסר תום לב. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד ליאור מזור, בתוקף תפקידו כנאמן לנכסי החייב (להלן: "הנאמן").

ביום 16.10.2016 הוגשה בקשת נושה למתן צו כנוס ולהכרזת פשיטת רגל נגד החייב בטענות להברחת כספיה מחשבון הנאמנות שפתח החייב עת עסק במקצוע עריכת הדין.

עם כל הצער שבדבר, המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו אין מנוס מביטול ההליך מחמת חוסר תום ליבו של החייב, הן בשלב יצירת החובות והן במסגרת הליך פשיטת הרגל.

אכן, חלוף הזמן הוא שיקול לא מבוטל בשאלה האם לבטל את הליך פשיטת הרגל אם לאו: "...חוסר תום לב אינו מושג קשיח. פעילות כלכלית של חייב אינה עשויה מעור אחד והיא עשויה למצוא ביטוי בצורות שונות. על כן, ניתן בהחלט לזהות רמות שונות של חוסר תום לב מצדו של חייב. בצד נתונים בדבר חוסר תום לב בהתנהלות יש ליתן אף משקל לנתונים אחרים, דוגמאת חלוף הזמן ... נתון כאמור יש בו כדי למַתן את המשקל שיש ליתן לחוסר תום ליבו של החייב. נתון כזה, וכן נתונים נוספים אחרים, עשויים אף להטיות את הכף לטובת החייב." (ע"א 8357/09 אברהם פרדו נ' עו"ד יניב אינסל - מנהל מיוחד, בפיסקה 6 (נבו 8.6.2010)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ובעל פה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, וכפועל יוצא מכך יש לבטל את הליך פשיטת הרגל של החייב, הן מחמת אופן יצירת החובות והן מחמת ניצולו של ההליך לרעה.

עם כל הצער שבדבר, המקרה דנן הוא מקרה מובהק בו אין מנוס מביטול ההליך מחמת חוסר תום ליבו של החייב, הן בשלב יצירת החובות והן במסגרת הליך פשיטת הרגל.

סוף דבר מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, דין הבקשה להתקבל.

רקע עובדתי כללי : במהלך חודש ספטמבר 2015 הגיש היחיד לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשת פשיטת רגל (פש"ר 40805-09-15), אולם הבקשה בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי בתאריך 12.6.2019, בשל חוסר שתוף פעולה של היחיד עם הנאמן והסתרת מידע ביחס להכנסותיו.

הנסיבות שבעינן הנאמן והממונה פנו לבית המשפט בבקשה לבטל את צו פתיחת ההליכים מיום 29.6.2020 : בבסיס המחלוקת בתיק זה עומדת הסוגיה האם יש מקום ליתן צו שקום כלכלי (כפי עמדת היחיד), או שמא יש מקום לבטל את ההליך (כפי עמדת הממונה והנאמן) בשל חוסר תום ליבו של היחיד, עקב היתנהלות מרמתית מצידו והברחת נכסים שאותם ירש מאביו בדרכים ערמומיות ונכלוליות.

ככלל, העובדה שליחיד חוב אשר נוצר בחוסר תום לב אינה מצדיקה את שלילת מתן צו שקום כלכלי וקבלת הפטר אולם לצורך כך על בית המשפט לבדוק את הקפו וחומרתו של חוסר תום הלב לרבות מצבו המשפחתי והבריאותי של היחיד, חלוף הזמן ממועד יצירת החובות והתנהגותו של היחיד בשלב הליכי חידלות הפרעון, מעורבותו של היחיד בפעילות בלתי חוקית חמורה אשר נוגדת את תקנת הציבור ואף במקרים שבהם מדובר בפעילות שאינה מוסרית.

...

כחודשיים לאחר מכן (בתאריך 2.9.2021) הגיש היחיד בקשה למתן ארכה להסדרת חוב הפיגורים עד ליום 30.9.2021, וביום 13.9.2021 נעתר הממונה לבקשתו, אולם חרף זאת היחיד המשיך לצבור פיגורים משמעותיים באופן סדרתי, בנימוק שהסיבה לצבירת המחדלים הינה סירובו של הממונה להיעתר לבקשותיו להפחתת גובה צו התשלומים המקורי (ראה : סעיף 22 לתצהיר היחיד מיום 4.1.2024).

אשר על כן, טענתו של היחיד בשני תצהיריו משנת 2022 ושנת 2024, שלפיה הוא לא היה מודע לתנאי הצוואה ובעיקר לאפשרות למינוי מנהל עיזבון חיצוני, מועלית בחוסר תום לב מתוך ניסיון להתנער מחובותיו כלפי נושיו ולכן גם דינה של טענה זו להידחות (לעניין חזקת הבנת משמעות החתימה על גבי תצהיר/הסכם הסתלקות מעיזבון ראה : ת"ע (משפחה נצרת) ע.ע.י ואח' נ' י.ע.מ.י ואח' מיום 7.2.2018 ; תמ"ש (משפחה תל-אביב) ש.א. נ' ד.ש.פ. ואח' מיום 4.8.2020).

מן המקובץ לעיל עולה כי לא רק שהיחיד צבר חובות בהיקפים משמעותיים ביותר לקופת הנשייה ולא שיתף פעולה עם הנאמן כפי שהתנהל בהליך הקודם, אלא שבד בבד שכבר בשלב יצירת החובות הוא פעל בתחכום רב ובחוסר תום לב, באמצעות הסתייעות בצדדים שלישיים על מנת לסכל כל אפשרות עתידית מימוש זכויותיו בכספי ירושת אביו המנוח, ומשכך הנני מוצא לנכון לקבל את עמדת הנאמן שלפיה יש מקום להורות על ביטול ההליך.

סוף דבר : אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים; צו עיכוב יציאה מן הארץ יפוג בחלוף 90 ימים מהיום.